הכרעת דין וגזר דין בתיק דרום 397/12

על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדר ללא רשות מיחידתו, גד' חיר מעורב xx, מיום 08/07/2012 ועד יום 23/10/2012, שהם 108 ימים.

ניתנה והודעה היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

גזר דין

הנאשם, טוראי א.א, נותן את הדין בגין עבירה של העדר מן השירות לתקופה בת 108 ימים, שבסופה התייצב. המדובר בהרשעתו השנייה בבית דין זה, מאז גויס בחודש אוגוסט 2009. מאז הרשעתו הקודמת ועד תחילת היעדרותו הנוכחית חלפו כעשרה חודשים של שירות תקין. לפני הרשעתו הקודמת, נזקפו אמנם לחובתו של הנאשם שתי היעדרויות נוספות, אחת מהן לתקופה של 42 ימים, אלא שגם בינה לבין ההיעדרות מושא ההרשעה הראשונה חלפו עשרה חודשים. התובע הסתמך על סיכום ראיון של מפקדיו של הנאשם, בו הוגדר כבעל בעיות משמעת, ואולם הסיכום האמור נכתב בחודש אוקטובר 2011, היינו כתשעה חודשים לפני ביצועה של העבירה הנוכחית. בטופס דיווח ההיעדרות נכתב כי לנאשם הוצע להשתבץ בתפקיד הקרוב לביתו, הצעה שנענתה בסירוב. גם על כך יש להעיר כי הדברים אינם ברורים, לאור העובדה כי עוד קודם לתחילת ההיעדרות, הוצב הנאשם בבסיס באילת, שם הוא מתגורר.

על כל פנים, פרוטוקול עדכני של וה"ל מעלה התרשמות ממוטיבציה גבוהה לסיום שירות מלא. התרשמות בלתי אמצעית כזו התרשמתי גם אני. כל זאת, על אף תנאים בלתי פשוטים מבית. התביעה לא חלקה על כך שרק בסמוך לסיום ההיעדרות הוכר הנאשם כחייל בודד, וגם זאת רק בעקבות הכרה דומה באחיו. האח גם הוא נאלץ לשרת כשלושה חודשים עד להכרה המיוחלת. שני האחים, אשר התייתמו בילדות מאביהם, ננטשו למעשה על ידי אמם בסמוך לפני היעדרותו הקודמת של הנאשם, דבר אשר מוצא ביטוי בגזר דינו ת/2. הנאשם סייע כלכלית לאחיו, אשר למד את לימודיו כהנדסאי בעת ביצוע ההיעדרות הקודמת, והמשיך לסייע לו גם בעת תחילת שירותו הסדרי של האח. הנאשם עבד יום ולילה, כדי להתמודד גם עם הצורך לכלכל את עצמו. הוא אינו מפחית מחומרת מעשיו, ואינו מתכחש לכך שבתקופה שלפני היעדרותו הנוכחית, ניתנו לו תנאי שירות שהתחשבו במצבו. ברם, כפי שהסביר, באופן שהניח את דעתי בכנותו, לא יכול היה להתמודד עם קשיי היומיום באמצעות משכורתו הצבאית הרגילה. רק לאחר שקיבל החזר בדיעבד, של סכום משמעותי, לאחר שהוכר סוף סוף כחייל בודד, הסגיר את עצמו. ועדת ההתאמה לשירות התרשמה גם היא ממצבו המשפחתי הכלכלי הבעייתי,  והמליצה על הקלה נוספת בתנאי שיבוצו. המלצה על המשך סיוע ניתנה גם על ידי הקבני"ת בבסיס הכליאה.  הכל, על מנת לאפשר לו, כשאיפתו, לסיים שירות כנדרש, בתקופה הקצרה שנותרה לכך.

לאחר שקילת הדברים, מצאתי כי תקופת השירות הממושכת, ובכלל זה התקופות הבלתי מבוטלות בהן ניסה הנאשם לשרת בין ההיעדרויות, מצדיקות חריגה מן הכלל המורה על הפעלת מאסר מותנה במקרים של עבירה חוזרת. מצאתי, כי תקופת התנאי הרובצת על הנאשם (75 ימים, מת/2), אף אם תרוצה בחופף למאסר בגין העבירה הנוכחית, תהיה בלתי מידתית בנסיבות המיוחדות אשר נוצרו (מעצרו של הנאשם עומד היום על פרק זמן בן 48 ימים). יוזכר, כי על פי תיקון 113 לחוק העונשין, שיקולי שיקום עשויים להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם. שיקולים כאלה קיימים במובהק, לפי התרשמות גורמי הצבא וגם להתרשמותי, במקרה שלפנינו.

לאור כלל האמור, ומבלי שיש בכך כדי להוות תקדים למקרים אחרים, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. נזיפה חמורה.
2. עונש המאסר המותנה, בן שבעים וחמישה (75) ימים מת/2 יוארך בשנתיים (2) נוספות.

הנאשם משוחרר אפוא ממעצר לאלתר.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

העתק נכון מן המקור

עו"ד מיטל פרי, סרן

ע. משפטית לנשיא ביה"ד