כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו נטען כי נהג בהיותו שיכור, משנמדד בגופו ריכוז אלכוהול של 565 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
1. לפי חומר הראיות שהציגה התביעה, ביום 30.6.07 שעה 04:40 לפנות בוקר, נצפה הנאשם כשהוא נוהג במתחם בית חולים וולפסון, כשמלבדו ברכב ארבעה נוסעים. הנאשם עצר את הרכב והמתנדב ניגש אליו וביקש ממנו להציג רשיונות. מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול והוא הודה כי בילה במועדון וצרך שתי בירות בסמוך לחצות. במבחני הביצוע הנכללים בבדיקת המאפיינים עמד הנאשם בהצלחה, אך מפיו נדף ריח חזק אלכוהול, התנהגותו הייתה פרועה, הוא הגיב לא לענין, דיבר באופן לא טבעי כשיכור, ולא היה מסוגל להבין הוראות.לכל אורך האירוע הנאשם הנאשם צעק, בכה, שר שירים, ודיבר לעצמו. הנאשם נלקח בניידת לרחוב מנחם בגין בחולון לצורך ביצוע בדיקת נשיפה, כשהמתנדב שמר עימו על קשר עין רצוף לאורך כל האירוע.
בדיקת הנשיפה החלה בשעה 04:54, והתקבלו בה שתי תוצאות תקינות ורציפות עם פער זניח ביניהן. בנשיפה הראשונה התקינה שנערכה בשעה 04:55 התקבלה תוצאה של 570 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, ובבדיקה השניה שנערכה בשעה 04:56 התקבלה תוצאה של 565 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. טרם הפעלת המכשיר ערכה מפעילת הינשוף בדיקת כיול והפער בין שתי התוצאות שהתקבלו היה זניח.
2. מטעם התביעה העידו המתנדב שעצר את הנאשם וערך לו בדיקת מאפיינים-קיריל סנטקביץ, מפעילת הינשוף- מאיה בן שטרית, וטכנאי מעבדת מכשור ואכיפה- הרצל כהן.
ההגנה לא הביאה ראיות כלשהן מטעמה, והנאשם עצמו נמנע מלהעיד.
יובהר כי פרשת התביעה הסתיימה עוד בספטמבר 2009, ובקשות הדחייה הוגשו בעיקר מטעם ההגנה. חלקן הוגשו עקב העובדה שהתביעה לא המציאה לבאת כוחו הקודם של הנאשם את מסמכי המעבדה אלא באיחור ניכר, וחלקן עקב היותו של הנאשם בחו"ל.
3. ההגנה טענה כי במקרה דנן לא פעלו השוטרים על פי הנוהל המשטרתי היות והנאשם נהג בשעה 04:40, ואילו בדיקת הנשיפה החלה בשעה 05:54, היינו 14 דקות לאחר הנהיגה.
עוד נטען כי התביעה לא הוכיחה כי הכיול היומי היה תקין ומכאן שלא הוכח כי מכשיר הינשוף היה תקין בעת האירוע. ההגנה הוסיפה כי הנאשם צלח את מבחני הביצוע בבדיקת המאפיינים, ואין בריח אלכוהול ובהודאתו כי צרך אלכוהול משום בסיס להרשעה. עוד נטען כי הנאשם החליט להימנע מלהעיד היות והתביעה כשלה להוכיח אשמה ,ולו בקצה של ראיה .
4. באשר להמתנה הנדרשת בת 15 דקות- אמנם הפעלת המכשיר החלה בשעה 04:54 , אך שתי המדידות התקינות שעליהן נסמך כתב האישום בוצעו לאחר שחלפו 15 דקות ממועד הנהיגה. היינו, המדידה הראשונה שבוצעה בשעה 04:54 לא הניבה כל תוצאה עקב נפח לא מספיק, ולאחריה בוצעו שתי נשיפות תקינות ורציפות שבוצעו כאמור לאחר שחלפו 15 דקות.
זאת ועוד, בסעיף 5 למדריך להפעלת הינשוף נקבע כי נדרשת המתנה בת 15 בטרם המדידה אם הנבדק שתה או הקיא זמן קצר לפני המדידה , והמתנה בת 5 דקות אם הנבדק עישן זמן קצר לפני המדידה.
במקרה הנוכחי אין לפנינו כל ראיה כי הנאשם אכל, שתה, הקיא או עישן זמן קצר לפני שעוכב. בעת ביצוע בדיקת המאפיינים טען הנאשם כי צרך אלכוהול כארבע שעות לפני הנהיגה.
כזכור, הנאשם נמנע מלהעיד ומכאן שהאמור בדוחות שנערכו במועד האירוע לא נסתר.
5. טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה העיד בנוגע לתקינות מכשיר הינשוף והגיש את דוח הבקורת התקופתית הרלוונטית ואת כרטיס המכשיר. עם זאת, התביעה לא הגישה באמצעותו את תעודות הבלון, בפרט תעודת הבלון בו נערכה בדיקת הכיול היומית. כפי הנראה , אי הגשת תעודות הבלון, מקורו בכך שעדותו נשמעה זמן רב בטרם נקבע כי יש צורך בהגשתן כראיה נוכח היותן בגדר רשומה מוסדית.
לפנינו אם כן, פגם שלו נפקות ראייתית, לכל הפחות.
6. גם לאחר ששקלתי את טענות ההגנה בנוגע למדידה שבוצעה באמצעות מכשיר הינשוף, דעתי היא כי במקרה דנן הוכח על סמך מכלול של ראיות כי הנאשם היה שיכור. מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול, הוא הודה כי צרך שתי בירות, הוא דיבר באופן לא טבעי, התקשה להבין הוראות, והתנהג באופן לא יציב; לעיתים התנהגותו הייתה פרועה ולעיתים עליזה, לעיתים אגרסיבית ולעיתים רגועה.
הנאשם צעק, שר שירים, בכה, ודיבר לעצמו לאורך כל האירוע. המתנדב התרשם כי הנאשם דיבר כשיכור והתנהג באופן לא יציב. המתנדב נחקר בחקירה נגדית אודות אלה, ועדותו לא נסתרה.
על כך יש להוסיף את הימנעותו של הנאשם מלהעיד דבר שיש בו כדי לחזק את ראיות התביעה, וכן את הימנעותה של ההגנה מלהביא עדים רלוונטים, זאת שעה שברכב נסעו ארבעה נוסעים.
די בכל אלה כדי להביא להרשעתו של הנאשם בשכרות.
ראה,
רע"פ 2964/12 אלון חי .נ. מדינת ישראל. המבקש שם הורשע בנהיגה בשכרות לאחר שבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 310 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, מעל הרף הקבוע של 290 מיקרוגרם. נדגיש כי באותו מקרה בדיקת המאפיינים הייתה תקינה.