תת"ע
בית המשפט לתעבורה בתל אביב - יפו
|
22352-10
26/09/2011
|
בפני השופט:
עופר נהרי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
ערן קציר
|
| הכרעת דין |
כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג ברכב, ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש הנאשם בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.
הנאשם כפר וכפירתו התבטאה בדברים הבאים (ציטוט):
"כופר. מודה שנהגתי במקום. ראשית עצרתי את הרכב ורק אז דיברתי בטלפון. עמדתי בצידי הכביש. נעצרתי בכניסה לחניה של המשרדים שלנו".
לנוכח כפירתו של הנאשם נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.
מטעם התביעה העיד השוטר מר שלום סופר ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).
מטעם ההגנה העיד הנאשם.
לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות, בחנתי את הראיה שהוגשה ונתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה עמדה בנטל ההוכחה בתיק זה וכי דין הנאשם להרשעה לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
ראשית ייאמר כי ניכר שתמצית המחלוקת בין הצדדים היא למעשה האם רכבו של הנאשם היה בתנועה עת שהנאשם עשה שימוש - גם לאור גירסתו - בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.
בישיבת ההקראה ציין כאמור הנאשם כי "דיבר בטלפון".
גם בדבריו בחקירה ראשית ציין הנאשם כי נעשה למעשה שימוש בטלפון:
"ביצעתי שיחה יוצאת לא שיחה נכנסת".
"בזמן שאני מחייג ניגש אלי מישהו, דופק על החלון..." (ציטוט מדברי הנאשם בעמוד 3 שורות 13, 14 לפרוטוקול).
בהמשך טען הנאשם בקשר לשיחת טלפון זו כי לא ענו לו. ("לא ענו לי" - עמ' 3 שורה 29 לפרוטוקול).
ובהמשך גם נשמע מפי הנאשם המשפט הבא:
"...הוא (השוטר .ע.נ) הגיע אלי עד לרכב
וראה שאני מדבר בטלפון"... (מתוך עדותו של הנאשם בעמוד 4 שורה 19 לפרוטוקול).(ההדגשה שלי. ע.נ.).
מצאתי בכל הכבוד מידה של התפתחות ושינוי בגירסתו של הנאשם הנכבד בקשר עם הטלפון. (מחד גיסא שב וציין בפני כי דיבר בטלפון אך מאידך גיסא ציין כי רק חייג ולא ענו לו) ואולם כך או כך יש לראות את מעשהו של הנאשם - עפ"י עדותו שלו - כמתפרש על פי דין כ "שימוש בטלפון".
השוטר טען כי ראה את הנאשם נוהג ברכב, הרכב בתנועה, והנאשם אוחז בטלפון נייד ביד שמאל לצד אוזן שמאל, נעצר 15 מטרים לפני השוטר, וממשיך לדבר בטלפון.
כאמור - לענין גיבוש היסוד אשר בעבירה שעניינו "שימוש בטלפון" - ברור הוא אם כך שיסוד זה הוכח וגובש שהרי גם אם היתה מתקבלת גירסתו של הנאשם - ואין היא מתקבלת - כי רק חייג ולא ענו לו, עדיין נופל הדבר בגדר "שימוש בטלפון".
לא היתה מחלוקת כי השימוש בטלפון לא נעשה באמצעות דיבורית.