הכרעת דין בתיק תיק צבאי 1023/12

על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, ובהתאם לפרטים הנוספים, מורשע הנאשם בעבירה של גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו - 1955.

·            ניתנה היום, ‏27/01/13 , ‏ט"ז שבט תשע"ג , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____________

אב"ד

גזר - דין

הנאשם, טוראי א.א , הורשע על פי הודאתו על כי בחודש מרץ 2012 נטל מכשיר טלפון סלולארי מסוג אייפון השייך ליצחק סבאח, המתלונן אשר שרת עמו XXXX מהפרטים הנוספים עולה כי הנאשם מצא את הטלפון בעת שנכנס לחדר שרותי הבנים בבה"ד X, ערך בו חיפוש והבין כי המכשיר שייך למתלונן. הנאשם בחר שלא להשיב את הטלפון באותה הזדמנות נוכח מערכת היחסים העכורה בינו לבין האחרון ומתוך כוונה להשיב את הטלפון בהזדמנות אחרת, בה יעריך המתלונן את המעשה. בפועל מאחר שהנאשם היה אמור לרצות עונש מחבוש, לא עלה בידו להשיב את הטלפון הנייד למתלונן והוא מסרו למפקדו על מנת שיעשה כן. מסתבר, כי בינתיים, רכש המתלונן טלפון סלולארי נוסף בעלות של כשלושת אלפים תשע מאות וחמישה (3905) ש"ח. משנודע הדבר לנאשם במהלך החקירה, הציע הנאשם לשלם את הסכום האמור. בחקירתו הודה הנאשם במיוחס לו והוא הביע חרטה. מכשיר הטלפון הסלולארי אותו נטל הנאשם, הוחזר למתלונן. עוד הוסכם כי בעת שהנאשם החזיק בטלפון הנייד של המתלונן במשך כעשרים עד עשרים וחמישה (20- 25) ימים לא עשה בו שימוש למעט לצורך שמיעת מוסיקה וצילום תמונות.

הנאשם יליד מרוקו עלה לישראל בחודש אפריל 2010 בגפו. אביו נפטר לפני כשמונה שנים ואמו נותרה במרוקו. הנאשם הוכר כחייל בודד עם גיוסו לצה"ל בחודש ינואר 2012. בשלהי חודש אוקטובר 2012 פוטר הנאשם משירות ביטחון לאחר שהותאם לו פרופיל עשרים ואחת. הנאשם החל את הכשרתו בצה"ל כשוטר צבאי ואולם בסופו של יום שרת כטבח תחילה בבס"כ X ולאחר מכן בבסיס XXX.

הנאשם העיד בפנינו וכן הונחה בפנינו חוות דעת גורמי ברה"ן - ס/1 המלמדת על רקעו ונסיבותיו האישיות של הנאשם. מדובר במי שרקעו מורכב, הוא נעדר גורמי תמיכה ומצבו הכלכלי בכי רע.

עוד מסתבר כי במסגרת ההליכים לסיום תיק זה הופנה הנאשם לרמ"ד שיקום במקמצ"ר לשם בחינת התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית ואולם הנאשם הביע עמדתו כי הוא אינו מעוניין בריצוי עונש מאסר בדרך זו נוכח קשייו הכלכליים הניכרים והחשש פן לא יוכל לשלם עבור הנסיעות בתחבורה ציבורית ובשל הסיכון כי יאבד את מקום עבודתו במהלך התקופה הרלוונטית.

הונחה בפנינו פסיקה הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה. עם זאת התרשמנו כי מקרה זה הינו ייחודי ואינו דומה לתקדימים שהוצגו על ידי התביעה הצבאית. מדובר במי שעבירת הגניבה החלה עם מציאת המכשיר הסלולארי באקראי. זאת ועוד כעולה מנסיבות המקרה אין מדובר במי שהתכוון להפיק רווח כלכלי מנטילת המכשיר הסלולארי ובפועל אף לא עשה כן. זאת ועוד במהלך התקופה בה החזיק בטלפון הנייד לא עשה בו שימוש בדרך של ביצוע שיחות טלפון ולא הפיק רווח מהחזקת המכשיר ברשותו. לבסוף נציין כי מדובר במי שהחזיר את הטלפון הסלולארי למפקדו עוד בטרם נפתחה חקירת מצח בעניינו וכי מדובר במעידה חד פעמית.

נוכח האמור לעיל, ובמיוחד בשים לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם סברנו כי ענישה ראויה במקרה זה אינה בדרך של כליאה ממשית וכי אף מטעמים של שיקום ניתן להסתפק בעונש של מאסר מותנה לצד הטלת קנס משמעותי. בקובענו כך, לא התעלמנו מהכיעור שבמעשה והעובדה כי יש בו כדי לפגוע באמון החייב לשרור בין חיילים המשרתים באותה היחידה ואולם דומה כי הנסיבות הייחודיות של מקרה זה מאפשרות הקלה בעונשו של הנאשם.

משכך, נגזרים לנאשם העונשים הבאים:

1. ארבעה (4) חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים (2) לבל יעבור עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת.

2. קנס בסך אלפיים (2000) ש"ח שישולמו על ידי הנאשם בעשרה (10) תשלומים שווים ועוקבים החל מיום 10/03/2013 או ארבעה (4) ימי מאסר בעבור כל תשלום שלא ישולם במועדו.

·            זכות ערעור תוך 15 יום.

·            ניתן היום, ‏27/01/13 , ‏ט"ז שבט תשע"ג , והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____________

אב"ד

העתק נכון מהמקור