ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
6332-08
05/09/2011
|
בפני השופט:
אביחי דורון
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
|
הנתבע:
רן קנדי
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו הוא מואשם כי ביום 28.11.06 התדפק על דלת דירתה של מ.כ (להלן -
המתלוננת), ולאחר שנפתחה הדלת הפשיל מכנסיו ותחתוניו וחשף איבר מינו בפניה.
כשבעה חודשים לאחר מכן, בסמוך לכניסה לבית המשותף, ביקש הנאשם לדבר עם המתלוננת, ונוכח סירובה הלך אחריה והמשיך לדרוש התייחסותה, המתלוננת קראה לעזרה וחברה של אחותה (להלן -
המתלונן) הגיע למקום ודרש מהנאשם לחדול ממעשיו, הנאשם איים על המתלונן, ולאחר מכן סטר לו, עיקם את ידו והכה בה תוך שהוא מסב למתלונן נקע בכתפו.
א. השתלשלות ההליך המשפטי:
היות שמדובר בתיק בלתי שיגרתי, כפי שיבואר ויפורט בהרחבה להלן, מצאתי לנכון לתאר את השתלשלות העניינים בהליך ככל שהיא נדרשת לתשתית ההכרעה.
בתיק זה התקיימו 13 דיונים ובמהלכו הגיש הנאשם לביהמ"ש למעלה מארבעים בקשות.
משלב תחילתי למדי בהליך.
לבקשת הנאשם (אף שסורב תחילה בידי בית המשפט), הוקלטו הדיונים ותומללו בידי חברת הקלטות, הנאשם פיקח בקפדנות על התמלולים באמצעות האזנה לקלטות והגיש חדשות לבקרים בקשות לתיקון התמלולים עקב אי דיוקים בהסבתם לפרוטוקול הדיונים.
- כתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 21.9.08, על פי חובתה מכוח סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן -
החסד"פ) הצהירה המאשימה כי קיימת אפשרות שתעתור למאסר בנוגע לנאשם, ולפיכך מונה לנאשם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית ממשרד עו"ד מנדלמן - גבאי.
- לאחר שהוגשה בקשה לדחיית דיון נקבע מועד ראשון לדיון ליום 5.1.2009, במועד זה התייצב בבית המשפט עו"ד סקה, סנגורו של הנאשם, ומסר לבית המשפט כי הנאשם אינו מוכן להיות נוכח באולם בית המשפט עד שיעזוב הסנגור, או כל עורך דין אחר המייצג את הנאשם, את האולם. לאחר שיצא עו"ד סקה את האולם נכנס הנאשם והבהיר לבית המשפט כי הוא מעוניין להתייעץ עם עורך דין אך אינו מעוניין להיות מיוצג היות שהוא מבקש לשמור לעצמו את האוטונומיה של ניהול ההליך, מכל מקום הצהיר הנאשם כי יש לו אמצעים להעמיד לעצמו סנגור, ולשאלת בית המשפט - בעקבות התנהלותו הכללית של הנאשם - השיב כי הוא אינו מעוניין להיבדק בדיקה פסיכיאטרית.
- בדיון מיום 16.2.08 ניסה בית המשפט ככל יכולתו להפיס דעתו של הנאשם לגבי ייצוגו בידי עורך דין, שיחרר לצורך זה את משרד עו"ד מנדלמן מהמשך ייצוגו של הנאשם והורה לסנגוריה הציבורית להעמיד לנאשם עורך דין אחר שייצגו.
- בדיון מיום 15.3.08, לאחר שמונה לנאשם עורך דין אחר מטעם הסנגוריה הציבורית, מר ניר אלפסה, שב הנאשם והודיע לבית המשפט כי הוא "אינו רואה עין בעין עם הסנגוריה הציבורית" את שאלת ייצוגו. למרות זאת, ונוכח הסיכון שהנאשם עמד בפניו נמנע בית המשפט משחרורו של עו"ד אלפסה, הסנגור החדש שהועמד לנאשם על ידי הסנגוריה הציבורית, מתוך תקווה שניתן יהיה למצוא מוצא כלשהו שיאפשר ניהול ההליך בצורה מושכלת ותוך מתן מירב האפשרויות הטובות והנכונות להגנת הנאשם מפני האישומים המיוחסים לו.
בשלב זה ולאחר לבטים רבים סבר בית המשפט כי הצטברות הנסיבות, שתחילתן במעשים המיוחסים לכאורה לנאשם בכתב האישום ועיקר המשכן בהתנהלותו במהלך הדיונים ובבקשותיו השונות שהופנו לתביעה, לסנגוריה ובעיקר לבית המשפט, מחייבים את בית המשפט לנקוט משנה זהירות, שמא ינהל הליך פלילי כנגד אדם שאינו כשיר לעמוד לדין ויתכן שאף לא היה אחראי למעשיו בזמן ביצוע המעשים המיוחסים לו, ולפיכך הפנה בית המשפט את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית , תוך שבית המשפט מתריע בפניו על אפשרות שיפעיל את שיקול דעתו ויבחן ביצוע בדיקה פסיכיאטרית כפויה לנאשם.
- הדיון נדחה אפוא ליום 30.4.11 ובין לבין הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי הנאשם זומן לבדיקה אמבולטורית ולא התייצב אליה.
בדיון עצמו שב עו"ד אלפסה ושטח בפני בית המשפט את בקשת הסנגוריה הציבורית להשתחרר מייצוגו של הנאשם, וטען לחוסר שיתוף פעולה מצידו של האחרון עם הסנגוריה.
הנאשם שב והסביר את רצונו בייצוג משפטי חלקי בלבד, ואף שנה על התנגדותו לבדיקה פסיכיאטרית.
בית המשפט נמנע אף בשלב זה משחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם ועל בסיס ההתרשמות כי שיפוט המציאות של הנאשם פגום, וכי עלולה להיות נשקפת ממנו מסוכנות, ככל שהדבר עולה מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, הורה בית המשפט לפסיכיאטר המחוזי לעשות שימוש בסמכותו ולבצע בדיקה פסיכיאטרית כפויה לנאשם.
- בדיון הנדחה מיום 8.6.09 התברר כי החלטת בית המשפט לא הגיעה לידי הפסיכיאטר המחוזי ולפיכך נדחה הדיון ליום 21.9.11.
- והנה, ביום 28.6.09 הגיש הנאשם לבית המשפט בקשה ממנה עלה כי הנאשם עתר לבית המשפט נגד החלטתו להורות לפסיכיאטר המחוזי לבצע בדיקה פסיכיאטרית כפויה לנאשם. מעיון בעתירה,
בג"צ
3969/09, עלה כי העתירה נמחקה לאחר שנציגת המדינה ציינה "
כי אם תעלה בקשה של העותר (הנאשם, א.ד.) בבית המשפט הפלילי שלא לעלות טענת אי שפיות ושלא להיבדק - לא תביע המדינה עמדה נוגדת".
בנסיבות אלו ניתנה החלטה ביום 11.7.09 על פיה "
נוכח עמדת המדינה... ונוכח סירובו של