האישום ותמצית יריעת המחלוקת
1. הנאשם, אשר גולן סוויסה, הואשם בכתב-האישום המתוקן (כפי שתוקן בשלישית) בעבירות שלהלן: חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק); סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - לפי סעיף 332(2) לחוק; חבלה במזיד ברכב - לפי סעיף 413ה לחוק; נהיגה בסטייה מנתיב - לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - התקנות), בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - הפקודה); אי-ציות לרמזור אדום - לפי תקנה 64(ה) לתקנות (שתי עבירות); החזקת מכשירי פריצה - לפי סעיף 409 לחוק; הפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287 לחוק; ונהיגה בזמן פסילה - לפי סעיף 67 לפקודה.
2. בכתב-האישום המקורי (כפי שתוקן בשנית) יוחסו לנאשם שורה של עבירות רכוש, באחד-עשר אישומים נוספים. בפתח המשפט העלתה הסנגוריה טענה מקדמית, מכוח סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לפיה נפל פגם בכתב-האישום, בכך שצירוף האישומים לא הלם את הוראות סעיף 86 לחוק הנ"ל. בהחלטה מיום 20.6.11 נקבע, כי לא היה מקום לצרף את אחד-עשר האישומים הנוספים בעניינו של הנאשם, שבהם הואשם בעבירות רכוש שהנן בסמכותו של בית-משפט השלום, לאישום השני הדן בעבירות אשר נתונות לסמכות בית-משפט זה; זאת הואיל והאישומים הנוספים אינם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות בזיקה לעבירות הנדונות באישום השני, ואין מדובר בסדרת מעשים הקשורים זה לזה עד כדי שהם מהווים פרשה אחת. מהטעם האמור נתקבלה הטענה המקדמית, והורתי על הפרדת האישום הראשון והאישומים השני עד השניים-עשר מכתב-האישום (כפי שתוקן בשנית), כך שההליכים בתיק נמשכו רק בעניין האישום השני. לאור ההחלטה האמורה, הגישה המאשימה את כתב-האישום המתוקן בשלישית, שבו יוחסו לנאשם העבירות שצוינו בסעיף 1 לעיל.
3. להלן תמצית העובדות הנטענות בכתב-האישום המתוקן בשלישית.
במסגרת גזר-דין שניתן בעניינו ביום 13.10.09, בת"פ 18987-09-09 בבית-משפט השלום ברמלה, נפסל הנאשם מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של שנה, ונקבע כי הפסילה תיכנס לתוקף לאחר ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו. כשנה לאחר-מכן, ביום 24.9.10, הוגש נגד הנאשם בבית-משפט השלום בטבריה כתב-אישום בת"פ 36545-09-10, שבו הואשם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. במסגרת ההליכים בתיק הנ"ל, הודה הנאשם ביום 4.10.10 בעובדות שיוחסו לו, ושוחרר על-פי החלטת בית-המשפט ל"מעצר בית" בבית אמו בירושלים, זאת בפיקוח אלקטרוני. זמן קצר לאחר-מכן, ביום 23.12.10, פירק הנאשם את האזיק האלקטרוני שהוצמד לגופו והפר את תנאי השחרור בערובה.
ביום 27.12.10, בסמוך לשעה 17:00, נצפה הנאשם על-ידי שוטרי ניידת משטרה סמויה, כאשר הוא נוהג ברכב בכביש 9 בירושלים לכיוון צומת "הגבעה הצרפתית" בירושלים (להלן - הצומת או צומת הגבעה הצרפתית). שוטרי הניידת הורו לנאשם, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור את הרכב; אך בתגובה, הגביר הנאשם את מהירות נסיעתו, החל לסטות מנתיב לנתיב, ואף נהג בשולי הדרך. בד-בבד ביקשו השוטרים ברשת הקשר, כי ימוקם מחסום משטרתי בצומת.
בעקבות הדיווח האמור, חסם קצין המשטרה, טומי זקין, את הפנייה ימינה בצומת, באמצעות ניידת משטרה שהעמיד לרוחב הכביש. כאשר זיהה זקין את הנאשם ברכבו, ניגש לעברו וסימן לו ביד לעצור. ואולם, הנאשם האיץ את מהירות נסיעתו לכיוונו של זקין, והאחרון נאלץ לקפוץ לצד הדרך בכדי שלא להיפגע מהרכב.
הנאשם פנה ימינה לכיוון כביש 1, ומיד פנה ימינה פעם נוספת לכיוון רחוב ששת הימים, זאת כאשר ניידת משטרה דולקת בעקבותיו ושוטריה קוראים לו, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור. הוא המשיך בנסיעה מהירה ופרועה, ובכך סיכן את המשתמשים בדרך. בהמשך, בשדרות אשכול, חצה הנאשם את צומת בית-הספר "רנה קסין", כאשר ברמזור היה מופע של אור אדום, ובכך גרם למספר כלי-רכב לבלום בפתאומיות, ולסטות מנתיב נסיעתם בכדי שלא להיפגע מרכבו. הוא המשיך בנסיעה פרועה ומסוכנת, ובצומת הרחובות בר-אילן - שמואל הנביא (להלן - צומת בר-אילן), פנה שמאלה, כאשר דלק אור אדום ברמזור. אותה עת חצו את הכביש מספר ילדים, והם נאלצו לקפוץ לצד הדרך כדי לא להיפגע מהרכב. הנאשם המשיך להימלט מהניידת שדלקה בעקבותיו. הוא נסע לרחוב יחזקאל, נכנס לרחובות שכונת "הבוכרים" ופנה שוב ימינה לכיוון צומת בר-אילן. כל זאת בנסיעה פרועה ומהירה, אשר סיכנה את המשתמשים בדרך. כאשר הבחין הנאשם במכוניות שעמדו בצומת בר-אילן, החל לנסוע לאחור והתנגש בניידת המשטרה שדלקה אחריו. שוטרי הניידת יצאו מרכבם, והורו לנאשם לדומם את המנוע ולצאת מהרכב. משלא נענה הנאשם לבקשתם, ניפץ אחד השוטרים את שמשת הרכב, ומשסרב הנאשם לצאת מהמכונית, הותז לעברו תרסיס פלפל, והוא נעצר. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם נזק לניידת - בחזית ובדלת ימין. עם מעצרו של הנאשם נערך חיפוש ברכב, ונמצאו בו: מברג פיליפס, מברג מכופף, פלייר חותך (קאטר) ומספרי פח.
4. מטעם המאשימה העידו שוטרים שנטלו חלק בהצבת המחסומים ובמרדף, ושוטרים שביצעו פעולות חקירה. בכל הנוגע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, הגישה המאשימה את פסק-הדין של בית-משפט השלום ברמלה, וכן תדפיס ממשרד הרישוי. מטעם הסנגוריה העיד אך הנאשם עצמו.
הסנגוריה אינה חולקת, כי הנאשם נהג במועד האמור ברכב, זאת בתקופה שנפסל מלהחזיק רישיון נהיגה, ואגב הפרת תנאי השחרור בערובה, שחייבוהו לשהות בבית אמו בתנאי "מעצר בית" מלא תחת איזוק אלקטרוני. לטענתה, הנאשם לא נמלט מניידות משטרה בנהיגה פרועה ומסוכנת, לא ניסה לפגוע בשוטר בצומת ואף לא העמיד איש בסיכון מפני פגיעה. על-פי הנטען, היו אלה השוטרים אשר התנפלו על הנאשם, הוציאוהו בכוח מהאוטו, התיזו לעברו תרסיס פלפל, והכו אותו נמרצות; ובין-היתר, גרמו לנפילת שיניו התותבות. עוד גורסת הסנגוריה, כי הובטח לנאשם, לאחר מעצרו, שהוא ייחקר על-ידי המשטרה רק על עבירות התפרצות שנחשד בביצוען, ולא על העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, זאת על-רקע שיתוף הפעולה שלו עם החוקרים בחקירת עבירות הרכוש; וכי רק בשלב מאוחר יותר, בעקבות בקשת הפרקליטות, הוא נחקר גם בגין העבירות של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
ראיות המאשימה
5. אסקור תחילה את עדויות השוטרים שנטלו חלק במערך המשטרתי שנפרש לשם מעצרו של הנאשם, ואשר נטלו חלק במרדף אחריו.
רס"ר רן אלי, היה בניידת משטרתית סמויה, אשר הוצבה יחד עם ניידות נוספות, לצורך איתור הנאשם, בגין חשדות לביצוע עבירות התפרצות. בניידת היה עמו שוטר נוסף, רס"מ אסי משה. העד ציין, כי בעת שעמדה הניידת בשולי כביש 9, בסמוך לצומת שכונת "רמת שלמה", הבחין בנאשם, עת חלף על פניהם בנהיגה כאשר מגמת פניו לכיוון צומת הגבעה הצרפתית. משהבחינו הוא ואסי בנאשם, החלו לדלוק בעקבותיו. הם התקינו על גג הניידת הסמויה פנס כחול מהבהב וקראו לנאשם, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור בצד הדרך. לדבריו, בעת שהגיעו לצומת הגבעה הצרפתית, והיו במרחק של כחמישים מטרים מאחורי הנאשם, ראו ניידת משטרתית חוסמת את הצומת בנתיבי הפנייה לימין. הניידת עמדה בניצב לכיוון התנועה וחסמה כנתיב עד נתיב וחצי. על-פי עדותו, הקצין זקין, שעמד מחוץ לניידת במרכז הנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים הפונים ימינה, סימן לנאשם לעצור, בתנועה של שתי ידיים מושטות לפנים, אך הנאשם המשיך בנסיעה רצופה ו"עלה קצת" על אי-התנועה משמאל תוך שהוא חולף על-פני הקצין וממשיך בנסיעה. העד הוסיף וציין, כי בשעה שחלף הנאשם על פניו של זקין, נאלץ האחרון לקפוץ כדי לא להיפגע. באשר להמשך המרדף, ציין העד כי הנאשם נסע ברחוב ששת הימים בשכונת גבעת המבתר, בנהיגה פרועה, במהירות של כ-70 עד 80 קמ"ש, שאינה מתאימה לתנאי הדרך, ופנה ימינה בנסיעה מהירה לשדרות אשכול. כל אותה עת דלקה הניידת אחר הנאשם, ושוטריה קראו לו, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור. על-פי גרסת העד, חצה הנאשם את צומת בית-הספר "רנה קסין" באור אדום, ובהמשך פנה בצומת בר-אילן שמאלה לרחוב שמואל הנביא, כאשר ברמזור אור אדום. בעת הפנייה שמאלה, סיכן הנאשם אנשים, ובכללם ילדים, אשר חצו את הכביש, חלקם רצו כדי שלא להיפגע, ומקצתם נפלו על הארץ. לאחר מכן, המשיך הנאשם לנסוע בנסיעה פרועה ומסוכנת ברחובות הצרים - רחוב יחזקאל ורחוב צפניה - אגב סיכון המשתמשים בדרך, והחל לחזור לכיוון צומת בר-אילן. באשר לסיום המרדף, העיד השוטר כי משהבחין הנאשם בכלי הרכב שעמדו בצומת בר-אילן, החל לנסוע לאחור, ופגע עם רכבו בכנף הניידת, פגיעה "מזערית" (כלשון העד) של חיכוך הכנף. כן ציין, כי ידית דלת הניידת נפגעה כתוצאה מפתיחת הדלת על דופן רכבו של הנאשם. על-פי גרסתו, משלא נענה הנאשם לדרישה לדומם את המנוע, נאלץ לנפץ את שמשת הרכב באמצעות פטיש לניפוץ שמשות, הואיל וחשש שהנאשם יפתח בנסיעה מהירה, יפגע במי מהשוטרים וימלט. יצוין, כי העד לא רשם דו"ח פעולה בסמוך לאירוע, וכי נגבתה ממנו הודעה רק בעקבות בקשת הפרקליטות להשלים את החקירה. העד ציין, כי בן-זוגו לניידת, רס"מ אסי משה, רשם דו"ח פעולה בסיום האירוע; וכי סבר שאין צורך בעריכת דו"ח על-ידי כל אחד משוטרי הניידת.
6. רס"מ אסי משה, שימש כנהג הניידת הסמויה. הוא העיד, כי לאחר שהבחין ברכבו של הנאשם חולף על-פני הניידת, שחנתה בשולי כביש 9, פתח במרדף אחר הנאשם, שבמהלכו קרא לו לו לעצור. לדבריו, כביש 9 היה עמוס בכלי רכב והנאשם נסע בנתיב השמאלי במהירות של 30-50 קמ"ש. על-פי עדותו, משהבחין הנאשם בניידת המשטרה שבעקבותיו, סטה מהנתיב השמאלי שבו נסע אל עבר הנתיב הימני, ובהמשך סטה לשוליים הימניים והחל לעקוף את כל המכוניות בנסיעה מהירה, כאשר הוא מגביר את מהירותו מעל 100 קמ"ש. בהגיעם לפנייה ימינה בצומת הגבעה הצרפתית, שלמיטב זיכרונו היו בה שני נתיבים, הבחין העד בקצין טומי זקין, שעמד בין שני הנתיבים. על-פי גרסתו, הקצין זקין סימן בשתי ידיו לנאשם לעצור, אך האחרון עקף אותו משמאל בנסיעה רצופה, אגב סיכון הקצין, שנאלץ לקפוץ לצד, בכדי שלא ייפגע. העד התקשה לזכור לאיזה כיוון קפץ הקצין, והיכן עמדה הניידת שלו. בכל הנוגע להמשך המרדף ציין העד, כי הנאשם נסע בנהיגה פרועה ומסוכנת ברחוב ששת הימים ובשדרות אשכול. הוא העיד, כי הנאשם חצה את הצומת ליד בית-הספר "רנה קסין", כשברמזור מופע אדום בכיוון נסיעתו, וכי באותה עת הגיעו לעבר הצומת מספר כלי רכב מכיוון גבעת התחמושת, אשר נאלצו לבלום על-מנת שלא להיפגע מרכבו של הנאשם. כן הוסיף והעיד, כי בצומת בר-אילן פנה הנאשם שמאלה, כאשר ברמזור היה אור אדום; וחלף על פני מעבר החצייה שבצומת, ברחוב שמואל הנביא, אגב העמדתם של הולכי הרגל שחצו את הכביש בסיכון של ממש, וביניהם ילדים קטנים שנאלצו לנוס מפני הרכב. באשר להמשך המרדף ציין העד, כי הנאשם נסע במהירות ברחובות הצרים - יחזקאל וצפניה - וחזר לרחוב בר-אילן לכיוון צומת בר-אילן. הוא תיאר כיצד הנאשם החל לנסוע לאחור לאחר שהבחין בחסימה בצומת, וטען כי במהלך הנסיעה פגע רכבו של הנאשם בפגוש של הניידת. בשלב זה נעצר רכבו של הנאשם, והשוטרים פרצו לרכב, התיזו לעבר הנאשם תרסיס פלפל, עצרו אותו וכבלו את ידיו. עוד הוסיף העד, כי במהלך המרדף - בשעה שקרא לנאשם לעצור באמצעות מערכת הכריזה - הוציא הנאשם את ידו מבעד החלון ועשה לעברם תנועה מגונה בידו. יצוין, כי העד מילא את דו"ח המעצר בעניינו של הנאשם, בתכוף לאחר מעצרו בזירה. בדו"ח המעצר רשם העד, כי החשד למעצר הנו ביצוע עבירות התפרצות. לשאלת הסנגור, מדוע לא ציין בדו"ח את החשד לביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, השיב העד כי הערכות המשטרה במעקב אחר הנאשם הייתה בגין עבירות התפרצות שנחשד בביצוען, וכי העבירות שנעברו במהלך המרדף, רק נתווספו להן.
7. קצין המשטרה טומי זקין, שימש כמפקד במערך הכוחות שפרשה המשטרה לצורך מעקב אחר הנאשם ומעצרו כחשוד בביצוע עבירות התפרצות. זקין העיד, כי כאשר קיבל דיווח ברשת הקשר, לפיו הנאשם נוסע ברכבו בכביש 9 לכיוון צומת הגבעה הצרפתית, מיהר למקם חסימה בצומת באמצעות ניידת המשטרה הגלויה שבה נהג. הוא העמיד את הניידת לרוחב הכביש באופן שחסמה מחצית מכל אחד משני הנתיבים בפנייה ימינה, יצא מן הניידת ונעמד במרכז הכביש. על-פי עדותו, נעצרו במקום מכונית לבנה, וכן רכבו של הנאשם שהיה מאחורי המכונית הלבנה. כאשר החל להתקרב לכיוון שני כלי הרכב, החלה המכונית הלבנה לנסוע, ובעקבותיה אף החל הנאשם בנסיעה. בשלב זה, הוא סימן ביד מושטת לפנים לנאשם לעצור, והושיט את ידו השנייה לכיוון דלת הרכב, ואולם הנאשם המשיך בנסיעה. לדבריו, נאלץ לקפוץ לצד ימין, לכיוון הניידת, בכדי שלא להיפגע, והנאשם חלף על-פניו בנסיעה מהירה. באותו שלב גם הבחין העד בניידת הסמויה שעקבה אחר הנאשם, אשר נסעה בשולי הכביש והמשיכה במרדף אחריו. יצוין, כי העד לא רשם במועד האמור כל דיווח בכתב על האירועים, ורק לאחר שלושה ימים זומן על-ידי החוקרים לרישום דו"ח בנושא. לשאלת הסנגור - מדוע באירוע חמור, שבו על-פי טענתו ניסו לדרסו, לא רשם דו"ח בתכוף לתקרית - השיב כי מיהר לביתו באותו הערב מסיבות אישיות, אך דיווח ברשת הקשר, כלשונו, שהנאשם "עבר אותי וכמעט דרס אותי" (עמ' 140).
8. השוטר רס"ר יצחק צונדק היה ברכב שלישי מבין מערך כלי הרכב שנפרשו לצורך מעקב אחר הנאשם ומעצרו. הוא היה ברכב משטרתי יחד עם ראש משרד הסיור, שלומי בכר, והשוטר אוהד סרי. השלושה היו ברכב משטרתי בצבע לבן, עם לוחית זיהוי משטרתית אדומה, שעמד בצד הדרך במחלף שבין שדרות גולדה מאיר לכביש 9. הם עקבו אחרי תנועת המכוניות בכביש 9, לאחר שהיה בידיהם מידע על מספר הרישוי של הרכב שבו אמור הנאשם להגיע לאזור. בשלב כלשהו, קיבלו השלושה הוראה ברשת הקשר לעבור למשימה אחרת, ועשו דרכם בכביש 9 לכיוון צומת הגבעה הצרפתית. במהלך הנסיעה, הבחין לפתע העד ברכבו של הנאשם, אשר חלף על פניהם. הוא דיווח על כך ברשת הקשר, וקיבל הנחיה שלא לעצור את הנאשם אלא אך לעקוב אחר מכוניתו. בשלב כלשהו הגביר הנאשם את מהירות נסיעתו, ואנשי הניידת איבדו את קשר העין עמו. מייד לאחר מכן התקבל דיווח, כי הנאשם התחמק מחסימה בגבעה הצרפתית. העד וראש משרד הסיור הגיעו בעקבות הדיווחים ברשת הקשר לצומת בר-אילן, זאת לאחר מעצרו של הנאשם.
9. מכאן לעדויות החוקרים.
רפ"ק אלי כהן, ראש לשכת החקירות של מרחב מוריה, העיד על נסיבות חקירתו של הנאשם. הוא ציין, כי בעת האירועים הנדונים היה הנאשם תחת מעקב משטרתי, שבו אף השתתף מפקד המרחב. עוד העיד, כי בתכוף למעצרו של הנאשם הודה הלה לפניו בשורת עבירות התפרצות שביצע. החקירה התמקדה בעבירות אלו, ובמקביל רשמו שוטרי הסיור, עוד באותו הערב, דו"חות פעולה בדבר נסיבות המרדף אחר הנאשם עד למעצרו. העד אישר, כי אכן בבקשה להארכת מעצר שהוגשה לבית-משפט השלום למחרת היום, צוין, בין-השאר, החשד לביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (נ/2), וחשד זה גם אוזכר בטופס ההזמנה לביצוע עבודות צילום שנערך למחרת היום (נ/3). עם-זאת הבהיר העד, כי אי-חקירת הנאשם והשוטרים בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה עד לאותה עת, נבעה מטעות של גורמי החקירה, ובכלל זה טעותו שלו; והדגיש, כי לא הובטח לנאשם שלא ייחקר בחשד לביצוע העבירה האמורה. לדבריו, מהנאשם, כמו-גם משוטרי הסיור, נגבו הודעות בעניין העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בעקבות בקשת הפרקליטות, שעה שהתיק הועבר לעיונה לקראת הגשת כתב-אישום.
10. רס"ר מריה גרא, גבתה שלוש הודעות מהנאשם. היא ציינה, כי התמקדה בחקירותיה בעבירות ההתפרצות. לדבריה, הייתה לה אינדיקציה לכך שהנאשם נמלט מהשוטרים והפריע להם במילוי תפקידם; אך לטענתה, לא קראה את דו"חות השוטרים, ולא ידעה שבהתנהגותו של הנאשם היה משום סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. על-רקע זה אף הכחישה העדה, כי הובטח לנאשם, שאם ישתף פעולה בחקירת עבירות ההתפרצות, לא ייחקר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. עוד ציינה העדה, כי הנאשם לא התלונן לפניה על חבלות שנגרמו לו על-ידי השוטרים, וכי גם לא ראתה סימני פגיעה על גופו.
11. רס"ר אלכס רומנוב גבה שתיים מהודעות הנאשם בחקירה המשטרתית. במענה לטענות הסנגוריה, לפיה הובטח לנאשם שלא ייחקר על עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ציין העד, כי לא הבטיח דבר בעניין זה, ואף לא שמע שגורם אחר השמיע הבטחה כאמור. לדבריו, בשלבים הראשונים של החקירה לא קרא את דו"חות השוטרים בעניין המרדף, ומשום כך גם לא נחקר הנאשם על העבירה האמורה, אלא רק על עבירות ההתפרצות שבעניינן נערך המעקב אחריו. עוד העיד, כי התלווה לחוקרת מריה גרא בעת הארכת המעצר הראשונה, אך בשלב זה לא היה מעורה בחומר החקירה. הוא ציין, כי כאשר התלונן הסנגור באזני מריה לקראת הדיון בהארכת המעצר, כי בבקשה למעצר מופיעה, בין-השאר, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, השיבה מריה לסנגור כי בשלב זה היא אינה חוקרת את הנאשם בגין עבירה זו, אך לא הושמעה הבטחה כלשהי בעניין עבירה זו. כן העיד החוקר רומנוב, כי בסיום החקירה העביר את תיק החקירה לענף התביעות של משטרת מחוז ירושלים, אך שם נאמר לו, לאחר עיון בחומר, כי מדו"חות השוטרים עולה חשד לביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שהנה בסמכות בית-המשפט המחוזי, וכי עליו להעביר התיק לפרקליטות. הוא ניגש עם התיק לפרקליטות, אשר הנחתה אותו להשלים חקירה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וכך נעשה.
גרסת הנאשם