הכרעת דין בתיק ת"פ 31321-03-10

1.      כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, ביום 18.03.2010, מייחס לו בשני אישומים שונים, עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- החוק), עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק ועבירת היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק.

2.      על פי המתואר באישום הראשון, ביום 8.3.2010 בשעה 21:20 לערך, בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים, פצע הנאשם יחד עם ארבעה אחרים את מר עמיאל אבידן (להלן- מר אבידן), בעודו נחלץ לסייע למר אריה חיימוב (להלן- מר חיימוב), שהותקף גם כן על ידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה. עקב התקיפה פונה מר אבידן לביה"ח הדסה עין כרם, שם נזקק לניתוח לתיקון השבר באפו ולצווארון תמיכה אורתופדי.

האירוע המתואר באישום השני התרחש כעבור חמישה ימים. נטען, כי ביום 13.3.2010, עת עוכב הנאשם סמוך לביתו על ידי שוטר לצורך חקירה במשטרה, תקף הנאשם את מר אליהו שטראוס (להלן- מר שטראוס), כאשר זה האחרון לא נעתר לבקשתו לחדול מתיעוד מהלך עיכובו באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי שהיה ברשותו. כתוצאה מהתקיפה, מכשירו הסלולארי של מר שטראוס הוטח ברצפה וניזוק.

3.         בתשובתו לכתב האישום, הנאשם כפר בכל העובדות הנוגעות לסעיפי האישום הראשון, וטען כי במועד האירוע כלל לא נכח במקום התרחשותו, וכי אין לו כל קשר לאירוע ו/או לאנשים שהשתתפו בו. הנאשם טען כי במקום אחר היה, שכן, עד לשעה 20:07 עבד במקום עבודתו ובשעה זו החתים את כרטיס הנוכחות שלו. לאחר מכן שהה במקום העבודה, יחד עם אחרים, למשך יותר משעה. עוד הוסיף הנאשם כי יבקש להעיד שני עדים לתמיכת טענותיו האמורות. עוד טען שבאותו יום נסע למקום עבודתו (שלא ציין מה הוא) בתחבורה ציבורית מאחר שרכבו היה במוסך לצורך תיקונו. מטעם זה, לדבריו, נמשכה נסיעתו ממקום עבודתו לביתו לא פחות מ- 40 דקות. עוד נטען, כי בסרטון שנמסר למשטרה על ידי המתלוננים אין כל דמיון בינו לבין האנשים שנכחו במקום בזמן האירוע. באשר לאישום השני, הנאשם כפר בעובדות והכחיש כי תקף את מר שטראוס.

אירוע התקיפה הראשון

4.   מתשובתו של הנאשם לאישום ומהסכמתו של ב"כ הנאשם להגשת התעודות הרפואיות שהעידו על הפגיעה בגופו של המתלונן מר אבידן, עולה כי הנאשם איננו מכחיש את ארוע התקיפה שארע למתלונן וטענתו מתרכזת בכך שהוא לא תקף את מר אבידן, לא היה מעורב בארוע, וכלל לא נכח במקום בזמן הארוע. מכאן, שהשאלה המרכזית היא אם הנאשם תקף את מר אבידן כנטען באישום הראשון שבכתב האישום.

5.   העדות המרכזית בפרשת התביעה הינה עדותו של מר אבידן. עד זה סיפר כי בליל האירוע, סמוך לשעה 20:30, משנודע לו כי תקפו את ביתו של תושב השכונה וחברו, מר חיימוב, ניגש לביתו לסייע לו. כשסיימו לטפל בנזק שנגרם בתוך הבית בעקבות ניפוץ חלונותיו, יצאו השניים החוצה כשבידו של מר חיימוב מצלמה. הם הבחינו כי בעברו השני של הרחוב יושבים מספר תושבי שכונה ערבים, ביניהם הנאשם. מר חיימוב חצה את הכביש והתקדם לעברם בניסיון לצלמם, וכתגובה לכך הותקף על ידי אדם שהגיח מאחוריו, בשלב זה נחלץ מר אבידן לעזרתו של מר חיימוב ואז הותקף גם הוא.

      כך תאר העד מר אבידן את אופן תקיפתו:

"מצאתי את עצמי על הכביש שמעלי מספר אנשים, מושלך

על הכביש, אני לא יודע אך הפילו אותי, הרגשתי שתופסים

אותי מאחורה מקדימה, יש לי בלאק אאוט של כמה שניות,

אני מוצא את עצמי שרוע על הכביש וחוטף   מכות   מכל

הכיוונים, מכות קשות, ניסיתי לקום ולא הצלחתי. זיהיתי

 את התוקפים, את חלקם, כלומר כולם היו מאלה שישבו

שם, את רובם אני לא הכרתי מעבר לזה שאני יכול להגיד

שראיתי אותו פעם, למעט הנאשם. את הנאשם אני ראיתי,

הכרתי אותו כמו כולם מהרחוב. שבועיים קודם היה ארוע...

וכשהגענו עם המוזמנים לבית הנאשם קיבל אותנו בקללות

ובצעקות על אמא שלי. אני זוכר אותו משם...  כך   הכרתי