1. כתב האישום מייחס לנאשם, תושב בית אולא שבתחום הרשות הפלסטינאית, עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 413 ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ושהיה בלתי חוקית לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
בתאריך 13.10.10 בשעה 02:50 או בסמוך לכך, ברחוב היסמין בצור הדסה, התפרץ הנאשם, ביחד עם שניים אחרים שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה (להלן: "האחרים"), לרכב מסוג סובארו ל.ז. 6982667, השייך לדורית שטרק (להלן: "הרכב" ו"המתלוננת" בהתאמה), במטרה לבצע גניבה.
במועד ובמקום הנ"ל, פתחו הנאשם והאחרים את דלת הנהג ברכב בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה וכן את הדלת האחורית שמאלית של הרכב, תוך גרימת נזק לדלת. אחד האחרים נכנס לרכב ובשלב זה פעלה אזעקת הרכב והשלושה נמלטו מן המקום.
באותן נסיבות שהה הנאשם בישראל שלא כדין.
2. מטעם המאשימה העידו המתלוננת, גב' דורית שטרק בעלת הרכב, המפקח אמיר בן גיגי והשוטרים רס"מ ראובן כהן, חיים חיים וסמ"ר נתנאל מור.
מלבד הנאשם לא העידו עדים נוספים מטעמו.
ביחס לעבירת השהיה הבלתי חוקית, הנאשם הודה כי לא היה ברשותו אישור כניסה לישראל, ומכאן שאין חולק שהנאשם שהה בישראל שלא כדין.
כבר בשלב זה ניתן לקבוע, כי באשר לעבירה של התפרצות לרכב, עדויות המאשימה היו מהימנות והובילו למסקנה לפיה הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, כפי שיובהר להלן.
3. המתלוננת העידה כי במועד האירוע שמעה את אזעקת הרכב והבחינה כי רכבה נפרץ, אך היא לא ראתה את הפורץ (ר' עדות המתלוננת בעמ' 2 לפרוט' וכן הודעתה במשטרה ת/1).
4. מפקח אמיר בן גיגי העיד כי במועד האירוע היה עם צוותו בפעילות מבצעית בעקבות עבירות שנעברו באזור. בשלב מסוים קיבל קריאה ששלושה אנשים מגיעים בסמוך לצוות ו"מתעסקים" עם רכב. לאחר שתי דקות החלה בריחה של השלושה והוא הורה על ביצוע מעצר. החל מרדף עם סגירות שטח והוא קיבל הודעה ששניים מבלשיו עצרו חשוד. החשוד נתפס כשעליו גרביים ובסמוך לו כובע גרב (עמ' 4 לפרוט'). מפקח בן גיגי היה מפקד המבצע וקיבל לגביו דיווחים, אך לא היה מעורב במרדף עצמו.
5. רס"מ ראובן כהן השתתף במארב במטרה ללכוד גנבי מכוניות בצור הדסה במועד האירוע, עימו השתתף גם השוטר נתנאל מור. תצפיתן המארב מסר לו על שלושה חשודים שהגיעו לרכב ופרצו אותו. תוך כדי דיווח שמעו השניים את האזעקה וחיכו לאות לבצע מעצר. אז ראו שני חשודים יוצאים מבין שתי חצרות בתים. השוטר כהן רדף אחריהם ושמר על קשר עין עם בחור אחד שלבש ג'קט שחור שנשכב והשוטר תפס אותו. הם קיבלו מהתצפיתן תיאור לבוש של שלושת האנשים, ולאחר מכן ראו אותם בורחים במרחק מה מהרכב (עמ' 6 לפרוט').
החשוד ניסה להימלט והשוטר התיז עליו גז פלפל. בשלב זה הודיע לו השוטר שהוא חשוד בגין התפרצות לרכב והוביל אותו למקום מואר, שם שטף את פניו של החשוד. לדבריו, ליד החשוד היה כובע צמר שחור ועליו כפפות שחורות. לדברי השוטר כהן, הוא נשאל למעשיו במקום והשיב שהגיע עם שני חברים ומסר את שמותיהם. עוד אמר לשוטר שתפקידו "לשמור בזמן שהם פורצים". לדבריו, החשוד הוביל אותו למקום עליו היה צריך לשמור. לשאלת השוטר למעשיו השיב ש"אין כסף בבית".
עוד מסר כי לאחר שנתפס ראה כפפה על ידו של החשוד. לדבריו, היה לו קשר עין רציף עמו, מהרגע שזיהה אותו ועד למעצרו, שכן ברגע שהחשודים ברחו הוא רץ אחריהם.
השוטר נשאל האם ייתכן שהנאשם הגיע במקרה למקום, השיב בשלילה והסביר:
"היינו ערוכים שם כמה שעות קודם לכן והאדם הזה לא הגיע, היינו על הגדר ועל כל הזירה והאדם הזה לא היה לפני כן שתאמר הוא עבר במקרה לשם הוא הגיע עם אותם שלושה וברח עם אותם שניים...
הוא לא עבר באזור, לי הוא אמר שהוא בא עם שני אנשים והתפקיד שלו היה לשמור ..." (עמ' 8 לפרוט').
רס"מ כהן שלל אפשרות שהנאשם לא הבין את דבריו, הוא ציין כי הוא דיבר עם הנאשם בערבית, שפה אותה הוא דובר.
התרשמתי כי רס"מ כהן מסר עדות מהימנה, ממנה עולה כי מרגע שקיבל הוראה לצאת במרדף אחר החשודים החל במטרה זו, כשהוא רואה את החשודים במנוסתם ושומר על קשר עין רציף עם הנאשם, עד אשר עצר אותו לבסוף ונאלץ להתיז עליו תרסיס פלפל לאחר שניסה לברוח.
6. השוטר חיים חיים שימש כתצפיתן באירוע. לדבריו, לאחר שהיו במקום שעה וחצי, הגיעו למקום שניים שניגשו לרכב. בחור בחולצה שחורה וכפפות התחיל להתעסק עם הרכב כשעל ידיו כפפות. כאשר אזעקת הרכב החלה לפעול ברחו השניים במורד הרחוב, ואז הורה השוטר חיים לבצע מעצר על נסיון גניבת רכב. הוא הצטרף לבלשים שרדפו אחרי החשודים. בעדותו אישר שהחשוד שנתפס הוא אחד מבין השניים ש"טיפלו" ברכב (עמ' 11 לפרוט').
7. אחרון העדים מטעם המאשימה, סמ"ר נתנאל מור היה בצוות המעצר במועד הרלוונטי. עדותו תמכה באופן משמעותי בעדותם של האחרים.