ת"פ
בית משפט השלום בכפר סבא
|
2811-07,1947-08
21/03/2011
|
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)
|
הנתבע:
אלי עובדיה
|
| הכרעת דין |
הצדדים בתיקים אלה הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם 1 בעובדות כתבי האישום המתוקנים, וב"כ הצדדים העלו טענותיהם בכתב בשאלה, האם העובדות המהוות את כתבי האישום מקימות, מבחינה משפטית, בסיס להרשעה גם בעבירות של השמטת הכנסות במזיד, נשוא ת"פ 1947/08.
המדובר בעבירות שבוצעו בין השנים 1999 ו-2004 ובמסגרתן, בעת עבודתו כמנהל שכיר בחברת "אחים עובדיה בע"מ" (להלן:
החברה) הפיק הנאשם 1 (להלן:
הנאשם) תלושי שכר פיקטיביים לעובדים פיקטיביים, כאשר הוא מעביר לידיו את הכספים ששולמו כ"משכורות" (בניכוי עמלה) ומעלים הכנסות אלה ממס הכנסה, וזאת בתיווכו של הנאשם 2.
במסגרת כתב האישום בת.פ. 2811/07 הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו והן -
קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:
החוק);
גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 391 לחוק;
רישום כוזב במסמכי תאגיד , עבירה לפי סעיף 423 לחוק;
סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק יחד עם סעיף 31 לחוק.
בכתב האישום בת.פ. 1947/08 יוחסו לנאשם 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן:
הפקודה), עבירות של התחמקות ממס תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה, וכן 6 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה בגין עזרה לאחר להתחמק ממס תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה.
הנאשם הודה בעובדות כתבי האישום, והמחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלה האם ניתן לראות את כספי המרמה/הגניבה כהכנסה חייבת במס בהתאם לנדרש בפקודה.
טענות הצדדים
ב"כ המאשימה טוען כי הכספים שהוצאו במרמה מהחברה הינם בגדר הכנסה חייבת במס בידי הנאשם, וזאת לאור העובדה כי פקודת מס הכנסה אינה מבחינה בין הכנסה חוקית להכנסה שאינה חוקית, והמבחנים שיש לבדוק את התקיימותם מתייחסים לאופי ההכנסה ולא לדרך היווצרותה.
ב"כ המאשימה מצטט מהפסיקה וממאמרים שונים, בין היתר ממאמרה של המלומדת ניצה אורצקי
מיסוי הכנסות בלתי חוקיות, עיוני משפט יד(3), אוגוסט 1989, עמ' 503-536, אשר סבורה כי "הפקודה אינה מתנה את הטלת המס בחוקיות מקור-ההכנסה או בחוקיות הפקתה. אין הבחנה בין מיסוי הכנסה חוקית לבין מיסוי הכנסה בלתי-חוקית, ופעילות פלילית, כמו שוד וסחיטה, עשויה להיות לא רק עבירה פלילית שעונשה בצידה, כי אם גם 'עסק' או 'משלח יד' כמשמעותם בפקודה."
הרציונל העומד בבסיס גישה זו הינו, כי אין ליתן פרס למי שהפיק הכנסה באופן לא חוקי, שכן אז יצא חוטא נשכר, ועל כן עצם העובדה שהכנסה נבעה מפעילות לא חוקית לא תהווה פטור מתשלום מס.
ב"כ המאשימה ממשיך ובודק בהתאם לדרישות בפקודה באם מדובר בהכנסה וכיצד לסווגה.
לטענת ב"כ המאשימה יש לסווג את ההכנסה כ 'הכנסה מעסק' בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה כאשר הוא מסתמך על המבחנים שנקבעו בע"א 9187/06
רפאל מגיד נ' פקיד שומה פ"ת
(פורסם בנבו).
המבחנים אליהם התייחס ב"כ המאשימה היו: תדירות העסקאות והיקפן, ידיעתו ובקיאותו של הנאשם בשיטת הפקת ההכנסה, קיום מנגנון פעילות קבועה ומתמשכת, פיתוח, טיפוח, השבחה, יזמות ושיווק, ולבסוף "מבחן העל" של הנסיבות האופפות את העסקה.
ב"כ המאשימה טוען כי אופי הפעילות, שכללה מנגנון מקצועי שלם אותו ניהל הנאשם למשך תקופה ארוכה, ואשר דרש פעילות אקטיבית ומתמשכת מצד הנאשם, מצביע על היות ההכנסה בבחינת "הכנסה עסקית" של הנאשם, בהתאם להגדרות בפקודה ובפסיקה.
נקודה נוספת אליה התייחס ב"כ המאשימה בסיכומיו היתה הטענה לפיה הנאשם מתכוון להשיב את הכספים לחברה ובמצב זה לא יהיו עוד בידיו "הכנסות" אותן ניתן למסות. ב"כ הנאשם טען בסיכומיו בהקשר זה, כי הנאשם מצוי במו"מ עם החברה לעניין אופן ההשבה.
ב"כ המאשימה טוען, כי ההכנסות נוצרו בשנים 1999-2004 ובשנים אלה היה הנאשם מחויב בתשלום מס. לטענתו, אין מקום להתייחסות ספקולטיבית לאפשרות ההשבה העתידית, ואפשרות זו אינה שוללת את אופי ההכנסה והיותה הכנסה חייבת במס.