האישום ותשובת הנאשם
1. במסגרת כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם, מיוחסות לו ביצוע עבירות של תקיפה סתם לפי 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
2. לפי כתב האישום, הנאשם הועסק בזמנו על ידי חברת "מיקס שירותי הצלה", אשר מנהלה הינו מר שמעון גרין (להלן: " המתלונן"). במועד שאינו ידוע במדויק, שלח הנאשם למתלונן, מסרון (s.m.s) לטלפון שלו ובו כתב: "אני אדאג לתבוע אתכם אני אדאג לסגור לך את החברה שלא יעבדו אצלך יותר מצילים, אל תתעסק איתי". המתלונן התקשר לנאשם כדי לשוחח עמו אודות המחלוקת הכספית שנתגלעה ביניהם, במסגרת העסקת הנאשם בחברתו, אך הנאשם איים לפגוע בו באומרו: "אני אזיין אותך, אני אבוא אליך להרביץ לך". כשלושה שבועות לאחר מכן, בתאריך 28.11.2010, בסמוך לשעה 11:00, במרכז מסחרי באילת, הבחין הנאשם במתלונן, פנה אליו ואמר לו "אל תתעסק איתי" וחבט בראשו, סמוך לרקתו, באמצעות קסדה שאחז בידו. לאחר מכן, איים הנאשם על המתלונן באומרו: "מה שעשיתי לך פה זה כלום, אני עוד אבוא אליך ויעשה לך בלאגן".
3. הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר במיוחס לו, טען שמדובר בעלילה וכי כלל לא היה במקום המצוין בכתב האישום, אלא שהה במועדון יוגה בעיר והכחיש ששלח מסרון למתלונן.
יריעת המחלוקת ועמדות הצדדים
4. יריעת המחלוקת בתיק זה הינה ממוקדת. לטענת המאשימה, הנאשם איים על המתלונן ותקף אותו בראשו באמצעות קסדה, בעיבורה של העיר אילת בצהריי היום, בשל ויכוח כספי שנתגלע ביניהם שסב סביב שכרו של הנאשם, עת הועסק על ידי חברת כוח אדם בניהולו של המתלונן. הנאשם מצדו בחר לשתוק בחקירתו במשטרה, ורק במהלך המשפט טען להגנתו כי כלל לא נכח בעיר אילת במועד התקיפה הנטענת והכחיש כי תקף את המתלונן או איים עליו.
השאלה שעומדת אפוא להכרעה הינה האם אכן הוכח כנדרש מעבר לספק סביר כי הנאשם איים על המתלונן ותקף אותו, באופן שתואר על ידו, אם לאו.
5. לטענת המאשימה, מסכת הראיות שהציגה, מקימה תשתית ראייתית ברורה, באשר לחלקו של הנאשם במסכת העובדות נשוא כתב האישום. המאשימה טענה כי עלה בידה להוכיח כל עובדות כתב האישום, וקיומו של היסוד הנפשי הנדרש בעבירות נשוא כתב האישום. המאשימה השתיתה עמדתה בעיקר על עדות המתלונן ועד שנכח באזור התקיפה הנטענת. המאשימה עתרה להעדיף את גרסת המתלונן ולאמצה, תוך שהפנתה לגרסתו ולחיזוקים לה לעומת גרסת הנאשם על כל תחלואיה ומכאן לקבוע כי אשמת הנאשם בעבירות שיוחסו לו הוכחה כנדרש.
6. מנגד, טען ב"כ הנאשם כי עדויותיהם של הנאשם ואמו מלמדות כי מדובר באנשים נורמטיביים, אשר בשונה מאחרים סובלים מאימת המשטרה, כתוצאה מפחדים שהתפתחו מאירועי עבר, כך שיש להם יחס אובססיבי לשוטרים ולמשטרה בכללותה. על רקע זה, ביקש הסנגור המלומד ליתן הסבר לעדויותיהם הלא מדויקות, כך כלשונו, של הנאשם ואמו באשר למועדי האירועים ואת שתיקתו של הנאשם בחקירתו במשטרה. לטענת הסנגור אין להרשיע את הנאשם על סמך עדות המתלונן, שכן מדובר בעד שיש לו מתח עם הנאשם ויש חשש שהוא מעליל עליו. חשש שיש בו כדי ליצור ספק בגינו אין להרשיע את הנאשם במיוחס לו. באשר לעד תביעה נוסף, שחר ליבשין, אשר העיד על אירוע התקיפה, נטען כי מדובר בעדות בלתי מספקת. לאור זאת, עתר הסנגור לזיכוי הנאשם.
תמצית פרשת התביעה
7. העדות המרכזית עליה השתיתה המאשימה את כתב האישום נמסרה מפי המתלונן, אשר העיד כי הנאשם מוכר לו ובעבר העסיקו כמציל במלון, באמצעות חברת כוח אדם בבעלותו. המתלונן מסר כי בזמנו, נעדר הנאשם מעבודתו ולכן קיזז לו משכרו.
המתלונן מסר כי ביום 28.11.2010, עת הסתובב במרכז רזין באילת, הגיע אליו הנאשם, צעק עליו: "אני רוצה כסף" ותקף אותו באמצעות קסדה. כך בלשונו של המתלונן: "זה היה ברחבה של מרכז רזין, הוא בא אליי והתחיל לצעוק, הוא פגע בי עם הקסדה בלחי, פעם אחת הוא לא הצליח לפגוע כי זזתי, פעם שניה פגע בי עם הקסדה בלחי ואז הרגשתי את עצמי מעולף וטיפלו בי בחנות סמוכה שנקראת אופיר תקשורת והוא רצה להמשיך אבל סגרו את הדלת שלא ייכנס" (עמ' 5 לפרוט').
המתלונן ציין כי בימים שקדמו לאותו מפגש, שלח לו הנאשם הודעות s.m.s וכתב: "אני ארביץ לך". המתלונן העיד כי הנאשם כתב לו שהוא יבוא לביתו כדי להכותו. המתלונן הוסיף בעדותו, לאחר שזכרונו רוענן באמצעות הודעתו במשטרה, כי לאחר שהנאשם פגע בו באמצעות הקסדה, הוא אמר לו: "מה שעשיתי לך פה זה עוד כלום, יהיה עוד המשך" (עמ' 7 לפרוט').
לאחר קבלת המכה מהקסדה של הנאשם, הוכנס המתלונן לאחת החנויות במקום ומשם התקשר למשטרה. המתלונן ציין כי הרגיש רע כתוצאה מהמכה, אך לא נזקק לטיפול רפואי.
8. עד תביעה נוסף, שחר ליבשין, סיפר בעדותו כי בבעלותו חנות מחשבים במרכז רזין. במועד האמור, הוא שמע באוזניו צליל של מכה והסתובב לראות במה מדובר ואז ראה בחור אחד מחזיק את ראשו ובחור אחר מחזיק קסדה בידו ושמע צעקות, עד שהשניים הופרדו. לדבריו, הבחור עם הקסדה עלה על אופנוע ונסע והאחר הוכנס לחנות במקום. העד הוסיף וציין כי לבחור שהותקף נפלו דברים, כמו פנקס שקים, והוא אסף אותם והביא לו אותם לתוך החנות אליה נכנס. העד ציין כי בשל פרק הזמן שחלף מאז האירוע הוא מתקשה לפרט את הקללות והצעקות ששמע, אך מסר כי למיטב זכרונו הבחור שתקף אמר: "אני אזיין את אמא שלך". לאחר שזכרונו של העד רוענן באמצעות הודעתו במשטרה, הוא מסר כי התוקף אמר: "אתה חייב לי, אני אזיין אותך ואת אמא שלך" (עמ' 21 לפרוט'). העד לא זכר את תיאורו של האדם שתקף.
9. עדת תביעה נוספת, השוטרת לימור אשכנזי, המשמשת כרכזת חקירות במשטרת אילת, מסרה בעדותה כי גבתה הודעה מהמתלונן באשר לאירוע התקיפה ורשמה שני מזכרים אודות שיחות טלפון שקיימה עם הנאשם, לצורך זימונו לחקירה במשטרה. לדבריה, לאחר קבלת התלונה בדבר האירוע התקשרה למספר הטלפון שמסר לה המתלונן כדי לזמן את החשוד, לימים הנאשם, לחקירה. השוטרת ציינה כי כשעתיים לאחר התקיפה שוחחה עם הנאשם, וידאה את שמו וביקשה ממנו להתייצב במשטרה. הנאשם מסר לה שהוא נמצא בתל אביב. לדבריה הנאשם מסר שיתייצב במשטרה. בהמשך אותו היום, בסביבות השעה 15:00, משלא התייצב הנאשם במשטרה, ציינה השוטרת כי התקשרה אליו פעם נוספת, אך זה אמר לה שהוא לא באילת ועוד יום קודם נסע לשדה התעופה בן גוריון כדי ללוות חבר לטיסה. השוטרת ציינה בעדותה כי ביקשה מהנאשם להתייצב בתחנת המשטרה בתל אביב, אך הוא סירב ומסר שבכוונתו להגיע למחרת היום לתחנת המשטרה באילת.
10. המאשימה הגישה לבית המשפט מזכר מאת השוטר רס"ב שאול סוויד, אשר הגיע למקום התקיפה הנטענת. מהמזכר עולה כי בשעה 13:40 הגיע למרכז רזין באילת, סמוך לחנות אליה הוכנס המתלונן ושוחח עם עובדי המקום אשר אישרו שהמתלונן הוכנס לחנות, סיפר שהותקף בשל ויכוח כספי והם הביאו לו כוס מים.
בנוסף, הוגשה הודעת הנאשם במשטרה מיום 29.11.2010, ממנה עולה כי הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ונמנע מלספק גרסה לחשדות כלפיו באשר לאיומים כלפי המתלונן ותקיפתו באמצעות קסדה.
תמצית פרשת ההגנה