הכרעת דין בתיק ת"פ 1453-08

1. הנאשם עומד לדין על פי כתב האישום המתוקן, בטענה כי ביום 6/9/06, איפשר לאחיו לנהוג ברכב טויוטה מספר ...(להלן: " הרכב"), כאשר האח הציג תעודת ביטוח חובה, ת/4, אשר הינה מזויפת. בנסיבות אלה, מאשימה המדינה את הנאשם בביצוע עבירה של שימוש במסמך מזויף.
2. בישיבת ההוכחות ביום 8/6/09 הסכים הסניגור להגשת כל חומר החקירה, המדינה הגישה, בהסכמת ההגנה את המסמכים ת/1 - ת/9.
3. לאחר מכן טען הסניגור כי אין להשיב לאשמה. בהחלטה של כב' השופט מגד מיום 30/7/09, נדחתה הטענה ונקבע כי קיימות ראיות המצדיקות את שמיעת פרשת ההגנה.
4. לאחר מכן נתמנה כב' השופט מגד לבית המשפט המחוזי, והתיק עבר לטיפולי, בהסכמת הצדדים, לפיה ימשיך המותב הנוכחי לשמוע את התיק מאותה נקודה אליה הגיע המותב הקודם.
5. בדיון ביום 21/3/11 נחקר הנאשם מטעם ההגנה ונשמעו סיכומים בעל פה.
6. טענתו המרכזית של הסניגור הינה, כי לא די בראיות שהובאו כדי להביא להרשעה מעבר לכל ספק סביר.
7. לטענתו, כדי להרשיע את הנאשם בעבירה של שימוש במסמך מזויף, שומה על המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר, את כל שלושת הרכיבים הבאים: ראשית, כי התעודה ת/4 היא תעודה מזויפת. שנית, כי הנאשם עשה שימוש בתעודה המזויפת. שלישית, כי הנאשם עשה כן ביודעין כי מדובר בתעודה מזויפת. אבחן את טענותיו של הסניגור אחת לאחת.
8. היות התעודה מזויפת - כאמור לעיל, כל המסמכים שבתיק החקירה הוגשו לתיק בית המשפט בהסכמה. בין השאר, בהסכמת שני הצדדים, וללא הסתייגויות, הוגשו המסמכים ת/5, ת/6, ת/7, מהם עולה כי הרכב היה מבוטח לתקופה של חודש ימים בלבד, מיום 21/3/06 ועד ליום 20/4/06. החל מיום 21/4/06, כך עולה מרישומי חברת הביטוח, הרי שהרכב לא היה מבוטח עד ליום 6/9/06. ביום 7/9/06 נחקר הנאשם, הודעה שסומנה ת/1, ובאותו יום שילם עבור פוליסת ביטוח חובה חדשה שהתקבלה וסומנה ת/9.
9. הסניגור טען כי המסמכים שהוגשו אינם קבילים משום שהם בגדר עדויות שמיעה. יודגש כי המסמכים הוגשו בהסכמה, ללא כל הסתייגות מצידו של הסניגור. לפיכך, לא יכול הסניגור היום להתנער מהסכמתו ולטעון כנגד אותם מסמכים.
10. סעיף 10ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובע:

"10ב'. קבלת אמרה בהסכמה - אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אף אם נותנה אינו עד במשפט, אם שני הצדדים הסכימו לכך ותוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת, ובלבד שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין...".

11. כך התייחסה הפסיקה להסכמה דיונית מעין זו, להגשת ראיות בהסכמת הצדדים, כאשר הנאשם מיוצג, ללא חקירה נגדית:

"משהוגשו הודעות עדי התביעה בהסכמה, ונותניהן לא נחקרו בחקירה נגדית, יש לראות במבקש כמי שויתר על חקירתם הנגדית של העדים. בנסיבות אלו, קביעת משקלן הראייתי של האמרות מסורה הייתה לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי המבחנים הנוהגים לעניין הערכת משקלה של עדות שניתנה שלא בפני בית המשפט. בהתאם, עובדת העדר החקירה הנגדית, על אף האפשרות לקיימה, הינה בבחינת אחד השיקולים התומכים בגרסה המוצגת בהודעה..." (רע"פ 10383/06 ביטון נ' מדינת ישראל, (2008)).          
"...הסכמה להגשת אמרת עד, המייתרת את התייצבותו למתן העדות, תוך ויתור על חקירתו, מעידה על הסכמה בנוגע לקיום תנאי הקבילות שנקבעו בסעיף 10ב'. משמע, אם הנאשם מיוצג ע"י עו"ד וניתנת הסכמת ב"כ להגשת המסמך, ניתן ללמוד מכך על הסכמתו לכך שתוכנה איננו שנוי במחלוקת..." (ע"פ (מחוזי נצ') 1429/05 מדינת ישראל נ' יובל טפטה, (2006)).

12. מהאמור לעיל עולה, כי מרגע שהסניגור הסכים להגשת המסמכים ללא ההסתייגות, אין הוא רשאי "לשמור" את התנגדותו לשלב הסיכומים. ייתכן כי אם היתה מובאת התנגדות זו בפרשת התביעה, היתה התביעה מביאה את נציגי הביטוח שיעידו על הדברים, אלא שלנוכח ההסכמה סברה כי אין מחלוקת על כך. בנסיבות אלה, המסמכים קבילים גם לתוכנם.
13. הסניגור טען עוד כי המסמכים ת/5, ת/6, ת/7 נוגעים לחברת הביטוח "כלל ביטוח", בעוד שהתעודה המזויפת ת/4 נעשתה לכאורה על ידי חברת אריה ביטוח. ראשית, מהאמור בשולי המסמך ת/6 עולה כי הוא נרשם גם בשם חברת "אריה ביטוח". שנית, המסמך שהוגש בהסכמה ת/8, מתייחס לשיחה עם חברת ביטוח אריה, אשר אישרה את הדברים, וגם מסמך זה הוגש בהסכמה.
14. לכך יש להוסיף כי על התעודה ת/4 מופיעה חותמת של בנק הפועלים סניף מזרח ירושלים. לטענת ההגנה, הנאשם קיבל את התעודה מאדם אחר בבאר שבע כחצי שעה בלבד לאחר שמסר לאותו אדם את פרטי הרכב.      
    גם אם אין בכך בהכרח כדי להוכיח מודעות לעובדת היות התעודה מזויפת, עניין בו אדון בהמשך, עדיין יש בכך כדי להרים את הנטל מעבר לכל ספק סביר, כי התעודה אכן הייתה מזויפת.