ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בצפת
|
1421-06-09
07/07/2011
|
בפני השופט:
דלית שרון-גרין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יוסף אמירי
עו"ד י. יעקובי
|
| הכרעת דין |
1.
כתב האישום
עפ"י עובדות כתב האישום נהג הנאשם במשאית הגוררת עגלה (להלן: "
המשאית/הגורר" ו"העגלה/הנגרר"), באופן שגרם לו לאיבוד שליטה, שכתוצאה ממנו התהפכה העגלה על צידה השמאלי, כך שחלקה היה בנתיב הנגדי. בהיותה במצב זה, פגעה העגלה ברכב פרטי (להלן: "
הפרטי") שהגיע מהכיוון הנגדי. בשל ההתנגשות, נדחף הרכב הפרטי אל התעלה שלצד הכביש והתהפך. נהג הרכב הפרטי, מר האני הארון (להלן: "
המנוח") נהרג במקום. שני כלי הרכב ניזוקו.
2.
הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם
1.
גרם מוות ברשלנות - עבירה לפי סעיפים 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, 64 ו - 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן
"פק' התעבורה").
2.
גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות - עבירה לפי סעיפים 62 (2) ו - 38 (2) ו - (3) לפק' התעבורה.
3.
נהיגה במהירות בלתי סבירה - עבירה לפי תקנות 51 ו - 52 (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן
"תקנות התעבורה") וסעיף 68 לפק ' התעבורה.
4.
סטייה מנתיב הנהיגה - עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפק' התעבורה.
3.
תשובת הנאשם לאישום
בישיבת ההקראה טען הנאשם כי סטה ימינה משום שהרכב הפרטי נכנס לנתיב נסיעתו. לאחר מכן ניסה לחזור למסלולו ואז נגרמה ההתהפכות, שלא באשמתו.
4.
סלע המחלוקת
אין מחלוקת לגבי אופן ההיגוי שגרם להתהפכות העגלה.
אין מחלוקת לגבי האופן בו התנגש הפרטי בעגלה, לגבי תוצאות התאונה והקשר הסיבתי ביניהם.
השאלה הראשונה השנויה במחלוקת הינה
האם אכן נסע הרכב הפרטי בנתיבו של הנאשם?
אם יוכח שלא כך היה, הרי שאין כל סיבה חיצונית להיגוי היתר שביצע הנאשם, ומכאן שהאחריות לתאונה מונחת על כתפיו.
אם יימצא כי כך היה, יש לבדוק
האם תגובתו של הנאשם הינה סבירה ותואמת את הנסיבות?
אם התשובה לשאלה זו חיובית, יעמוד הדבר לזכותו.
אם שלילית- לחובתו.
בסיכומיו (סע' 3ג.), טען ב"כ הנאשם כי בחינת השאלה השניה, יש בה משום הרחבת חזית שנעשתה ע"י המאשימה "שלא כדין מבלי שהנאשם הוזהר קודם לכן ומבלי שניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני טענה שכזו".
לא אוכל לקבל טענה זו.