1. האישום והמענה
הנאשם הואשם, בשלושה אישומים, בעבירות של רצח, נסיון לרצח, שתי עבירות נשק ועבירה של נסיון לחבל בכוונה מחמירה.
באישום הראשון נטען כי הנאשם קיבל לידיו, מספר ימים לפני ה-5.7.04, אקדח, שנגנב ביום 6.12.01, כאשר נפרץ בית מגורים, ביודעו שהוא גנוב.
באישום השני נטען כי הנאשם החליט, ביום 5.7.04 או זמן מה קודם לכן, להמית את אדוארד סימקין (להלן - המנוח) ואת רוברט פנחסוב (להלן - רוביק), ולשם כך נסע ביום 5.7.04 בשעות הצהריים ממקום מגוריו לדימונה כשהוא נושא איתו אקדח. במועד הנ"ל, בשעה 15:30, נסע עם המנוח ועם רוביק ברכב בפארק לפני הדואר בדימונה, והציע להם לרכוש ממנו בזול שמן שהיה לדבריו ברשותו בחנות "מחסני מזון", וזאת כאמתלה על מנת למשוך אותם למלכודת.
המנוח ורוביק נענו להצעתו ושלושתם נכנסו לרכב ונסעו לחנות מחסני מזון בדימונה כאשר המנוח נהג ברכב, רוביק ישב לידו והנאשם ישב מאחורי רוביק, והם הגיעו לחנות מחסני מזון בסמוך לשעה 15:30.
כאשר הגיע עם המכונית לרחבת החניה של חנות מחסני מזון, שלף הנאשם את האקדח וירה לעבר ראשו של המנוח בכוונה להמיתו.
הכדור שירה הנאשם חדר דרך לסתו הימנית של המנוח ויצא מעורפו, וגרם לו לנזק לחוט השדרה הצוארי, לגזע המוח ולמוח, שכתוצאה מהם מת המנוח ביום 6.7.04 בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע.
לאחר מכן ניסה הנאשם לירות ברוביק בכוונה להמיתו, אך עקב תקלה לא עלה בידיו לירות כדור לעברו של רוביק, שיצא מהרכב והחל להימלט. הנאשם רדף אחרי רוביק כשהאקדח בידו, בעוד שרוביק נמלט מהנאשם וחזר לרכב, והנאשם נמלט מהמקום לאחר שהכניס את האקדח לשקית.
באישום השלישי נטען כי בסמוך לאחר הארוע האמור, הבחינו שני שוטרים בנאשם בקרבת מקום, ואחד השוטרים קרא לעברו "עצור משטרה", ובתגובה לכך שלף הנאשם את האקדח מהשקית וכיוון את האקדח לעבר אותו שוטר בעת שבקנה האקדח היה כדור, וזאת על מנת לירות בו ולגרום לו חבלה חמורה או להתנגד למעצר.
בתגובה לכך, שלף אותו שוטר אקדח, דרך אותו וכיוון אותו לעבר הנאשם, והורה לו לזרוק את האקדח שבידו, שאם לא כן ירה בו, ואז הנאשם זרק את האקדח ושני השוטרים כבלו אותו.
במענה לאישום, ביום 14.9.04, הודה הנאשם כי החזיק בנשק, כנטען באישום הראשון, אך טען כי לא ידע שהנשק גנוב.
לענין האישום השני, הודה הנאשם כי ירה לעבר המנוח, והודה בקשר הסיבתי בין הפגיעה ביריה ובין מות המנוח, אך טען כי הדבר היה לאחר התגרות מצד המנוח, וכי לא היתה לו כוונה להמית את המנוח; כמו כן כפר בכך שרצה לרצוח את רוביק, וטען שלא ירה לעברו.
לענין האישום השלישי, הודה כי החזיק אקדח בידו, אך כפר בכך שכיוון אותו לעבר השוטרים, או כי דרך את האקדח, או כי היתה לו כוונה לגרום חבלה לשוטרים.
לאחר שהעידו מרבית עדי התביעה, ביניהם חוקרי משטרה ורוברט פנחסוב (רוביק), הודיע הנאשם ביום 19.12.04 כי יש שינוי בקו ההגנה שלו, וכי הוא טוען שלא עשה דבר, שלא ירה במנוח, וכי מי שירה במנוח היה רוברט פנחסוב; לטענתו הוא הודה קודם לכן בכך שירה במנוח הואיל ואשתו וילדיו היו בארץ, והוא חשש לחייהם, אך לאחר שהם עזבו את הארץ הוא יכול לומר את האמת, בעוד שקודם לכן הוא נאלץ להודות בכך שירה במנוח הואיל וחשש לחיי אשתו וילדיו.
2. הראיות
א. עדויות השוטרים בסמוך לאחר הארוע
ביחס לתחילת הארוע הוגשה עדותו של השוטר
יעקב לוי (ת/26). לדבריו ביום הארוע בסמוך לשעה 15:37 קיבל הודעה בקשר כי היה ירי ב"היפרנטו" בדימונה וכן שיש אדם פצוע, לאחר דקה וחצי הוא הגיע לחניה של ההיפרנטו, הבחין ברכב אפור (כסוף) מסוג גולף בו היה החלון הקדמי השמאלי מנופץ, ניגש לרכב, ובאותה עת ראה אדם שהיה נרעש וצעק "הרג אותו" והצביע לכיוון הרכב, אז הוא (השוטר) ניגש לרכב
והבחין באדם שישב במושב הנהג. כשהוא פגוע באזור העורף ובצד שמאל, היה מלא בדם באזור הראש, כשהוא מכופף בסמוך למושב הנהג, כאשר ראשו היה מונח ליד מושב הנהג. בבדיקה ראשונה הבחין כי אותו אדם היה עדיין בחיים, היה לו דופק, והוא דיווח על כך לתחנה וביקש לזרז את מד"א והלך לתחקר אותו אדם שצעק "הרג אותו", ואז אותו אדם מסר לו כי מדובר בבחור גבוה, הוא (השוטר) שאל אותו אם מדובר בבחור ממוצא רוסי, ואותו אדם השיב בחיוב, הוא (השוטר) שאל אותו לאן ברח האדם שירה, והוא (אותו אדם) הצביע לו על כיוון כללי בכיוון ההיפרנטו לכיוון אגד, וכן שאותו אדם רץ עם האקדח ואז הוא (השוטר) שידר לניידות שיש להגיע לכיוון הנ"ל ואז אמר לו השוטר איתן תמיר בקשר שהוא כבר נמצא בכיוון הנ"ל, וכעבור חצי דקה, אמר לו השוטר איתן תמיר בקשר שהוא הבחין בבחור, ולאחר כשתי דקות מסר בקשר שהוא השתלט עליו.
הוא (השוטר) המשיך בסגירת הזירה והחזיק באותו אדם שהדריך אותו לראשונה לרכב, ואז הגיעו השוטרים גרינשטיין ומוחמד והחלו לטפל בענין.
כמו כן, ביצע אותו שוטר סריקה בזירה על מנת לנסות למצוא תרמילים אך לא הצליח לאתר שום תרמיל.
לדבריו, כאשר הוא הגיע לזירה הוא הבחין ברכב מסוג גולף כסוף שהיה מונע, החלון הקדמי בצד שמאל היה מנופץ והרכב התנגש בפינה הימנית מאחור ברכב אחר מסוג מזדה כסופה, בפגוש האחורי שלו. היו שני מוקדי שברי זכוכית - האחד בסמוך לרכב הגולף ליד החלון השבור, והשני במרחק קצר בכיוון דוכן של מפעל הפיס שהיה במקום; לאחר מכן הגיע רכב מד"א-נת"ן ופינה את הפצוע, והוא (השוטר) המתין במקום עד להגעת המעבדה הניידת. לאחר שסיימה המעבדה הניידת את הטיפול, נגרר הרכב מהמקום.
בחקירתו הנגדית מיום 1.5.05 אמר שבעת שהגיע לרכב של הנהג הדלת היתה סגורה, אך לא נעולה ויתר הדלתות היו סגורות אך אינו יודע אם היו נעולות.
כמו כן, אמר שהראש של הנהג היה מוטה כלפי המושב הסמוך אליו.