כתב האישום מייחס לנאשם 1 עבירות של איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר, הכשלת שוטר והכשלת מעצר בניגוד לסעיפים 192, 288 273 ו- 275 לחוק העונשין וכן סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש) תשכ"ט-1969.
לנאשם 2 מיוחסת עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין.
האירוע המתואר בעובדות כתב האישום אירע בתאריך 15.11.01, סמוך לשעה 01:15, עת הגיעו שוטרים צבאיים מצוות לוכדי עריקים לביתם של הנאשמים על מנת לבצע פקודת מעצר נגד תמיר פלד, אחי הנאשמים.
במהלך שהותם של השוטרים הצבאיים בדירת הנאשמים, התפתח עימות בין הצדדים שתחילתו, על פי הנטען, בהתנהגות בוטה ומעליבה מצדו של הנאשם 1 ובסירובו להזדהות בפני אנשי הצוות. בהמשך לכך, כאשר נעשה ניסיון לכבול את הנאשם 1, הוא תקף את השוטרים הצבאים אלירן מלכה ורובי יחזקאל תוך שהוא מתנגד למעצרו. בהמשך, הנאשם 1 גם איים על השוטרים באמצעות סכין מטבח באומרו שידקור אותם.
הנאשם 2, על פי הנטען, התערב בנעשה למראה אחיו האזוק ותקף את השוטר רובי יחזקאל במכות בראשו ובגבו.
בהתייחס לנסיבות האירוע בדירת הנאשמים ראיות התביעה כוללות את עדויותיהם של השוטרים הצבאיים אלירן מלכה, חן קסלר ורובי יחזקאל וכן את עדותו של השוטר לאוניד בליך שהוזעק לדירת הנאשמים על פי קריאתו של הנאשם 1 .
לא נשמעה עדותו של שוטר צבאי נוסף, אלכס מניאלוב, לאחר שהלה לא התייצב למסירת עדותו מספר פעמים ובקשת התביעה לדחייה נוספת לא נעתרה. (ראה פרוטוקול מיום 12.2.06 עמ' 9-8).
מטעם ההגנה נשמעו עדויותיהם של שני הנאשמים וכן עדות אמם, נעמי פלד. הנאשם 1 כשל בניסיונו לזמן עדי הגנה נוספים, במהלך שלוש ישיבות שונות שקיים בית המשפט לצורך כך, ועתירתו לדחייה נוספת לא נעתרה.
ראיות התביעה:
1. השוטר אלירן מלכה (להלן: "מלכה"), ששימש בעת האירוע כראש מחלקת לוכדי עריקים במרחב שרון, העיד, כי ביום האירוע הוא הגיע לבית הנאשמים יחד עם שלושה שוטרים צבאיים נוספים: חן קסלר, רובי יחזקאל ואלכס מניאלוב בניסיון לאתר את העריק תמיר פלד. כולם, למעט חן קסלר, היו בלבוש אזרחי.
לדברי העד, בצמוד לדלת הכניסה של דירת הנאשמים אפשר היה להבחין בדלת כניסה נוספת עשויה זכוכית, שמהווה כניסה למעין משרד ועליה שלט: "עו"ד פלד". למשמע נקישות חוזרות ונשנות של אנשי הצוות על דלת הדירה, יצא החוצה בחור בשם ארז בטיטו והלה שוחרר לדרכו לאחר שהוברר שאין לו קשר למשפחת העריק. אנשי הצוות המשיכו להתדפק על הדלת וכעבור זמן מה פתח את הדלת הנאשם 2 שהיה מוכר לצוות מביקורים קודמים באותה דירה. לדברי מלכה, הוא הציג בפני הנאשם 2 את צו המעצר ת/5 וכן צו חיפוש וביקש כי יתלווה אליו לחיפוש בדירה, כפי שאכן נעשה. בהגיעם לחדר האחרון, השיב הנאשם 2 כי זהו חדרו של אחיו הנאשם 1, והוא סרב לפתוח את הדלת בטענה שהוא אינו מתערב בענייניו. לדברי מלכה, הוא דפק על דלת החדר ובתגובה הוא זכה למטר של קללות ואיומים שנמשך כ- 15 דקות עד שהנאשם 1 הואיל לבסוף לפתוח את הדלת. בשלב זה, לדברי מלכה, הוא שם לב שהאדם שפתח את הדלת, הוא הנאשם 1, דומה דמיון רב לעריק המבוקש, כמשתקף בתמונה שהייתה ברשותו ולכן הוא ביקש מהנאשם 1 כי יזדהה בפניו. הנאשם 1 סרב לעשות כן והחל דוחף את אחד החיילים. לדברי מלכה, הוא הפריד בין הנאשם 1 לבין אותו חייל ודרש מהנאשם כי יזדהה בפניו תוך שהוא מציג בפניו את צו המעצר. הנאשם 1 דבק בסירובו בטענה שהצו אינו קשור אליו וכי למלכה וליתר השוטרים הצבאיים אין זכות להיות בביתו ועליהם לחדול מן החיפוש.
לדברי מלכה, לאחר כמה דקות ובקשות חוזרות ונשנות, טען הנאשם כי תעודת הזהות שלו אינה ברשותו אלא היא נשארה ברכבו שמצוי אצל אחותו, נטע. לבקשתו, התקשר הנאשם 2 לאחותם ולאחר כמה דקות הגיעה האחות לדירה. דא עקא, שגם לאחר הגעת אחותו סירב הנאשם 1 להילוות לשוטרים לרכבו כדי ליטול את תעודת הזהות שלו. בשלב זה, לדברי מלכה, הוא התקשר למשטרת הרצליה וביקש סיוע, אך מהתחנה נאמר לו שהיות ולא תאם עימם מראש הם אינם יכולים לסייע בידו. במצב דברים זה, החליט להתקשר למפקדו ולהתייעץ עימו באשר לדרך הפעולה הרצויה. סוכם ביניהם, כי היה והנאשם 1 ימשיך בסירובו להזדהות, מלכה יעכב אותו וייקח אותו למשטרת הרצליה. לדברי מלכה, הוא העניק לנאשם 1 הזדמנות נוספת ואחרונה לשתף פעולה ולהזדהות ולאחר שגם ניסיון זה כשל, הודיע לו כי הוא מעוכב. לדברי מלכה, נאשם 1 התנגד לעיכוב וסרב להתלוות אליו לתחנת המשטרה, ולכן, בהעדר אפשרות אחרת, הודיע לו כי הוא עוצר אותו לאלתר. או אז, הנאשם 1 החל להשתולל ולהתפרע כשהוא מניף את ידיו לכל עבר, מה שאילץ אותו להפעיל כוח סביר כדי להשתלט עליו ולאזוק אותו בידו האחת לאחד החיילים- אלכס מניאלוב. בראותו כאמור, התנפל הנאשם 2 על רובי יחזקאל והחל להכותו ואילו הוא עצמו זכה לבעיטה באחוריו שניתנה כנראה על ידי אחות הנאשמים.
לדברי מלכה, בשלב זה הוא שם פעמיו לדלת הכניסה לדירה ואז שמע צעקות : "אני דוקר, אני דוקר". בחזרו פנימה, הוא ראה את הנאשם 1 מחזיק סכין בידו ומאיים על אלכס מניאלוב באומרו שידקור אותו ויחתוך לו את הפנים. כאשר הוא מצדו התקרב אל הנאשם 1, הלה איים עליו תוך שהוא מנופף בסכין כי יחתוך אותו אם לא ישוחרר לאלתר. בשלב זה, הגיעה האחות מאחד מהחדרים ובידיה תעודה כלשהי שמרחוק לא ניתן היה לראותה בברור. מייד לאחר מכן, הגיע למקום השוטר ליאוניד בלוך והוא זה שהצליח לבסוף לשכנע את הנאשם 1 לזרוק את הסכין. לדברי מלכה, ברגע שהסכין נזרקה, הוא מיהר להרימה והכניסה לשקית ניילון שהייתה ברשותו. כעת, פנה אל ליאוניד והראה לו את צו המעצר והחיפוש, וליאוניד חיזק את עמדתו באומרו כי הנאשם 1 דומה מאוד לעריק שבתמונה ת/6. מלכה ציין בנוסף, כי בטרם נלקח הנאשם 1 לתחנת המשטרה, נמצאה בחדרו תעודת הזהות שלו.
לדברי מלכה, בחקירה הנגדית, החיפוש באותו יום היה ככל החיפושים הקודמים בדירה. הוא עבר מחדר לחדר בניסיון לאתר את העריק ולא פעל בדרך מטרידה. מלכה הכחיש שפתח את המקרר, המיקרו ו/או מזוודה במטרה להטריד את הנאשמים.
מלכה כפר בטענה שהעלה הנאשם 1 לפיה בשעה שהלך להביא את תעודת הזהות מתיקו הוא קפץ עליו וגרר אותו לכיוון המטבח.
2. חן קסלר (להלן: "קסלר"), אחד מהשוטרים הצבאיים שהגיעו באותו יום לדירת הנאשמים, מסר גרסה הדומה בעיקרה לגרסתו של מלכה והבהיר כי חלק גדול מאירוע נסתר מעייניו מאחר ונותר לעמוד ליד דלת הכניסה למטרות שמירה. לדבריו, ממקום עומדו ליד דלת הכניסה, הוא שמע את חילופי הדברים שבין השוטרים מלכה ויחזקאל לבין הנאשם 1 בעת שהלה סרב לדרישה להזדהות בפני השוטרים. בהמשך, כך לדבריו, הוא שמע את הנאשם 1 כשהוא מביע התנגדות לעיכובו ולאחר מכן למעצרו. לדבריו, הוא לא שמע את פרטי השיחה אך יכול היה להבין את רוחה. בהמשך לכך, לדברי העד, הוא התקרב לזירת האירוע ואז ראה את הנאשם 1 כשהוא כבר אזוק עם ידו האחת אל אלכס מניאלוב ובידו השנייה הוא אוחז סכין מטבח. כמה דקות לאחר מכן, בהמשך לפנייה מצדם אל המשטרה, הגיעה למקום ניידת משטרה ושוטריה הם שהשתלטו על הנאשם.
בהתייחס לסכין, העד סיפר כי לא שמע מילות איום מצדו של הנאשם אך הוא ראה את הנאשם 1 אוחז בסכין ומבצע תנועות מאיימות של דקירה. לדבריו, הוא לא ראה את הנאשם 1 חותך באמצעות הסכין לימון וגם לא ראה את כוס התה, שלטענת הנאשם 1 הוא הכין לעצמו.