אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק פ 9134/04

הכרעת דין בתיק פ 9134/04

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
9134-04
10/04/2006
בפני השופט:
רביד גיליה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוגב חנן
הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של איומים והיזק בזדון.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 25.11.02 ברח' וולפסון בתל-אביב, על רקע ויכוח על מקום חנייה, איים הנאשם על יצחק ימשון (להלן: "המתלונן") בכך שאמר לו: "אני אראה לך, אני אהרוג אותך" וכן אמר לו כי יהרוס את חנותו.

על פי הנטען, באותן נסיבות, הנאשם נסע עם מכוניתו לאחור ופגע בגלגלי תלת האופניים של המתלונן, תוך שהוא גורם נזק לגלגלים. כמו כן, במטרה לפנות לעצמו מקום חנייה, זרק הנאשם את קטנועו של המתלונן על המדרכה.

המתלונן העיד מטעם התביעה וסיפר, כי ביום האירוע, הוא החנה את קטנועו ואת תלת האופניים שלו במקום חנייה בצמוד למדרכה, שמחוץ לחנותו ברח' וולפסון 13 בתל-אביב.

לדברי המתלונן, בשעות הצהריים, הוא הבחין באדם, שהוברר בהמשך להיות הנאשם, כשהוא יוצא מרכב טרנזיט שנעצר באמצע הכביש ומנסה להעלות את תלת האופניים על המדרכה במטרה לפנות לעצמו מקום חנייה. המתלונן פנה לנאשם ואמר לו שאם תלת האופניים יעמדו על המדרכה הוא צפוי לקנס, אך הנאשם לא שעה לדבריו והמשיך לנסות לגרור את תלת האופניים.

לדברי המתלונן, הוא אחז באופניים במטרה למנוע מהנאשם לבצע את זממו, ואז הנאשם ניפנה אל הקטנוע וניסה להזיז אותו. המתלונן התנגד ולא אפשר לנאשם לפעול כאמור, ואז, נכנס הנאשם לרכבו ובנהיגה פראית החל נוסע לאחור, כשהוא מועך את גלגלי תלת האופניים ופוגע גם בקטנוע. בשלב זה יצא הנאשם מרכבו והחל מאיים על המתלונן באומרו שהוא עוד יגיע כדי להתחשבן איתו, כי יהרוג אותו וישרוף את חנותו. לדברי המתלונן, הנאשם חזר על איומיו יותר מפעם אחת ולכן, מתוך חשש פן יבצע את איומיו,  הוא רשם את מספר הרכב שלו  והזעיק את המשטרה.

כמו כן נשמעה עדותה של השוטרת ליאת עטיה ואף הוגש דו"ח הפעולה שערכה (ראה ת/2).

לדברי העדה, היא הוזעקה למקום האירוע על פי קריאה ובהגיעה למקום היא פגשה במתלונן ושמעה את סיפורו. בזירת האירוע ראתה העדה, לדבריה, את קטנועו של המתלונן ועליו שריטות. העדה ציינה בדו"ח הפעולה, שהיא גם הבחינה בנזק שנגרם  לתלת האופניים, אך לא ציינה מה היה אותו נזק.

הנאשם כפר מצדו במיוחס לו וטען שלא איים על המתלונן ולא הזיק לכלי הרכב שלו.

לטענת הנאשם, ביום האירוע הוא ביקש לחנות את רכבו במקום בו חנה תלת האופניים של המתלונן. מדובר, לדבריו, באופניים שגלגליהם היו מעוקמים ובלתי כשרים לתנועה, כאשר המתלונן בחר להניחם באותו מקום כדי לשמור לעצמו, שלא כדין, מקום חנייה ליד חנותו. לדברי הנאשם, הוא אכן הזיז את תלת האופניים כדי שיוכל לחנות במקום, ואלו המתלונן, כאשר הבחין בכך, השליך את האופניים אל מתחת לגלגלי רכבו, על מנת לטעון אחר כך בכזב שהנאשם גרם להם נזק. הנאשם שלל את האפשרות שאיים על המתלונן, וטען, כי אינו נוהג להרים את קולו על אנשים מבוגרים.

דיון וומסקנות:

בטרם יייסקרו הראיות השונות ובטרם דיון לגופו של עניין, ראוי לפרט את השתלשלות ההליכים המשפטיים בתיק זה:

עדי התביעה נשמעו כולם בהעדרו של הנאשם אשר לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו. בישיבת יום 21.12.05, לאחר שהניסיונות לאתר ולזמן את הנאשם צלחו סוף סוף, עתר הנאשם לזימונו המחודש של המתלונן כדי שיוכל לחקור אותו בחקרה נגדית. בהחלטתי מיום זה- הגם שהנאשם לא הראה טעם מוצדק לאי התייצבותו בדיונים הקודמים- נעתרתי לבקשתו לפנים משורת הדין, ועם זאת הוריתי, שתנאי לזימון המתלונן הוא שהנאשם יפקיד את שכר בטלתו של העד במזכירות בית המשפט. הוסבר לנאשם - כפי שגם צוין בהחלטתי מאותו יום- שאי הפקדת הסכום כאמור, תהווה ויתור מצדו על חקירת העד.

הנאשם, לא רק שלא הפקיד את הסכום הנדרש, מבלי לנמק, אף לא התייצב למועד הדיון הבא, מה שחייב דחיות נוספות עד לאיתורו של הנאשם מכוח צו הבאה ללא שחרור.

אני מציינת זאת, שכן התנהלותו של הנאשם לאורך כל ההליך הפלילי העידה על חוסר אחריות וחוסר אכפתיות.

המתלונן מסר בפני עדות ברורה, הגיונית וכנה שאין סיבה נראית לעין לפקפק בה. המתלונן לא הכיר את הנאשם לפני יום האירוע ולא הובא בפני כל מניע מדוע יש לייחס לו רצון להפלילו לשווא.

דברי המתלונן מוצאים תימוכין בעדותה של השוטרת עטייה שהוזעקה למקום האירוע והבחינה בנזקים שנגרמו הן לקטנוע והן לאופניים.

לעומת המתלונן, לא התרשמתי לטובה מהנאשם. הנאשם מסר גרסה מיתממת ולא עקבית שלא עלתה בקנה אחד עם דבריו במשטרה וגם אינה מתיישבת עם השכל הישר והגיונם של דברים.

לא רק זאת שהנאשם לא הזכיר בשום צורה בהודעתו במשטרה את האפשרות שהמתלונן השליך את תלת האופניים שלו אל בין גלגלי מכוניתו, אלא שאפשרות זו אינה הגיונית ואינה מתקבלת על הדעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ