פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
8403-04
12/07/2005
|
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד שלומי כהן
|
הנתבע:
טל גולן - בעצמו עו"ד פלישמן
|
הכרעת דין |
הנאשם יליד 12.7.85 הודה שביום 6.10.03 ניסה יחד עם אחר לפרוץ למכונית במטרה לגנוב מתוכה מכשיר טלפון נייד. כעולה מפרוטוקול יום 27.01.05 נעניתי לבקשת הסנגור ובניגוד לעמדת התביעה הזמנתי בטרם הרשעה תסקיר משירות המבחן וזאת בהתחשב בגילו הצעיר מאוד של הנאשם. למרות שהנאשם התחייב לשתף פעולה עם שירות המבחן, הוא לא עשה כן ראו פרוטוקול ישיבת 19.04.05. ושוב מצאתי להתחשב בנאשם לנוכח עברו הנקי ונתתי לו הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם שירות המבחן באופן מלא.
למרבה הפליאה והאכזבה הנאשם לא הפנים את המסר ולא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ושוב לא שיתף פעולה עם שירות המבחן אשר נמנע מלבוא בפניי בהמלצה ביחס אליו
וציין שהנאשם קיבל על עצמו את האחריות לביצוע העבירה, מבלי לגלות תובנה לחומרתה ולהשלכותיה ואף לא נמנע מלהצהיר, שאיננו מוכן לבצע עבודות כאלטרנטיבה עונשית גם במחיר הרשעתו בפלילים. לשם השלמות ייאמר שהנאשם היה אמור למסור 5 דגימות שתן, מתוכן מסר רק 3 ואלה נמצאו נקיות מסם.
משכך חזרה התביעה על עמדתה שיש להרשיע את הנאשם תוך הדגשה שאין נסיבות אישיות המצדיקות שלא לעשות כן, מה עוד שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים. לחובתו רישום פלילי ללא הרשעה בגין שתי עבירות אחזקת סם לצריכה עצמית, מבית המשפט לנוער.
באופן טבעי ביקש הסנגור, עו"ד פלישמן, להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם שביום ביצוע העבירה היה בן 18 ושלושה חודשים בלבד. ראוי לדעתו שבית משפט זה יגזור גזירה שווה מהחלטת בית המשפט לנוער מיולי 2004, שהחליט לסיים את הדיון בענייננו של הנאשם ללא הרשעה בהתחשב במאמץ הרב שעשה הנאשם ונגמל מסמים, והוא מצליח לשמור על ניקיון כעולה מתוצאות בדיקות דגימות השתן שמסר גם במסגרת תיק זה. לדעת הסנגור בין הנאשם לשירות המבחן חלה אי הבנה מצערת. על פי הטענה הנאשם מוכן בהחלט לבצע עבודות של"צ אך זאת אך ורק בשעות אחה"צ על מנת שלא תיפגע עבודתו במאפיה. הנאשם הוסיף לעניין זה שקצינת המבחן לא הסבירה לו כראוי שבאפשרותו לבצע עבודת של"צ בשעות אחה"צ או בשבתות שאז הוא פנוי מעבודה.
קצינת המבחן הדגישה בפניי את התנהגותו התוקפנית של הנאשם שלא עמד בתנאים, ועמדה על כך שהנאשם שלל כל אופציה של של"צ שכן זו כרוכה בהשקעת עבודה שאין שכרה בצידה. קצינת המבחן התנגדה למתן הזדמנות נוספת לנאשם.
לאחר ששמעתי הטיעונים ושקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:
- איננו מוכנה להעדיף הצהרות הנאשם ובא כוחו בבית המשפט על דברים ברורים שכתב מפי הנאשם קצין המבחן, וזאת מחוץ לכותלי בית המשפט וכשאין עליו מוראו הישיר של ההליך המשפטי.
- מקובלת עליי המסקנה שהנאשם איננו מפנים את מצבו המשפטי, איננו מוכן לקבל מרות והתנהגותו בשירות המבחן היתה חסרת נימוס ותוקפנית אם לנקוט בלשון המעטה.
- ערה אני לגילו הצעיר של הנאשם ביום ביצוע העבירה כמו גם היום. יחד עם זאת מן המפורסמות הוא שגיל צעיר איננו בבחינת חסינות מנפי הרשעה בפלילים והוא רק שיקול אחד במכלול רחב של שיקולים ויש והוא מתגמד מפני חומרת העבירה.
- המחוקק לא התכוון שמשפטו הפלילי של כל אדם צעיר שעברו נקי יסתיים באי הרשעה שכן לו חשב כך היה קובע זאת במפורש בחוק, וראו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"פ 71390/03
מדינת ישראל נ' אוחיון, מיום 8.12.04, הרכב בראשות כב' השופטת ברלינר:
"
...ביצוע עבירה גורר הרשעה ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן יימנע בית המשפט מהרשעה"
ובאשר להרשעתו של מי שעברו נקי אומר בית המשפט בפסקה ח' לפסק הדין :
"...
לא מעט מן הנאשמים המופיעים בפנינו הם אנשים נורמטיביים ככלל, שבשלב מסוים ובנסיבות כאלה ואחרות פונים לדרך התנהגות אחרת. המשיב איננו חריג, זאת הרשעתו הראשונה, אך לו חפץ המחוקק שעבירה ראשונה לעולם תסיים באי הרשעה, חזקה שהיה אומר זאת. אין באמור בתסקיר שירות המבחן ביטוי לחומרה שבעבירה. מטבע הדברים שירות המבחן רואה לנגד עיניו את אינטרס של המשיב מחובתנו כבית משפט לראות לנגד עינינו גם את אינטרס הציבור".
- אם כך הוא הדין ביחס למי ששירות המבחן ממליץ באופן חיובי שלא להרשיעו על אחת כמה וכמה, דינו של הנאשם להרשעה, שאם לא כן תסוכל כליל מטרת ההליך כולו. ניקיונו העכשווי של הנאשם מסמים ראוי אכן לעידוד ואין לי אלא לקוות שהנאשם ישכיל להבין שהניקיון מסמים יציל אותו מהסתבכויות חמורות נוספות, שעליהן בסופו של יום יהיה עליו לתת את הדין ובאופן שהוא עשוי למצוא עצמו חלילה מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות.
- אשר על כן על סמך הודאתו של הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום אני מרשיעה אותו בניסיון פריצה לרכב על מנת לגנוב מתוכו בניגוד לסעיף 413 וסיפא ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 .
ניתנה היום ה' בתמוז, תשס"ה (12 ביולי 2005) במעמד הצדדים.