הכרעת דין בתיק פ 8213/04

1.   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) בצירוף סעיף 38 (1) לפקודת התעבורה {נוסח חדש} התשכ"א -1961 (להלן:" פקודת התעבורה"), עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח ללא תוקף לפי סעיף 2 (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי {נוסח חדש}, התש"ל -1971   ועבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח משולב), תשל"ג-1973 .

2.   כתב האישום מייחס לנאשם 2 אישומים.

האישום הראשון מייחס לנאשם כי ביום 26/7/04 בסמוך לשעה 20:30 נסעו שוטרים מתחנת באר-שבע במסגרת סיור בניידת משטרה (להלן: הניידת), הנהוגה בידי השוטר יניב גבריאלי (להלן: "גבריאלי"), כשעל הניידת פנסים כחולים מהבהבים. במהלך הנסיעה הבחינו השוטרים  בנאשם כשהוא יושב במושב הנהג ברכב מסוג מיצובישי מ.ר 8432502 (להלן:"הרכב") שחונה בצידי הכביש, בדרך חברון ליד מתקן של חברת החשמל בבאר שבע. כמו כן, הבחינו השוטרים בשני אנשים נוספים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, (להלן: "אחרים") כשהם מחוץ לרכב ומתכופפים לעבר הנאשם. כשהאחרים ראו את הניידת, הם הכניסו דבר מה לפיהם והחלו לברוח מהמקום. הנאשם, שראה אף הוא את ניידת המשטרה, פתח בנסיעה במהירות רבה לכיוון דרך אילת, במטרה לברוח מהשוטרים. השוטרים החלו במרדף אחרי רכבו של הנאשם כשהם מורים לו לעצור,  באמצעות מערכת הכריזה שעל הניידת, ומסמנים לו באמצעות האורות הכחולים שעל גג הניידת. הנאשם לא ציית להוראות השוטרים והמשיך בנסיעה מהירה ומסוכנת לכיוון היציאה מבאר שבע. במהלך נסיעתו חצה הנאשם שלושה צמתים: את צומת דרך חברון רח' המלאכה, צומת דרך חברון דרך אילת וכן צומת הכניסה לאיזור תעשייה עמק שרה, בניגוד להוראת רמזור אדום שדלק בכיוון נסיעתו וזאת בכוונה לסכן את בטיחות הנוסעים וכלי הרכב בנתיב תחבורה. כן נטען כי, בעקבות נהיגתו של הנאשם, נהגים של כלי רכב שחצו את הצמתים כדין, כשאור ירוק דולק בכיוון נסיעתם, נאלצו לבלום בלימת חירום ובשל כך בלבד נמנעה ההתנגשות בהם. הנאשם, למרות הוראות השוטרים, המשיך בנהיגתו המהירה והמסוכנת עד שבשלב מסוים, באזור כלא באר שבע, סטה עם רכבו לשולי הכביש, פגע עם חזית הרכב בתלולית עפר וכך נעצר.

הנאשם במעמד המתואר לעיל נהג ברכב למרות שרישיון הנהיגה שלו פקע עוד בשנת 1993 ומבלי שיש ברשותו פוליסת ביטוח ברת תוקף לנהיגת הרכב.

במעשיו אלו ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם בפלילים כמי שטיפל ברכב ובנתיב תחבורה בכך שנהג בדרך שיש בה כדי לסכן את  השימוש החופשי והבטיחות של נוסעים וכלי רכב בנתיב תחבורה בכוונה לסכן את בטיחותם,הפריע לשוטרים במילוי תפקידם ונהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח ברת תוקף לנהיגת הרכב.  

האישום השני מייחס לנאשם כי בתאריך ובמקום נשוא האישום הראשון החזיק ברשותו, ליד דוושת הגז של הרכב, סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 1.17 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית שלא כדין ובלא שיהא בידו היתר מאת המנהל.

3.   עניין האישום הראשון - טען הנאשם כי נהג בכלי הרכב בנתיבי התחבורה כמפורט בכתב האישום, מבלי שיש לו רישיון נהיגה, אשר פקע בשנת 1993 וללא תעודת ביטוח. אך,  כפר באופן הנהיגה המיוחס לו בכתב אישום זה. לעניין האישום השני הודה הנאשם כי סם מסוג הרואין במשקל של 1.17 גרם נמצא ליד דוושת הגז, ברכב בו נהג באישום הראשון, אך הכחיש כל קשר לסם וכי ידע כי ברכב הוחזק הסם המסוכן.

4. יריעת המחלוקת משתרעת על שניים: האחד עניינו באישום הראשון והוא, האם  אכן נהג הנאשם בכלי הרכב באופן המיוחס לו  תוך כדי שהוא מסכן חיי אדם .

השני, עניינו באישום השני והוא האם אכן החזיק הנאשם בידיעה בסם מסוכן כמיוחס לו בכתב האישום .

ומכאן לבחינת התשתית הראייתית.

5. עדויות התביעה - על שהתרחש בזמן האירוע העידו השוטרים אשר נטלו חלק באירוע מתחילתו ועד סופו.   

5.1  עדותו של השוטר עודד גוטמן   (להלן: "גוטמן"):

בחקירתו הראשית ציין גוטמן כי במועד הרלוונטי היה הוא יחד עם עוד שלושה שוטרים בכלי רכב משטרתי ירוק המזוהה כרכב משטרתי (להלן: "הג'יפ המשטרתי"), כשהוא נוהג בכלי הרכב. לדבריו, בג'יפ נסעו עמו מפקד הצוות גבריאלי שישב לצידו והשוטרים הראל ענקי ומירית גבצ'ו שישבו מאחור. (עמ' 1 לפרוטוקול המוקלט).  גוטמן פירט בעדותו כי בהגיעם בסמוך למבנה חברת החשמל בבאר שבע זיהו רכב מסוג  מיצובישי סופר לנסר בצבע לבן מספרו 84-825-02, וכן הבחין בשני אנשים המוכרים למשטרה כשהם עומדים מחוץ לרכב, בצד של הנוסע הקדמי לצד הנהג, וגופם שעון לכוון פנים כלי הרכב.  (עמ' 2 לפרוטוקול).

גוטמן ציין כי הם סימנו לרכב הנאשם ולאחרים לעצור באמצעות הבהוב האורות, כשהג'יפ מזוהה בעליל כרכב משטרתי, וכן כרזו לנאשם ולאחרים לעצור אולם האחרים ברחו והרכב  האיץ את מהירות נסיעתו והחל מנסיעה מהירה. כדבריו: " ..זה היה בשעות הערב הגענו לשם לראות מה קורה, סימנו לרכב עם האורות ויש כחולים והכל, תוך כדי שהמפקד כורז לו גם לרכב, הוא זיהה אותנו, שני הבחורים זזו לצד, נתן גז ונסע כאילו שאנחנו לא שם, שום דבר לא רואה אותנו בכלל." (עמ' 2 לפרוטוקול).

עוד הוסיף וציין כי כשהתכוונו מפקד הצוות והשוטרת גבצ'ו לרדת מהג'יפ ומשהבחינו בהם האחרים הבחין כי האחרים הכניסו דבר מה לפיהם. "הבחורים ראינו משהו שהם היו עם היד, היה להם משהו ליד, הכניסו אותו לפה וזהו הורידו את הידיים, הם בלעו אותו בטוח" .(עמ' 2 לפרוטוקול).

גוטמן ציין כי המרחק בין הרכב המשטרתי לבין רכב הנאשם היה 50 מטרים, כשבמקום היתה  קיימת התאורה . (עמ' 3 לפרוטוקול) וכי ניתן היה להבחין על נקלה במתרחש במקום.

בהמשך תאר גוטמן את נהיגתו הפרועה של הנאשם בנתיבי תחבורה מרכזיים, אשר ביקש להימלט מן השוטרים,  כיצד חצה שלושה צמתים בדרך ראשית כשהרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום, תוך שהוא מסכן את המשתמשים בנתיב התחבורה והכל כשהג'יפ המשטרתי המזוהה בעליל כרכב משטרתי נוסע מאחוריו וכורז לו לעצור . (עמ' 3 לפרוטוקול).

עוד הדגיש גוטמן כי נאלץ להאט את נסיעת הג'יפ המשטרתי בכל צומת וצומת לפני שחצה אותה, על מנת להבטיח כי אין הם מסכנים את המשתמשים בכביש (עמ' 3-4 לפרוטוקול). בעקבות זאת, המרחק בין הג'יפ המשטרתי לבין רכב הנאשם גדל מ-200 מטרים  ל-300 -400 מטרים עד אשר אבדו קשר עין עם רכב הנאשם. (עמ' 5 לפרוטוקול). 

גוטמן ציין כי זמן קצר לאחר שאבדו קשר עין עם רכב הנאשם הבחין הוא ברכבו של הנאשם, כשהוא על כביש עפר  הסמוך לכביש מצד ימין . "זיהינו רכב בצד ימין על שביל עפר הסמוך לכביש...זיהינו שסופר לנסר בצבע לבן. ירדנו ...מה שאני זוכר ראינו את כל החלק הקדמי שלו הכל שבור שם, הטמבון הכל שבור..." (עמ' 4 לפרוטוקול).