אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק פ 8082/05

הכרעת דין בתיק פ 8082/05

תאריך פרסום : 30/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8082-05
12/07/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
אבו סיף נעים
עו"ד אמון עזיז
הכרעת דין

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), עבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב, בניגוד לסעיפים 62+10 ו- 62+3 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א - 1961 ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל - 1970.

2.         כתב האישום מיחס לנאשם כי ביום 3.3.05 בסמוך לשעה 14:00 נהג הוא בכלי רכב מסוג סובארו ויחד עימו נסעו מספר נוסעים, תושבי הרשות הפלסטינית, כאשר בעת האירוע לא היה בידי הנאשם, כמו גם בידי שניים מן הנוסעים, אישורי כניסה ושהייה בישראל. שוטרים, אשר הבחינו בנאשם כשהוא חוצה את צומת פלוגות לכוון דרום, החלו לנסוע אחריו, כשבמהלך הנסיעה אחריו כרזו לו השוטרים לעצור.

הנאשם לא שעה להוראות השוטרים והחל לנסוע במהירות ובפראות כשהוא יורד לשוליים השמאליים ועוקף מצד שמאל, במהירות, שני כלי רכב, אשר נסעו במקביל זה לצד זה בכביש. מיד לאחר מכן, סטה הנאשם באופן פתאומי ימינה ועבר את שני נתיבי התנועה, ירד לשוליים הימניים של הכביש וסטה ימינה לתוך יער קריית גת. השוטרים נסעו אחריו, כל אותה עת וחזרו וכרזו לו לעצור. אולם, הנאשם המשיך לנסוע במהירות ובפראות, בתוך היער, כשהוא מסכן את הנוסעים שנסעו עמו בכלי הרכב, עד אשר הגיע בסמוך למסילת רכבת ואז פנה שמאלה ונסע במקביל לציר מסילת הרכבת לכיוון מערב עד אשר הגיע לכביש 352, שהוא כביש בין עירוני דו סטרי, בעל נתיב אחד לכל כיוון, עלה על הכביש ופנה שמאלה לכיוון מושב תלמים. הנאשם המשיך לנסוע במהירות ובפראות, עקף כלי רכב שנסעו לפניו, למרות שנסעו באותה עת כלי רכב בנתיב הנגדי וסיכן את חיי העושים שימוש בדרך. כאשר הגיע הנאשם לכניסה של מושב תלמים פנה ימינה לתוך המושב ונסע בתוך המושב בפראות רבה עד אשר הגיע לשטח חקלאי שם עצר את כלי רכבו והנאשם, יחד עם יתר הנוסעים בכלי הרכב, יצאו מן הרכב והחלו לברוח. אחד השוטרים הודיע לנאשם כי הוא עצור אך זה ניסה להתחמק ולברוח. לאחר ששוטרים אחרים סייעו לאותו שוטר נעצר הנאשם.

בישיבה, אשר התקיימה ביום 7.6.05, הודה הנאשם כי נכנס לישראל שלא כדין וכי נהג בכלי הרכב המתואר בכתב האישום במועד הנקוב בכתב האישום. הנאשם כפר באופן בו נהג בכלי הרכב ובעבירות המיוחסות לו בשל כך.

3.         לפיכך ארבע נושאים עומדים לדיון בפני ואלה הם:

-         האם נהג הנאשם באופן העונה על הגדרת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

-         האם הסיע הנאשם בכלי הרכב ביום האירוע שוהים בלתי חוקיים?

-         האם הפריע הנאשם לשוטר במילוי תפקידו?

-         האם נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח?

4.         סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

המאשימה מבקשת לייחס לנאשם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, כשהיא מבקשת לבסס אשמה זו לנוכח טענתה כי נהיגתו לאורך המרדף המשטרתי שבוצע אחריו, היתה מהירה ופרועה, באופן שסיכנה חיי אדם בנתיב תחבורה.

סעיף 332 (2) לחוק העונשין קובע כי :

"העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים:

.........

(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב תחבורה או כלי תחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים... "

בהתאם להוראות סעיף 332 (2) לחוק העונשין נדרשת המאשימה להוכיח את היסוד העובדתי והוא כי הנאשם "טיפל בנתיב תחבורה" בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב תחבורה או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים. כמו כן נדרשת היא להוכיח את היסוד הנפשי, לפיו הנאשם עשה מעשים אלה מתוך כוונה לפגוע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו.

לאחר פסיקה רבה, שיצאה מפי בתי משפט מחוזיים שונים ברחבי הארץ, נתן, לפני כשנה, בית המשפט העליון את דעתו להוראות סעיף זה בע.פ. 217/04 אלקורעאן חאפז נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.6.05) וקבע מפי כב' הנשיא השופט ברק כי ניתן לעשות שימוש בהוראת החוק הנדונה גם לנסיבות של נהיגה פרועה בכביש המסכנת את העושים שימוש בדרך ובלבד שיסודות העבירה מתקיימים. וכדבריו:

"אין הבדל מהותי בין אדם הזורק אבנים על מכוניות הנוסעות בכביש, לבין אדם הנוסע בפרעות תוך שהוא מסכן את יתר המשתמשים בדרך. אלה ואלה מסכנים חיי אנשים בנתיב תחבורה".

באשר ליסוד הנפשי נקבע כי מדובר בדרישה של כוונה מיוחדת  דהיינו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ