כתב האישום
כולל 4 אישומים, בארבע פרשיות שונות, ארבעתן מתייחסות לאירועים משנת 1996. הנאשם כופר בכל המיוחס לו. כתב האישום הוגש ב-1999 ושמיעת ההוכחות החלה באוקטובר 2000, התמשכות ההליכים עד היום, רובה ככולה בעטיו של הנאשם.
תמצית האישומים כסדרם בכתב האישום:
אישום ראשון
הנאשם הציע למתלונן, דוד מרדכי (להלן מרדכי או המתלונן), לרכוש 3 חלקות מקרקעין באבן יהודה שהיו בבעלות האפוטרופוס הכללי, בטענו בפניו בכזב, ובהציגו לו מכתב מזויף, כי הנאשם עתיד לקבל מהאפוטרופוס זכות רכישה בחלקות הללו, ויעבירן למתלונן. על סמך האמור, שילם המתלונן לנאשם סך 14,000 ש"ח ועוד 12,000$. בחלוף מספר חודשים, משלא יצאה העסקה לפועל, פנה המתלונן בעצמו לאפוטרופוס ונודע לו כי הקרקע לא הוצעה למכירה, ולא היה מלהתחילה כל בסיס ממשי לעסקה שהציע הנאשם למתלונן. הנאשם פנה אמנם לאפוטרופוס בעניין החלקות אך קיבל תשובה שלילית בכתב. לפי הנטען את המכתב שקיבל זייף, ואת הזיוף הציג למתלונן.
בגין אישום זה מיוחסות לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף.
אישום שני
בתקופה הרלוונטית לאישום, ריצה הנאשם עונש מאסר בבית סוהר השרון, ובהגיעו לשלב השיקום, ביקש לצאת לעבודה מחוץ לכלא. בטרם יציאתו לעבודה, נדרש על פי הנהלים, להציג מכתב ממעסיק פוטנציאלי.
המאשימה טוענת כי הנאשם זייף שני מכתבים הנחזים להיות מאת אדם בשם אלברט ועקנין, בעליה של חברת "בינגו השקעות", לפיהם הוא מצהיר כי מוכן להעסיק את הנאשם בחברה ולפרוש עליו חסותו, בעוד שאותו ועקנין מעולם לא הסכים להעסיק את הנאשם ולא חתם על המכתבים.
על סמך אותם המכתבים אושרה יציאתו של הנאשם לעבודה, מאוקטובר 1996 למשך מספר חודשים לא ידוע.
בגין אישום זה מיוחסות לנאשם אותן העבירות כבאישום הראשון.
אישום שלישי
ערן קופל (להלן קופל או המתלונן), הפעיל בבניין השייך לאלברט ועקנין מועדון, וצבר חובות לעירייה בסכום 40,000 ש"ח בגין ארנונה וקנסות. באוקטובר 1996, הציע לו הנאשם לטפל בהפחתת החוב תמורת שכר של 1,000 דולר. המתלונן הסכים, הנאשם פנה לעירייה והחוב הועמד על 15,000 ש"ח. קופל מסר לנאשם סך 14,906 ש"ח ואת השכר המוסכם, אך הנאשם לא העביר את הכסף לעירייה, שלשל אותו לכיסו והעירייה הטילה עיקולים על רכושו של המתלונן.
בגין אישום זה הואשם בגניבה בידי מורשה.
אישום רביעי
אותו ערן קופל היה גם בעליה של חברת "ביפ" שניהלה חשבון עסקי בבנק. הנאשם לפי הנטען, חתם לחברת פלאפון, במרמה וללא הסכמת המתלונן, על הוראת קבע לפיה ישולם חשבון הפלאפון שלו מהחשבון העסקי הנ"ל. ואכן במשך כ-3 חודשים, חויב החשבון בכ-2,000 ש"ח עבור הטלפון של הנאשם.
העבירה באישום זה היא קבלת דבר במרמה.
להלן אדון בנפרד בכל אחד מהאישומים ואפתח באישום השני, הקודם לאחרים מבחינה כרונולוגית ומשמש רקע לפרשיות האחרות.
אישום שני
ראיות התביעה
1.
עדותו של ערן חביב: שימש בזמן הרלוונטי ראש תחום השיקום בכלא השרון (להלן הכלא). הנאשם הגיע לשיקום קבוצתי בכלא, קודם לכן ריצה מאסרו כאסיר עבודה בכלא ניר. אחרי שלב השיקום הקבוצתי, בא שלב השיקום הפרטני.
התנאים ליציאת אסיר לשיקום פרטני: משך תקופת מאסרו, התנהגות טובה המצביעה על אמינות ומסירת מקום עבודה ופרטי מעסיק. השיקום פונה למעסיק, שולח לו טפסים למילוי ואלה מועברים לבדיקת בטחון שדה. במקרהו של הנאשם, הוא עבד במשך כחודש ימים, עד לבדיקה הביטחונית, אצל מעסיק שאת פרטיו מסר, ולאחר הבדיקה העסקתו במקום הופסקה. המכתבים: ת/19 ו-ת/14א', שתוכנם יפורט להלן, הובאו לחביב ע"י הנאשם.
ת/19 - מכתב מיום 10.10.96 שכותרתו: "בקשה להעסקת אסיר מיכאל לוקשביץ", ונאמר בו כי חברת "בינגו שיפוצים" מרחוב הרצל 113 ת-א, מעונינת להעסיק את הנאשם, ואלברט ועקנין, בעל החברה, "מוכן לקחת אחריות על האסיר". במקום המיועד לחתימה, מופיעה חותמת של "אפנת אלברטו" ועליה חתימה בכתב יד שאינה ניתנת לזיהוי.
ת/14א' (מסומן גם ת/16א') - מכתב מיום 29.12.96, המופנה לעד ועליו חותמת "בינגו השקעות", ובו כותב מי שמציג עצמו כבעל החברה, כי הוא מרוצה מעבודתו של הנאשם, ומתכוון להמשיך להעסיקו כאיש אמונו גם בעתיד. החתימה המופיעה על המכתב - אלברט ועקנין.
לדברי העד, לא פגש מעולם את ועקנין, וזאת בניגוד לטענת הנאשם.