פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
7343-03
06/01/2005
|
בפני השופט:
רחל גרינברג
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לבנת מואב
|
הנתבע:
1. נגרין יהושע
2. זלמנוביץ אורי - נשפט
עו"ד אשכול
|
| הכרעת דין |
הנאשם, מר נגרין יהושע, שימש, בזמן הרלוונטי לכתב האישום, כראש אגף מינהלה בבנק לאומי בת"א וכיושב-ראש איגוד המנהלים בבנק.
הוא הואשם בכך שעיין בחשבונות הבנק של חלק מחברי ההנהלה הבכירה של הבנק, ובתפקידו כראש איגוד המנהלים נהג להשתמש במידע במהלך משא ומתן שניהל עם ההנהלה הבכירה, ובמעשיו גילה מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד בנק ושלא לצורך עבודתו.
העבירה בה הואשם ובה הודה היא פגיעה בסודיות, לפי סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981.
כתב האישום הוגש כנגד נאשם נוסף, מר אורי זלמנוביץ, גם הוא עובד הבנק, ששימש כאחראי לתפעול המחשבים בסניף המרכזי בת"א. זלמנוביץ, לבקשת נגרין, חדר שלא כדין למאגרי המידע במחשבי הבנק והשניים עיינו בחשבונות הבנק של חלק מחברי ההנהלה.
זלמנוביץ הואשם בעבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, הודה בחלקו בפרשה, ומשפטו הסתיים בהטלת של"צ ללא הרשעה.
בעינינו של נגרין החלו להשמע הראיות, במהלך פרשת התביעה הגיעו הצדדים לידי הסכמה - כתב האישום תוקן, הנאשם חזר בו מן הכפירה, הודה, ומבקש אף הוא שלא להרשיעו בדין. התביעה מתנגדת לאי הרשעתו.
נימוקי הנאשם לאי הרשעה
א. בן 61, ללא הרשעות קודמות. עבד בבנק 38 שנים.
ב. כתב האישום פגום ביסודו, על אף שהנאשם מודה בו. הוא עיין בנתונים לצורך מילוי תפקידו כיושב ראש איגוד המנהלים, עשה לטובת שולחיו ולטובת הבנק. מדובר במאבק לגיטימי על זכויות עובדים.
ג. שרות המבחן ממליץ שלא להרשיע, מתאר את התגובה הקשה של הנאשם להליכים הפליליים שננקטו נגדו. כיום מנסה לשקם את חייו ולחפש עיסוק מקצועי אחר, ההולם את כישוריו ומעמדו. הרשעה תהווה סתימת גולל על אפשרויות מקצועיות רבות.
ד. לא נגרם נזק לציבור, המידע נמסר להנהלת הבנק אודות תנאי עבודתם של שני בכירים בבנק. פעולתו של הנאשם נועדה לחסוך את כספי הבנק, ומכאן שפעל לטובת הציבור.
ה. לנאשם בת בה הוא מטפל לאורך השנים בשל מצבה המיוחד. הבת מועסקת בבנק, ועל כך הנאשם מביע הכרת תודה לבנק.
ו. בהשלמה בכתב לטיעוני ההגנה מבקש ב"כ הנאשם להבחין בין פסקי הדין שהובאו בטיעוני התביעה לבין המקרה הנוכחי מבחינת מהות העבירות, הן לעניין החומרה והן לעניין נפוצותן. בהשוואה לנסיבות ואופי העבירות בפסקי הדין עליהם נסמכת התביעה, כאן מדובר במעשה מינורי, אשר לגישת ההגנה לא היה כלל מקום להגיש כתב אישום בגינו.
ז. במקרה הנוכחי, לדעת הסנגור, מתקיימים קריטריונים "שבהם הצטברות הנסיבות הקשורות בנאשם ובעבירה שעבר מצדיקה שלא להטביע בנאשם אות קלון של פליליות" (רע"פ 4606/01, סופר נ. מ"י).
ההגנה צרפה לטיעוניה 5 פסקי דין בהם הוחלט שלא להרשיע. אתייחס לאסמכתאות אלה בהמשך.
ח. על הנאשם השני, זלמנוביץ, הוטל של"צ ללא הרשעה, ואין להפלות בין הנאשמים, ובמיוחד כשהעבירה שיוחסה לנאשם קלה מזו של השני.
ט. בחינת נסיבותיו של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה על פי הקריטריונים שנקבעו בהלכת תמר כתב נ. מ"י, מובילה למסקנה שאין להרשיע את הנאשם.
תמצית טיעוני התביעה
א. הכלל הוא שמי שנמצא אשם ביצוע עבירה פלילית מורשע בדינו. אי הרשעה הינה חריג לכלל זה (התביעה מפנה ל-ע"פ 535/89 פלוני נ. מ"י; ע"פ 2513/96 מ"י נ. שמש; ו-ר"ע 432/85 רומנו נ. מ"י).