הכרעת דין בתיק פ 5101/05

כללי:

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של  גרימת חבלה ברשלנות בניגוד לסעיף 341 לחוק העונשין וזאת בהקשר לתאונת עבודה שאירעה בתאריך 12.8.02 בדירת הפנטהאוז בקומה 34 בבניין "A" שבפרויקט הבנייה "מגדלי צמרת" ברח' פנקס 62 בתל-אביב (להלן: "הדירה").

תאונת העבודה אירעה כאשר דלת שנועדה לשמש דלת של  חדר כספות במשקל טון וחצי (להלן: "הדלת") קרסה ופגעה בפועל הייתם כבהא (להלן: "המתלונן"), תוך שהיא גורמת לו לחבלות קשות בכל חלקי גופו, לרבות שברים בצלעות ובאגן.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, התאונה אירעה לאחר שהנאשם מס' 1- אשר שימש מהנדס ומפקח מטעם חברת "מגדלי אלרוב" יזמית פרויקט הבנייה- הורה למתלונן לנסר קטע מלוחות העץ (תומכות) שעליהן הועמדה הדלת בקיבוע זמני. רשלנותו של הנאשם 1 התבטאה, על פי הנטען, בכך שטרם הורה כאמור, לא בדק את יציבות הדלת ויכולת עמידתה בפעולת הניסור, לא הציב בטחונות למניעת התהפכות הדלת כתוצאה מאותו ניסור ולא יידע את המתלונן בדבר הסכנות האפשריות הכרוכות בחיתוך התומכות.

ככל שהדבר מתייחס לנאשם 2, אליבא האמור בכתב האישום, הלה כמי שהיה מנהל עבודה וממונה בטיחות מטעם חברת א. דורי שביצעה עבודות בנייה בפרויקט, לא בדק את תוכניות הבנייה כראוי  ומיקם את הדלת באופן שלא איפשר את השלמת עבודות האינסטלציה במקום, לא דאג להדרכתו של המתלונן, לא דאג לנקוט צעדים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא את התקנות הנוגעות לעבודתו ולא דאג ליידע את הפועלים והעובדים במקום על כך שהדלת מיוצבת באופן זמני ללא ביטון.

ייאמר כבר בשלב זה, כי אני מקבלת את דברי ב"כ התביעה בסיכומיה לפיהם התביעה לא הצליחה לעמוד בנטל הוכחת אשמת הנאשם 2 מעבר לספק סביר, ולפיכך,  כי יש מקום  לזכות את הנאשם 2  מהעבירה שיוחסה לו.

להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1.                  חברת "מגדלי אלרוב" (להלן: "החברה") הייתה המקימה של פרויקט הבנייה "מגדלי צמרת" ברח' פנקס בתל-אביב שכלל שלושה מבנים רבי קומות, המכונים בניינים A B ו-C.

במועד קרות התאונה היה הנאשם 1 עובד של החברה וממונה מטעמה לצורך תיאום ופיקוח עבודות הבנייה הנותרות בחלק מהדירות שבבניין A, לרבות בדירה נשוא כתב האישום.

2.         הדלת נשוא כתב האישום הובאה ומוקמה בדירה נשוא כתב האישום (הנמצאת בקומת המגורים העליונה), עוד בשלב ביצוע עבודות השלד, כשנה ושלושה חודשים לפני מועד התאונה. הדלת סופקה על ידי בעלי הדירה והועלתה לדירה באמצעות מנוף עוד בטרם  יציקת התקרה.

באותה תקופה חברת א. דורי שימשה קבלן ראשי לביצוע עבודות הבנייה בבניין A והנאשם 2, שהיה מנהל העבודה מטעמה, היה אחראי על העבודות הכרוכות בקבלת הדלת, העמדתה בדירה וייצובה הזמני.

3.                  מאחר שבשלב הגעת הדלת לדירה לא ניתן היה עדיין לקבעה בחיבור של קבע למבנה, היא יוצבה בקיבוע זמני בפתח הכניסה לחדר הכספות.

בסמוך למקום בו מוקמה הדלת, עוברת תעלה שנועדה להעברת צינורות אינסטלציה ( ראה תמונות 5, 7 ו- 9 של ת/2).

כחלק מהשיטה שנבחרה לייצובה הזמני של הדלת, הונחו מתחתיה, על רצפת הבטון, מספר קרשים (תומכות) שאורך כל אחד מהם כמטר עד מטר וחצי, רוחבו כ- 10 ס"מ ועוביו כ-10 ס"מ, שעליהם היא עמדה. קרשים אלה עברו מצדה האחד של הדלת אל צדה השני במאונך לה ותוך כדי כך הם גם חדרו לחלל תעלת האינסטלציה האמורה.

פרט לכך הודקה הדלת באמצעות לוחות עץ אנכיים מצדה הפנימי וכן בקורות עץ אופקיים לפתח הדלת. הדלת כוסתה בלוח עץ (דיקט) לצורכי הסוואה/ שמירה.

4.         ביום התאונה היו אמורות להתבצע בדירה עבודות אינסטלציה על ידי פועלי חברת אלקטרה. בין היתר, היה צורך להעביר צינור ביוב בתוך התעלה העוברת בסמוך לדלת, פעולה שלא התאפשרה בגלל אותן תומכות עץ שעליהן עמדה הדלת ואשר חסמו את הגישה החופשית לחלל התעלה.

            בנסיבות אלה, הורה הנאשם 1 למתלונן, לנסר חלקים מאותן תומכות, את אותם קטעי עץ שחדרו לחלל התעלה והפריעו להעברת הצנרת.

5.         מיד לאחר שהמתלונן ניסר את הקרש הראשון, בעודו עדיין רכון ארצה, קרסה הדלת, נפלה על המתלונן ומחצה אותו, תוך שהיא גורמת לו לחבלות שונות כמפורט בכתב האישום וכמשתקף  גם בתעודה הרפואית ת/12.

ראיות התביעה: