פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
466-04
04/09/2005
|
בפני השופט:
אהרן פרקש
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לימור חלד - מפרקליטות מחוז ירושלים
|
הנתבע:
חדאד סאמי
עו"ד עבד ענאן
|
| הכרעת דין |
כתב האישום ותשובת הנאשם
1. כנגד הנאשם סאמי חדאד (להלן:
"הנאשם"), הוגש כתב אישום בו הואשם בעבירה של נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
2. יצוין, כי כתב האישום כלל נאשם נוסף מנסור משני (להלן:
"משני"), אשר בעקבות הודאתו בעובדות כתב האישום, על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הורשע וביום 5.7.05 נגזר דינו. לפיכך מתייחסת הכרעת דין זו אך לנאשם שלפנינו.
3. על פי המתואר בעובדות כתב האישום, התפרץ משני לדירתו של המתלונן וגנב ממנה אקדח, נרתיק עור לשתי מחסניות ובו שתי מחסניות מלאות ב-28 כדורים קליבר 9X19 ופריטים נוספים. כעבור יומיים-שלושה פנה משני לנאשם, סיפר לו על האקדח ושכנע אותו לעזור לו למצוא מקום מחבוא לאקדח ולמחסניות. השניים קבעו להיפגש בשועפט, שם העביר משני את האקדח והמחסניות לנאשם והאחרון הובילם למקום מחבוא בבניין נטוש בביר נבאללה.
4. בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו. הנאשם טען, כי משני לא סיפר לו על האקדח הגנוב שברשותו, ולפיכך הוא לא ידע דבר על קיומו. רק לאחר שהגיעו לבנין הנטוש בביר נבאללה, כך לטענת הנאשם, הראה לו משני את האקדח והנאשם מצידו דרש ממשני להחזיר את האקדח למשטרה. בשלב זה, לטענתו, החביא משני את האקדח, ואילו הנאשם לא סייע לו, אלא ישב ברכב בטווח ראיה בלבד.
ראיות המאשימה
5. לאור הסכמתו של ב"כ הנאשם מיום 6.3.05, כי הינו מוותר על עדי התביעה המפורטים בכתב האישום, הוגשו בהסכמה מספר מסמכים מתיק החקירה, כגון דו"חות פעולה וזכ"דים שנרשמו על ידי החוקרים, ומטעם המאשימה העיד העד משני בלבד, לאחר שדינו נגזר וההליך בעניינו הסתיים, כאמור.
6. גרסתו של משני בבית המשפט תואמת, לכאורה, את תשובתו של הנאשם לכתב האישום. משני העיד, כי לאחר שפרץ לדירה וגנב את האקדח, הוא החביא את האקדח במקום סמוך וביקש מהנאשם, שהוא חברו משכבר הימים, שיסיע אותו לביר-נבאללה. עוד העיד משני, כי לא סיפר לנאשם במה מדובר ורק לאחר שהגיעו לביר-נבאללה הראה לנאשם את האקדח שגנב ואילו הנאשם מצידו לא רצה לשתף פעולה וביקש כי משני ירד מהאוטו, והוא עצמו - משני - החביא את האקדח בבניין והשניים חזרו לשועפט.
7. בשל הסתירות שהתגלו בין עדותו בבית המשפט לבין הגירסה שמסר בחקירתו במשטרה, נחקר בחקירה נגדית והודעותיו הוגשו על פי סעיף 10א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "
פקודת הראיות").
משני מסר שלוש הודעות במשטרה (ת/10-ת/12). בהודעותיו פירט את השתלשלות האירועים וסיפר על חלקו של הנאשם בהחבאת האקדח. הוא חזר על גרסתו הן בהודעתו הראשונה (ת/10) והן בהודעתו השניה (ת/11). יצוין, כי בהודעתו השלישית (ת/12) לא נחקר משני על ענין זה.
וכך אמר לחוקריו (ת/10 ש' 20-31):
"ואז אחרי יומיים שלושה הלכתי לחבר שלי בשם סאמי חדד משועפט
ואמרתי לו שיש לי אקדח וגנבתי אותו מהדירה בירושלים
לפני כמה ימים ואני לא יודע מה לעשות. ואז הוא
סאמי אמר לי בוא נשים את האקדח במקום כלשהו ונתקשר למשטרה
ויבואו וייקחו אותו ואז אני אמרתי לו לא שלא יתפסו אותנו עם אקדח ואז
בסוף שכנעתי את סאמי להחביא את האקדח והוא אמר בסדר.
ואז הלכתי לחניון והחבאתי את האקדח. כמה ימים לאחר מכן הגעתי בסביבות השעה 17:00 לחניון ולקחתי את האקדח עם המעיל ושמתי אותו בתוך שקית
והלכתי מיד לסאמי בשועפט
.
וסאמי פגש אותי ואני נתתי לו את האקדח...
ואז סאמי אמר לי אני אחביא את האקדח כמה ימים ותיקח אותו אל תיתן לי להתערב ואל תסבך אותי ועד היום הוא סאמי אומר לי תיקח את האקדח וזה הסיפור". (ההדגשות אינן במקור - א.פ.)
ובהודעתו השניה (ת/11 ש' 21-26):
"ש. סאמי אומר שכשהוא החביא את האקדח אתה היית איתו וראית היכן הוא החביא?
ת. באותו לילה היינו ביחד
אבל כשהלך סאמי להחביא הוא הלך לבד והחביא.
אתמול כשעצרתם אותי לא ידעתי איפה בדיוק החביא אבל הוא סיפר לי שהוא החביא אותו באיזה בנין בביר נבאללה". (ההדגשות אינן במקור- א.פ.)
8. כאשר נשאל משני מדוע בעדותו נתן גרסה שונה מגרסתו במשטרה, השיב:
"...אני אמרתי לו איך שהגענו לשם שזה גנבתי אותו מירושלים מדירה. כשהוא בא לקח אותי שם הסברתי לו שזה גנוב. אני לא זוכר שאמרתי לו זאת לפני שהסיע אותי. ממש לא זוכר זאת". (פר' עמ' 8, ש' 4-8).
"זה אני שהחבאתי אבל אמרתי שהוא. אני פחדתי להיות לבד בהתחלה אז הכנסתי אותו. אין לו שום קשר לזה אני זה שהחבאתי את האקדח. בהתחלה פחדתי להיות בחקירה לבד אז אמרתי שזה סמי". (פר', עמ' 9, ש' 1-3).
"ש. אתה נעצרת, אף אחד לא ידע שסמי היה איתך כשאתה החבאת את האקדח. מה פתאום הכנסת אותו לכל הסיפור הזה. הוא לא פרץ איתך לדירה הוא לא גנב איתך את האקדח. למה דווקא את סמי?
ת. כי הוא חבר הכי קרוב אליי. אני תמיד איתו. עבדנו ביחד.