הכרעת דין בתיק פ 40006/07

1.        כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(1) ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין (להלן:"החוק"), ועבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק.

 2.        עובדות כתב האישום

בתאריך 28.12.06 בסביבות השעה00:45 יצא ויהאם פרוגה (להלן: "המתלונן") מביתו שבקלנסווה לעבודתו ונכנס למשאיתו. באותו מועד הגיע הנאשם, כשהוא רעול פנים ובידיו אקדח לקרבת המקום. וסאם פרוגה (להלן: "האח") אשר עמד במרפסת הבית הבחין בנאשם וניסה להזהיר את אחיו. הנאשם איים על האח שיפסיק לקרוא לאחיו תוך שכיוון לעברו את האקדח. הנאשם רץ לעבר המשאית בה ישב המתלונן וניסה לפתוח את דלת הנוסע שליד הנהג, ללא הצלחה. הנאשם כיוון את אקדחו מבעד לשמשת המשאית לעבר המתלונן וירה לעברו תשע יריות. כתוצאה מהירי נפצע המתלונן בירך שוק ימין ונזקק לניתוח ולאשפוז.

3.         בתגובתו לכתב האישום כפר הנאשם כפירה כללית בכל סעיפי כתב האישום המיוחסים לו. 

 4.        ראיות התביעה  

התביעה מבססת את התשתית הראייתית כנגד הנאשם על 4 אדנים: הראשון, עדי הראיה לאירוע הירי, השני, התנהגות הנאשם ושקריו, השלישי, עדי ההגנה והרביעי שריד ירי שנמצא על ידו של הנאשם.

א.   עת/1 טלב פרוג'ה - אביו של המתלונן (להלן: "טלב")

בראשית עדותו סיפר העד כי הנאשם נהג לבקר רבות בביתם והיה כאחד הילדים בביתו. לדברי העד הסכסוך החל לאחר שהנאשם גנב את מכשיר הטלפון הנייד של אחת מבנותיו. מאותו שלב ואילך החל הנאשם להתנכל למשפחתו של העד. טלב סיפר ופרט מספר מקרים בהם לטענתו ביקש הנאשם לפגוע במשפחתו בדרכים שונות כגון: הכאת הבן, שריפת מכוניותיהם של המשפחה, יריות לכיוון ביתו של טלב עד אשר באחת ההזדמנויות פגע בבנו. עם זאת ראוי לציין ולהדגיש כי הנאשם מעולם לא הועמד לדין ולא הורשע בגין אף אחד מהאירועים החמורים  שתוארו על ידי טלב, בין אם טלב ומשפחתו נמנעו מהגשת תלונה ובין אם לא היו בידי המשטרה מספיק ראיות להעמדתו לדין, כך שיש להתייחס לדברים בזהירות המתבקשת.

בהתייחס לאירוע נשוא כתב האישום סיפר טלב כי ביקש מבנו וסאם ללוות את המתלונן לעבודתו לאור ריבוי מקרי האלימות, באותו שלב היה טלב בשירותים ולפתע שמע צרחות, תוך "3 שניות", ירד מהקומה השניה לדלת הראשית וראה את הנאשם מתקרב למשאית ומתחיל לירות בבנו. טלב סיפר כי באותו רגע קפץ מהמרפסת לעבר הנאשם ונכנס לרכבו של וסאם אשר היה מונע והתקרב לנאשם שברח, אלא שהנאשם נכנס למבנה נטוש, טלב המשיך עוד 20 מטר ופנה שמאלה כאשר ויהאם הגיע מהצד השני ויחד סגרו על הנאשם שברח כשהוא לבוש בחולצת טריקו קצרה אף שבעת האירוע ציין טלב כי הנאשם לבש מעיל אדום וכובע גרב שחור. (יצוין כי החולצה הקצרה נמצאה בסל הכביסה בביתו של הנאשם)  עוד הוסיף כי תוך כדי ריצה הוריד הנאשם את כובע הגרב ופנה לתוך הבתים כאשר היה לו קשר עין עם הנאשם משך 3 דקות לאחר שהוריד את הכובע.  

יצוין  כי העד סיפר שסיכם עם בניו שאפילו אם יהרגו הם צריכים לתפוס את מי שעושה את הצרות האלה (עמ' 4 ש' 25-26).  מדברים אלו ניתן ללמוד כי טלב ומשפחתו לא ידעו בוודאות מי הוא הגורם לאותן צרות.

בהמשך חקירתו הראשית סיפר טלב כי ויהאם עמד עם הנאשם מספר שניות וצעק לעברו "אבא זה אדון קשקוש" (עמ' 5 ש' 11) אך הנאשם השיב לו כי אין להם דבר עם הנאשם כיוון שהוריו ואחיו של הנאשם הבטיחו לאחר האירועים הראשונים שקרו שהכל יהיה בסדר והנאשם לא ירע עוד למשפחתו של טלב.

בהמשך חקירתו סיפר הנאשם מדוע השתהה במסירת גרסתו למשטרה, לטענתו ידע בוודאות שהנאשם הוא זה שביצע את המעשה, סיפר כי ביקש לפגוע בו לאור ניסיונות ההתנכלות של הנאשם למשפחתו, וזאת לאחר שראה כי במקרים הקודמים כאשר עירב את המשטרה נסגרו כל התיקים נגדו (עמ' 5 ש' 15-18). לדבריו, הגיע אליו מפקד במשטרה בשם אזולאי אשר הבטיח לו אישית כי הוא וחוקר נוסף יטפלו בכך. לאחר מכן שוחח טלב בבית החולים עם החוקר שחר לוי בעת שבנו היה בניתוח וציין בפניו:

"אני לא רציתי להגיד לכם שאני חושד בו אבל אני יכול להגיד לכם בוודאות שהוא עשה לי את הבלאגן".

ובהמשך ציין בפני בית המשפט:

"במקרה האחרון כן זיהיתי אותו בוודאות, זאת לפי הגופה שלו ואיך שהוא רץ. כשהוא פנה לכיוון הבית, הוא לא שם לב או שכן שם לב, הוא הוריד את כובע הגרב שלו. כשהייתי בריצה אחריו"(עמ' 5 ש' 23-27). 

טלב המשיך וסיפר כי הוא מכיר את הנאשם משנת 2003 , אף שהיה אצלו בבית עם חבר'ה נוספים, מעולם לא שוחחו, וגם במקרה שהכה את בנו בצינור לא שוחח איתו אלא עם אחיו הבכור. העד סיפר כאמור שהמקרה הנדון הוא מקרה הירי השני  ולאחריו שוחח עם אביו של הנאשם אשר תמך בו, אלא שלאחר מספר ימים הגיע אביו של הנאשם לביתו ואיים עליהם בהקשר למתן עדותם כנגד הנאשם, בעקבות כך, פנה טלב למשטרה.

בהתייחס לראות ביום האירוע, ציין טלב כי סמוך לביתם יש מסגד עם פרוז'קטור גדול וברחוב יש תאורה של 4- 5 עמודים, בנוסף ציין כי במרפסת ביתו יש תאורה חזקה מאוד וכך גם ברחוב אליו ברח הנאשם, העד ציין כי מדובר ברחוב ראשי ומואר.

בחקירתו הנגדית הטיח בו ב"כ הנאשם כי בעדותו לשחר לוי בבית החולים לא ציין כי זיהה את הנאשם אלא שמסר כי שמע מבנו שהנאשם הוא היורה. על כך השיב העד כי לא רצה לזהות את הנאשם כיוון שביקש לפגוע בו עקב הצרות שעשה לו. יצוין כי חקירת טלב בפני שחר לוי שניתנה בבית החולים לא הוגשה לתיק בית המשפט כך שנמנעה מבית המשפט האפשרות להתרשם מעדותו של טלב בבית המשפט אל מול הודעתו בפני החוקר ולעמוד על סתירות, אם אכן קיימות כאלה.   

בהמשך נשאל טלב האם השתתף במסדר זיהוי והשיב:

" לא השתתפתי במסדר זיהוי. כי מי שזיהה אותו זה הבן שלי. אני אישית לא הכרתי את הבחור. כמו כל אחד שיושב פה, ראיתי אותו פעמיים-שלוש. אם היו מביאים אותו פנים אל פנים, הייתי מוציא אותו. על אף זה, לא עמדתי במסדר זיהוי". (עמ' 9 ש' 7-9)

כאשר נשאל טלב מתי נודע לו כי הנאשם הוא זה שמתנכל להם השיב כי בפעם האחרונה זיהו אותו בוודאות, העד חזר על דבריו שהוצגו בחקירה הראשית לפיהם  הבן ויהאם זיהה אותו וצעק לאביו כי זה "קשקוש" (עמ'9 ש' 28-29).