פ
בית משפט השלום חיפה
|
3972-03
31/12/2006
|
בפני השופט:
ח. שילוני - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
ויג דן
|
| הכרעת דין |
1. הנאשם מואשם בשתי עבירות של קבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין ובשתי עבירות של עיסוק כחוקר ללא רשיון לפי סעיף 3 לחוק חוקרים פרטיים שרותי שמירה תשל"ב - 1972 כמפורט בכל אחד משני האישומים שבכתב האישום.
בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה הודיע הסנגור כי הנאשם מודה בעובדות המהוות את שתי העבירות של עיסוק כחוקר ללא רשיון ונשאר בכפירתו בשתי עבירות של קבלת דבר בתחבולה.
עפ"י האמור בעובדות כתב האישום הנאשם הציג עצמו בתחבולה במהלך פברואר-מרץ 2002 בנפרד בפני עורכי הדין טליה שקולניק ועודד רומנו (להלן: המתלוננים) כחוקר פרטי למרות שאין בידו רשיון לעסוק כחוקר פרטי מהוועדה המוסמכת לכך, ועקב תחבולה זו וניצול טעות של המתלוננים הם שכרו את שרותיו לביצוע חקירה פרטית תמורת תשלום.
2. הנאשם נחקר תחת אזהרה בתאריך 18.9.02 (ת/2) ואמר שהוא אמנם מתעסק בחקירות פרטיות אך אינו חוקר פרטי מוסמך והחל מחודש אפריל 2002 הוא עובד רק במשרד חקירות שגיא שמהם הוא מקבל עבודות של סיוע לחקירות וכל העבודה שלו היא דרך הטלפון או צילום מקומות. בהודעתו הוא אומר שהתחייב וסיכם לעבוד כחוקר פרטי מול טליה שקולניק (המתלוננת - ח.ש.) אף שלא הציג עצמו בפניה כחוקר פרטי אלא כאדם שמתעסק בחקירות ובעקבות כך היא קישרה אותו עם לקוחות שלה, דליה עמירם ותקוה שמולביץ, והוא התחייב לעשות חקירה כלכלית על בעליהן במסגרת סכסוך בין בני זוג.
הנאשם נחקר בענין חקירה שעשה לבקשת עורך דין רומנו (המתלונן - ח.ש.) והוא אישר בהודעתו שבעקבות מידע על האזנה ללקוח של עו"ד רומנו הוא חתם עמו על הסכם (שהוצג בביהמ"ש וסומן ת/1 - ח.ש).
כאן המקום לציין כי הנאשם ועו"ד רומנו (המתלונן ) חתומים על ההסכם שהוצג וסומן ת/1 ובו מוגדר הנאשם כ- "החוקר".
3. אין מחלוקת על כך שהנאשם הכיר את המתלוננים באמצעות ע.ת. מתי באומל שהיה לקוח של עו"ד עודד רומנו (המתלונן) ובאותה עת משרדה של עו"ד טליה שקולניק היה בסמוך למשרדו של עו"ד רומנו.
ע.ת. מתי באומל אמר בעדותו כי רק במהלך החקירה המשטרתית נודע לו לראשונה שהנאשם אינו חוקר פרטי ושאין לו רשיון כלל ועד אז הבין מהנאשם שהוא מושהה ושאסור לו לעסוק בחקירות באופן זמני בעקבות הרשעה ומאסר שריצה.
ע.ת. עודד רומנו (המתלונן) אמר בעדותו כי הנאשם הציג עצמו כחוקר פרטי בעת שהגיע אליו עם מתי באומל וכי לא היה מתקשר עם הנאשם בהסכם ת/1 עם אדם שאינו חוקר פרטי המוסמך ובעל רשיון. בחקירתו הנגדית אמר ברוב הגינותו כי לא זוכר אם הנאשם אמר לו שהוא חוקר פרטי מורשה או שהוא רק עוסק בחקירות, אך בעת שהציע לו את המידע על האזנות אצל פריצקר (לקוח של עו"ד רומנו - ח.ש) אמר לו שהוא עוסק בחקירות פרטיות.
כאן המקום לציין כי הנאשם בפתח הודעתו במשטרה תחת אזהרה אמר: "אני מתעסק בחקירות פרטיות".
4. ע.ת. טליה שקולניק (המתלוננת) אמרה בעדותה כי הכירה את הנאשם באמצעות מתי באומל וכי הנאשם הציג עצמו בפניה כמי שעובד בחקירות פרטיות, סיפר על הצלחותיו והציע את שרותיו ולכן קישרה אותו עם שתי לקוחותיה לצורך ביצוע חקירות פרטיות בסכסוך בין בני זוג. היא אמרה כי הנאשם הציג עצמו בפניה כחוקר פרטי אך לא ביקשה שיציג בפניה תעודה ואם היתה יודעת שהוא אינו חוקר פרטי לא היתה מקשרת בינו לבין לקוחותיה.
5. הנאשם הוא עד הגנה יחידי במשפט וסיפר כי עבד במשטרה כקצין לחקירת פשעים חמורים ובמסגרת שרותו עבר קורסים שונים בתחום המודיעין והבילוש. הוא הכחיש שהציג עצמו כחוקר פרטי בפני המתלוננים וכי אמר להם רק ש"עיסוקו הוא בתחום החקירות". לדבריו גם הכיר את המתלוננים באמצעות מתי באומל שהציג אותו בפניהם כאדם שמתעסק בתחום החקירות.
עוד טען הנאשם כי אמר לעו"ד טליה שקולניק שהוא מוכן לבצע את העבודה בשכר נמוך מהמקובל עבור הלקוחה שלה שאין לה כסף ולכן היא ידעה שהוא אינו חוקר פרטי.
בחקירתו הנגדית הסכים הנאשם כי הפעולות שביצע בעבור לקוחותיה של עו"ד שקולניק הן פעולות שרשאי לבצע חוקר פרטי והוא לא נתבקש לתת קבלות על הסכומים שקיבל עבור החקירה.
6. להלן נוסחו של סעיף 416 לחוק העונשין:
"המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו-מאסר שנתיים".
עפ"י הפסיקה והאמור בספרו של כב' השופט י. קדמי בספרו "על הדין בפלילים", חלק שני, עמ' 879-880 התנאי להרשעה עפ"י הסעיף הנ"ל הוא בשתי חלופות:
א. קבלת דבר בתחבולה שאין בה מירמה.
ב. קבלת דבר בניצול מכוון של טעות הזולת, שאין בו מירמה.