כתב האישום
א. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה שעניינה תקיפה על פי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.6.05 בשעה 23:00 הלך המתלונן לעבר רכבו והבחין בנאשם, שהיה באותה עת שוטר ביס"מ ירקון, ובשלושה שוטרים נוספים שישבו ושוחחו. הנאשם קרא למתלונן, המתלונן ביקש לדעת מדוע הנאשם מתנהג כלפיו הנאשם בתקיפות ואז הורה לו הנאשם לסתום את פיו ולהסתובב, ערך עליו חיפוש והוציא דברים מכיסו. בהמשך, תפס הנאשם את המתלונן בשערותיו, גרר אותו, הכניסו לניידת המשטרה שם היכה אותו בפניו ובגבו.
ב. הנאשם כופר באשמה. לגרסתו, כאשר הבחינו הוא ועמיתיו השוטרים במתלונן, התנהגותו עוררה בהם חשד שמא נטל חומר מסמם או משכר. מכיוון שהייתה זו שעת לילה מאוחרת והמתלונן הסתובב בשכונת מגורים, קראו לו לבירור ובדיקה. תגובתו המזלזלת של המתלונן הגבירה את חשדם, לכן קראו למתלונן בשנית וזה הגיע לעברם זעוף וכועס.
זהותו של המתלונן נבדקה באמצעות תעודת זהות והמסוף המשטרתי. משראו כי למתלונן אין רישום פלילי ניגשו לרכבו, בדקו רישיונותיו ולאחר מכן שחררו אותו לדרכו.
הנאשם מציין כי בעת הבדיקה ולאחריה גידף המתלונן את השוטרים וכופר כי ביצע חיפוש מכל סוג בגוף המתלונן וכי הכה אותו.
ראיות התביעה
א. עד התביעה העיקרי הוא
המתלונן, עת/2
. על פי עדותו, בערב האירוע הגיע לבית חברו (להלן: "
החבר") ובדרכו הבחין בניידת משטרה ובשני שוטרים, שוטר ושוטרת (להלן: "
שוטרי התנועה"). כאשר הגיע לבית החבר נזכר כי שכח להוציא מהרכב שמיכה המיועדת לחבר ולכן חזר לרכבו. בדרכו חזרה לרכב הבחין כי מאחורי הניידת עמד עתה רכב מסוג ג'י.אם.סי אפור משטרתי ולידו שני שוטרי יס"מ - הנאשם ושוטר נוסף (להלן: "
יניב"), שהתבדחו עם שוטרי התנועה.
בדרכו לחניה פנה אליו הנאשם ואמר לו: "
בוא הנה לפה, תוך שהוא מצביע עם האצבע". הוא שאל את הנאשם מדוע הוא צועק עליו ובתגובה ענה לו הנאשם: "
סתום את הפה ועמוד פה". בהמשך הנאשם "...
החל לבצע עלי חיפוש, תוך שהוא מכניס ידיים לכיסים, מרים אותי באויר וזורק את הדברים על המנוע" (פרוטוקול, עמ' 15, ש' 13 -16). הוא ביקש לדעת מדוע הנאשם מתנהג כלפיו באגרסיביות וזכה לתשובה "...
בוא אני אלמד אותך איך מדברים עם שוטר יס"מ... הוא תפס אותי מהשערות מאחורה וגרר אותי לכיוון הניידת שחנתה אחרי הרכב המשטרתי ... שוטר היס"מ השני הלך אחרינו, ואז הנאשם פתח את הדלת הצדדית ודחף אותי בחוזקה לכיוון הכסא האחורי ועלה עם רגל אחת על מדרגת האוטו והכניס לי מכות רצח, בעיטות, ברכיות, בוקסים לפנים". הנאשם גם הכה אותו בראש, בצלעות וברגליים, והפטיר לעברו: "
אם היית עצור אתה מת" (שם, עמ' 15 ש' 18 - 23 ועמ' 16 ש' 2).
יניב בדק במסוף את נתוניו ומצא שאין לו עבר פלילי אך הנאשם לא הרפה: "
אתה שיכור לגמרי נכון, אני אתן לך ללכת על קו תעשה סלטות, יש לך ריח מסריח של שתיה חריפה מהפה." (שם, ע"מ 16, ש'5-6).
החבר אשר ראה כי המתלונן בושש לחזור התקשר אליו, הנאשם אסר עליו לענות לטלפון, לקח ממנו את הפלאפון וענה במקומו.
ב. השלב השני של האירוע הוא שלב בדיקת רכבו של המתלונן. המתלונן, הנאשם ויניב ניגשו לחניון בו חנה רכבו של המתלונן, ואליהם הצטרפה שוטרת התנועה, עה/2 (להלן: "
השוטרת"). הנאשם בדק את הרשיונות של המתלונן ואת תא המטען ברכבו ולאחר שסיים בדיקתו, המתלונן ביקש מהנאשם את פרטיו- "
ואז הוא תפס אותי בחולצה בצווארון, הרים אותי ואמר: אם אני אשמע ממך עוד ציוץ במשך הלילה אני אזיין אותך ואני גם אעלה לחבר שלך משה ואהפוך לו את כל הבית, ואז הוא זרק אותי אחורה.... נפלתי על הגב והראש." (שם, שם, ש' 19-22). כתוצאה מהנפילה הפלאפון שלו נשמט והתפרק.
הוא התכופף על מנת לאסוף את הטלפון שהתפרק ובדרכו לבית החבר קרא לו יניב, מסר לו את רשיון הנהיגה והוא ראה את השניים עוזבים את הזירה
"...רכבם חולף במהירות מטורפת וממשיך ישר" (שם, עמ' 17 ש' 3-4).
ג. לאחר האירוע, חזר המתלונן לביתו של החבר והתקשר לאחיו על מנת שיבוא ויקח אותו לבית החולים. בין לבין הוא חוזר לניידת המשטרה ומבקש מהשוטרת את הפרטים שלה וכן את הפרטים של שני שוטרי היס"מ אשר בינתיים עזבו את המקום. "
אמרתי לה ראית שהוא הרביץ לי, היא אמרה לא ראיתי שום דבר" (שם, ע"מ 17, ש'7). השוטרת והמתנדב שהיה עמה סירבו להזדהות בפניו ועל כן התקשר למשטרה ודיווח על האירוע. לאחר שהגיעה ניידת משטרה, התפתחה שיחה בין השוטרים לבין השוטרת, השוטרים עזבו את המקום והודיעו לו כי עכשיו השוטרת תעזור לו. דא עקא, עם הסתלקותם חזרה השוטרת לסורה וסירבה למסור פרטים וטענה "
אין לי מה לעזור לך, אני עמדתי בכביש ורשמתי דו"ח תנועה ולא ראיתי כלום." (שם, שם, ש' 23-24;עמ' 1)). כשאחיו הגיע, נסע עמו המתלונן לבית החולים "איכילוב" לקבלת טיפול רפואי.
ד.
עת/3
הוא אחיו של המתלונן. בסביבות השעה 23:30 התקשר אליו המתלונן וסיפר לו כי קיבל מכות משוטר: "
אחי אמר: באתי לחבר, ירדתי להביא משהו מהאוטו, השוטר ניגש אלי וביקש ממני להתלוות אליו. השוטר הכניס אותו לניידת ושם נתן לו מכות, בינתיים השוטר השני בדק את הפרטים של אחי במחשב." (פרוטוקול, עמ' 27, ש' 7-9). לאחר ששמע את הדברים, צלצל לאח נוסף והשניים נסעו למקום האירוע ופגשו את המתלונן. "
עלינו לחבר שלו, ישבנו כ-20 דקות, והצעתי לאחי להתפנות לבית חולים, ראיתי את הסימנים על גופו...הוא הראה לי בגב ובצוואר, הוא התלונן על כאבים בראש מהמכות בראש שקיבל." (שם, שם, ש' 14-17).
הוא צילם את המתלונן בבית חולים "איכילוב" באמצעות הטלפון הנייד (
ת/4) והוא מאשר כי ראה סימן אדום באמצע גבו של המתלונן ובצווארו.
ה. החבר הוא
עת/4
ועדותו משלימה את זו של המתלונן. בערב האירוע הגיע המתלונן לביתו וכעבור 10 דקות חזר לרכבו, מכיוון ששכח את השמיכה שהבטיח להביא עמו. משראה כי חלפו כ- 20 דקות והמתלונן בושש לבוא התקשר אליו, אלא שבמקום המתלונן ענה לו בחור אחר שאמר: "
אתה חבר של אורי? ... החבר שלך שיכור. ... החבר שלך פה למטה, אנחנו משטרה." (פרוטוקול, עמ' 30, ש' 16-17). לאחר שאותו בחור ניתק, הוא ניסה להתקשר פעם נוספת, לא היה מענה ולכן ירד מביתו כשהוא מלווה בחברתו ופגש במתלונן שסיפר לו כי שוטרים תפסו אותו והרביצו לו: "...
אורי נראה חבול, היו לו סימנים בצוואר, בגב, הוא הראה לי.
אני ירדתי בערך ב-21:50, כ-20 דקות היה האירוע, יש שם תאורת רחוב טובה ולכן יכולתי לראות את הסימנים על אורי" (שם, עמ' 31, ש'5-7)
. "
לא היו שריטות, אבל רואים שבן אדם קיבל מכות." (שם, ע"מ 32 ש' 15-16). לדבריו, במקום עמדו שוטרת ושוטר אשר סירבו להזדהות בפני המתלונן.
ראיות ההגנה
א. גרסתו של הנאשם שונה בתכלית.
ביום האירוע שירת כשוטר יס"מ ירקון ושימש כמפקד המשמרת שהחלה בשעה 22:00. הוא ויניב , איש הצוות שלו, הגיעו למקום האירוע בשל תקלה ברכבם, חנו מאחורי ניידת תנועה "
הבחנו באדם שלבוש ברישול, נראה תמהוני, הלך קצת בצורה לא יציבה, התנדנד קצת ולא נראה לי מתאים לאיזור" (פרוטוקול, עמ' 33, ש'22-23). חשדם כלפיו עלה וכאשר הורו לו לעצור "
הוא עשה סימן בידו, בזלזול, כאילו מי אתם?" (שם, ע"מ 34, ש'2). לאחר שקרב אליהם, הזדהו בפניו כשוטרים וביקשו ממנו תעודת זהות, "
הוא אמר אני פה מצפון ת"א, כל החיים שלי בצפון ת"א, הוא נעלב שחשבנו שהוא חשוד" (שם, ע"מ 35, ש'1-2).
ב. הנאשם מעיד כי הוא ניהל את חלקה הארי של הבדיקה, שכן הוא היה שוטר בעל 6 שנות ותק ואילו יניב היה חדש בתפקיד. המתלונן מסר לו את תעודת הזהות שלו, הוא פנה לקדמת הרכב המשטרתי ופתח את העמדה של המסוף על מנת שניתן יהיה לבדוק את פרטיו של המתלונן. בדרך כלל, מי שעל שמו נפתחה העמדה הוא זה שבודק שאילתא במסוף, אך אין מניעה שגם איש הצוות יעשה זאת, בכל מקרה פעולת הבדיקה תרשם על שמו של פותח העמדה.