הכרעת דין בתיק פ 360/03

1.                   נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיון לרצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום הנאשם והמתלוננת הם בעל ואישה, המתגוררים בבית דו קומתי ברחוב התדהר 13, בזכרון יעקב (להלן "הבית"). בתאריך 18.9.03 , סמוך לשעה 1045 בבוקר, דחף הנאשם את המתלוננת בעת שעלתה במדרגות הבית ולאחר מכן חבט בה באמצעות סולם עץ כבד. כתוצאה מהדחיפה התגלגלה המתלוננת במדרגות וראשה נחבט. הנאשם ניגש אליה, אחז בכתפיה והחל לחבוט בראשה בחוזקה במדרגות, בכוונה להמיתה. בנוסף, ניסה הנאשם לחנוק את המתלוננת , בכך שכרך את שתי ידיו בחוזקה סביב צווארה , בכוונה להמיתה. המתלוננת ניסתה להדוף את הנאשם מעליה, ולברוח מהבית, אך הנאשם מנע זאת ממנה. למשמע זעקותיה של המתלוננת הגיעו למקום אנשים, שמצאו אותה שוכבת מתבוססת בדמה. המתלוננת הועברה לבית חולים כשהיא סובלת משבר בעצמות הגולגולת ודימום תת מוחי, שהצריך ניתוח כירורגי-פלסטי. על גופה ופניה נמצאו המטומות רבות, חתכים ושבר באגודל שמאל.

2.                   הנאשם יליד שנת 1952 ובמקצועו הינו רופא. המתלוננת ילידת שנת 1953 .הנאשם והמתלוננת נשואים כ- 21 שנים ולהם שני ילדים.

המתלוננת והנאשם אישרו בעדויותיהם כי היחסים בינהם היו עכורים. מזה תקופה ארוכה הם לא שוחחו ביניהם ואף ישנו בחדרים נפרדים.

המתלוננת העידה כי בחצי השנה האחרונה לפני האירוע הם לא דיברו ביניהם והנאשם היה כותב לה מכתבים ומניח אותם ליד מיטתה. המתלוננת הגישה דוגמאות מכתבים ששלח לה הנאשם -  ת/ 1 ובהם הוא כותב, בין היתר:

            "זונה מרופטת!

אולי תספרי לאסף על עלילותייך בגבעת עדן (זונה על הגבעה) באמצע הליל, נראה אז, את פרץ הרגשות שלו. האינטיליגנציה הרגשית שלך, הינה האפס המוחלט (273- מעלות צלסיוס). לחיות איתך עשרים שנה, כמו לחיות עם מלפפון חמוץ קפוא. להיות איתך במיטה, היה מבחינתי, פרוורטיות נקרופילית, פשוט התעללות בגוויה.

את עוד מעיזה לדבר איתי על רגשות ושנאה עצמית.

כשלקחתי אותך, בדחילו ורחימו, היית אפס, בחייך הגעת לאפס (פקידה) ובקרוב תשובי להיות אפס. אני בניתי אותך ואני אפוצץ את הבלון". (ההדגשה אינה במקור).

סחבה מקומטת!...

...מתחת למעטה הקרמים והבשמים שלך, את מטונפת, ומכתימה כל מילימטר ממסלול חייך העלובים".

 גם נושא הגירושין עלה ביניהם, כשהיוזם היה הנאשם. המתלוננת התבקשה לתת מניע להתנהגות הנאשם והשיבה:

"חשבתי על זה הרבה ולא רציתי להכנס יותר מידי לראש שלו. אבל חשבתי שבמקום להתגרש זה יחסוך לו את כל דרך החתחתים של להתגרש והוא תכנן כנראה לספר, הוא גם יורש את הכל וחוסך לעצמו את הכל. רצחת וגם ירשת. זה גם עלה לי לראש. חשבתי אולי הרגיזו אותו, אבל על כל דבר הוא היה מתרגז, לא היה קשה להרגיז אותו".

בחקירה נגדית אישרה המתלוננת כי הקרע בינהם העמיק כשנה לפני האירוע - בלילה של ה- 17.9.02, לאחר שיצאה בלילה ושוחחה בטלפון עם מנהל סניף הבנק בו עבדה. היא חזרה הביתה בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר והנאשם היה נסער מאד וטען שתפס אותה בבגידה (דבר אותו הכחישה המתלוננת). המתלוננת אישרה כי במהלך כל נישואיהם הנאשם לא היה אלים כלפיה ולא פגע בה פיזית ואולם הוא הרבה לפגוע בה ולהשפיל אותה.

הנאשם העיד כי העליה בחיי הנישואין שלהם היתה בשלוש השנים הראשונות ומיד לאחר מכן היתה "נפילה חופשית במדרון תלול וחלקלק. השפלות הדדיות, מריבות אין סופיות, התגרויות היו לחם חוקינו...התקשורת הבין-אישית הבין-זוגית לא היתה קיימת".

הנאשם העיד על אופיה הרע של המתלוננת ועל רצונו בגט, שהתעכב עד שהילדים יגדלו. הוא הרחיב בסיפור על בגידתה של המתלוננת, כשנה לפני האירוע, כאשר באחד הלילות יצאה באמצע הלילה להפגש ו/או לשוחח בפלאפון עם מנהל הסניף בו עבדה, וזאת כאשר הוא והבת נמצאים בבית. לאחר המקרה הם חזרו לשיגרה של חוסר תקשורת ואז במרץ 2003 היתה ביניהם מריבה נוספת שהסתיימה בנתק מוחלט, כאשר הם ישנים בחדרים נפרדים ויוצרים קשר בתכתובת בלבד.

בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי היה קורא למתלוננת בשמות גנאי כמו "מטומטמת, סחבה מקומטת, מטונפת, STUPID WOMAN , זונה מרופטת "וכיוב'. לדבריו, הקללות היו הדדיות. הנאשם אישר שכתב למתלוננת : " לקחתי אותך דחילו ורחימו היית אפס, בחייך הגעת לאפס, ובקרוב תשובי להיות אפס. אני בניתי אותך ואני אפוצץ את הבלון", והסביר כי התכוון להתגרש ממנה ולחלק עימה את הרכוש המשותף שווה בשווה מחד, אך מאידך התכוון ללכת לסניף הבנק בו עבדה ולאמר לעובדים מה היא חושבת עליהם ומה היה עם מנהל הסניף.

      עדות המתלוננת:

3.                   על השתלשלות העניינים ביום הרלבנטי לכתב האישום העידה המתלוננת כדלקמן: