אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק פ 1233/05

הכרעת דין בתיק פ 1233/05

תאריך פרסום : 28/05/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1233-05
29/05/2006
בפני השופט:
פלד מרדכי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לילך כץ
הנתבע:
קיבנקו אלכסנדר
עו"ד יחיאל ירון
הכרעת דין

כנגד הנאשם מצוי כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבה וקבלת דבר במרמה. על פי המתואר בעובדות כתב האישום, פנה הנאשם למתלונן, משה כהן, ורכש ממנו ציוד חשמלי, עבורו שילם בשיק, ע"ס 10,600 ש"ח (ת/3) (להלן: "השיק"), שהיה משוך לפקודתו ושנמסר לו על ידי אלכסנדר טלן (להלן:"טלן"). עוד נטען, כי לאחר שהשיק, ת/3, נמסר לידי הנאשם, על ידי טלן, ביקש ממנו טלן להחליף את השיק האמור, ומסר לנאשם שיק בסכום דומה, שהופקד בחשבונו של הנאשם. טלן, על פי הנטען, הותיר את השיק, ת/3 - ברשותו ושמרו ברכבו והנאשם גנבו מרכבו של טלן ועשה בו שימוש  כאמור. משהוצג השיק לפרעון על ידי המתלונן, לא כובד השיק, בשל חוסר כיסוי.

הנאשם מכחיש את המיוחס לו ובפתח הדיון העלה טענה, לפיה, מעולם לא פגש במתלונן וממילא לא רכש ממנו ציוד חשמלי כלשהו, כנגד השיק האמור. כן הוסיף וטען כי במועד שננקב על ידי המתלונן, שעל פי הנטען נרכש ממנו הציוד החשמלי, שהה הנאשם במקום אחר, לאמור, עסק בעבודתו כמתקין כבלי תקשורת, באזור פתח תקוה, כשעימו טנדר מסוג "קנגו", המשמש אותו תדיר לצורכי עבודתו, בה בעת שהמתלונן טוען כי הנאשם נטל ממנו את הציוד והעמיסו לטנדר מסוג "טויוטה", שמעולם לא היה מצוי ברשותו של הנאשם.

בעדותו מסר המתלונן כי הפעיל "קיוסק" - מזנון, ברח' התקווה 75, בשכונת התקווה, בת"א, במשך כ- 6 שנים ומשלא חודש חוזה השכירות עימו, החליט למכור את הציוד החשמלי שבמזנון ולשם כך פרסם מודעה בעיתון, שבעקבותיה יצר עימו קשר הנאשם ותאם עימו פגישה, שאליה הגיע בצוותא עם אחר, כשהוא נוהג בטנדר מסחרי מסוג "טויוטה". לאחר משא ומתן ביניהם, שבמהלכו הודיעו הנאשם כי הוא ושותפו עומדים "לפתוח עסק", נאות הנאשם לרכוש את מוצרי החשמל לצורך אותו עסק עתידי, בסכום של 10,600 ש"ח באמצעות: "שיק של השותף שלו" (עמ' 6, שורה 4), שנרשם לפקודת "פרופסיונל קיבנקו אלכסנדר". עוד הוסיף המתלונן כי הנאשם יצר, לאוזניו, קשר טלפוני עם השותף הנטען, שאמר למתלונן טלפונית כי אל לו לדאוג בנוגע לשיק, אך המתלונן טרח גם להתקשר לסניף הבנק בו מתנהל החשבון הנקוב בשיק וכל שנאמר לו היה שהחשבון נשוא השיק הינו "פעיל". עוד מסר המתלונן, כי לעיניו, הטביע הנאשם, על גב השיק, את חותמתו, שעליה מופיע באנגלית ובעברית "פרופסיונל אלכסנדר קיבנקו" (ראה דוגמת החותמת בת/6), מבלי שחתם בעצמו מאחור וכן הציג בפניו את תעודת הזהות שלו. הנאשם לדבריו, נטל את חפצי הממכר והעמיסם על טנדר ה"טויוטה". משהוצג השיק לפרעון, מספר ימים לאחר המכירה, הוא חולל מפאת העדר כיסוי מספיק. בעקבות כך התקשר המתלונן לטלן, שפרטיו הופיעו בשיק וזה אמר לו, לדבריו, כי עליו לבדוק מספר דברים. בשיחת טלפון נוספת ביניהם טען טלן באוזניו כי השיק: "גנוב אבד לו, הוא לא שותף שלו פתאום, ביום הראשון הוא טען שהוא עדיין שותף שלו". (עמ' 7, שורה 10). המתלונן חזר ודרש כי טלן ידאג לפרעון השיק ואף הוסיף כי אם לא יעשה כן ימכור את השיק ל"שוק השחור", שאז השיבו טלן כי הוא והנאשם: "עובדים באותו מקום" ועל כן יוכלו למחרת לשוחח עימו, שניהם. למחרת, אכן התנהלה שיחת טלפון בין המתלונן מזה וטלן והנאשם מזה ובאותה שיחה הציע לו הנאשם תמורת השיק (ת/3): "שיק חלופי גנוב שאמכור אותו" (עמ'   8, שורות 5-6). משסרב לכך המתלונן, השתנה טון השיחה והופנו כלפיו איומים לפיהם: "אנחנו מהמאפיה הרוסית נחסל אותך" ובתגובה אמר המתלונן כי יעביר את השיק "לשוק השחור".

המתלונן הוסיף, כי סירב להצעה להיפגש עם טלן והנאשם "במקומות סגורים" והסכים אך להיפגש "במקום פתוח".  בהמשך התקשר אליו טלן והודיעו כי בכוונתו להגיש נגדו תלונה במשטרה, שאז השיב המתלונן כי אף בכוונתו להתלונן ובהגיעו למשטרת מרחב דן, בר"ג, כדי למסור את תלונתו, התברר לו כי במקביל נמצאים הנאשם וטלן בתחנת המשטרה. בפני החוקרת לילי רחמים (ע"ת 2), שעסקה גם בגביית הודעה מהנאשם, הציג המתלונן את השיק (ת/3), ושטח בפניה את רצף הארועים הנ"ל, לפיו נרכש ממנו, באמצעות אותו שיק שחולל, ציוד חשמלי ואף מסר תאור של הקונה התואם לתאורו של הנאשם (ת/5). העדה שאלה את המתלונן אם יאות לפגוש בנאשם וזה הביע מיד הסכמתו לכך. על כן הובילה אותו לחדר בו שהו, כעולה מהעדויות, הנאשם וטלן והמתלונן הטיח מיד בפני הנאשם כי הוא זה שרכש ממנו את הציוד תמורת השיק. העדה אף ציינה במזכר כי טרם ההפגשה: "קיבנקו ביקש מספר פעמים ממני כי הוא לא רוצה לפגוש את משה בשום פנים ואופן" (ת/5, ע' 2).

סנגורו של הנאשם גורס כי הדעת נותנת שהיה מקום לערוך מסדר זיהוי וכי זיהויו של הנאשם על ידי המתלונן, בנסיבות כפי שתוארו לעיל, פוגם ומאיין לחלוטין באפשרות להשתית מסקנה כלשהי בדבר זהותו של הנאשם, כמי שאכן היה האיש שקנה את הציוד. לחיזוק טענתו נסמך הסנגור על האמור בת.פ. 354/82 רוני קדמי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ו(3) 218.

אין בידי לקבל טענה מעין זו. את הצורך בעריכת מסדר זיהוי יש לבחון על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כשלעיתים מידת ההיכרות הקודמת של העד עם החשוד בביצוע העבירה, שוללת את הצורך במסדר הזיהוי והופכת אותו למיותר וחסר טעם. בנסיבות העניין, כאשר אין מדובר בהיכרות חטופה בין הנאשם למתלונן - עפ"י תאורו וגרסתו שלו הראויים, להתקבל כמהימנים, גם בשים לב לנסיבות נוספות, כפי שיובאו להלן המוסיפות, בפני עצמן, מימד של אמינות לטענתו בדבר זיהוי הנאשם ומעורבותו באירועים - אלא בהיכרות שארכה פרק זמן ניכר וכללה כאמור, מפגש, שבו נוהל מו"מ ונמסר בסיומו הציוד נשוא הדיון, תוך תאור שניתן לגבי המכונית בה הגיע הנאשם. מסתבר עוד, כי בפני השוטרת לילי רחמים, מסר המתלונן, על אתר, תאור שתאם את הנאשם ועל כן גם הובילה אותו לחדר בו שהה הנאשם עם טלן. כל אלו שוללים מהצורך לערוך מסדר זיהוי ומייתרים אותו (ראה, ע.פ. 571/86 אדרי נ' מדינת ישראל, פד"י מג (4) 329.

לכך יש גם להוסיף, כאמור, דפוסי התנהגות של הנאשם הנושאים אופי מפליל, התנהגות אותה ניסה לתרץ בטיעונים שאינם יכולים לעורר אמון. כך מסר הנאשם תחילה גרסה בפני החוקרת המשטרתית, לפיה נטל ממנו טלן את השיק הראשון, הוא השיק נשוא הדיון, ומסר לו שיק אחר, אותו הפקיד בחשבונו ועוד מסר הנאשם כי טלן אמר לו שהוא אינו מוצא את השיק שהחזיר לו הנאשם (ת/1).

לאחר שזוהה על ידי המתלונן, ומשנחקר תחת אזהרה, טען כי טלן אמר לו כי אינו זוכר כיצד והיכן השיק נעלם ממנו. (ת/2, עמ' 2, שורה 60).

בהמשך, בחקירתו זו, אישר הנאשם פרט מהותי בגרסת המתלונן, לפיו אכן הציעו הוא וטלן, למתלונן, שיק גנוב, כנגד השיק (ת/3), אלא שבפועל, לטענתו, נדברו הוא וטלן להונות את המתלונן, כשלדבריו: "התכוונו לרשום צ'ק רגיל ואז ללכת לבנק ולבטל את הצ'ק ולהגיד בבנק שהצ'ק גנוב ואז הצ'ק יחזור למשה כגנוב" (ת/2, גיליון 2, שורות 20-18).

הנאשם תרץ אמירה זו בכך שחשש שהמתלונן ימכור את השיק - ת/3 "בשוק השחור", שאז יגיעו גורמים פליליים ויטרידו אותם ואת משפחותיהם.

יתרה מזו, מתוך המזכר ת/7, שרשם מפקח רונן סולמה, עולה כי טלן טען בחקירתו במשטרה כי היה זה הנאשם שהציע למתלונן לקבל "שיק גנוב" או 2,000 ש"ח תמורת השיק, שאז פנה מפקח סולמה לנאשם, במהלך חקירתו ע"י רס"ר שלומית דבוש   (ת/2 לעיל) ושאלו מדוע הציע למתלונן סכום של 2000 ש"ח או שיק חלופי גנוב, תמורת השיק והנאשם טען כי לא אמר דבר מעין זה. רק משנאמר לו על ידי מפקח סולמה כי חברו, טלן, מאשר את גרסת המתלונן, שינה לפתע הנאשם את גרסתו בפניו ואישר כי  ההצעה למסור למתלונן שיק גנוב או 2000 ש"ח, אכן יצאה מפיו. אף בעדותו בביהמ"ש המשיך הנאשם לתעתע סביב נושא זה. לעניין זה טען תחילה בחקירתו הראשית: "לא התכוונתי להוציא לו שיק גנוב" וכן: "אני בטוח שלא אמרתי שיק גנוב, יכול להיות שהתכוונתי שיק אחר". (עמ' 11, שורות 25-23). דברים שעומדים בניגוד מוחלט לרשום מפי הנאשם בחקירתו במשטרה ולפיהם: "כן הצעתי לתת לו צ'ק גנוב אבל לא הצעתי לתת לו גם כסף". (ת/2, גיליון 2, שורות 9-8).

הנאשם התכחש לכך שחשש לפגוש במתלונן פנים אל פנים וטען כי אינו זוכר זאת (עמ' 13, שורה 7), גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם האמור במזכר ת/5. גם גרסת הנאשם כי היה אחוז אימה מהמתלונן, הכל כשמדובר בחששות בעלמא, שקמו מפני אדם שכלל, לטענתו, לא פגש בו, נמצאת בנסיבות אלו כטענה שאינה יכולה לעורר אמון. כמו כן, גרסתו של הנאשם כי מסר תחילה לאשתו את השיק ת/3, טרם ניטל ממנו חזרה על ידי טלן, על מנת שיופקד בחשבונו והטביע בו את חותמתו וכל זאת, מבלי לחתום בגב השיק, נמצאת כטענה שעל פניה שאין עימה סבירות, כשמנגד ידע המתלונן לתאר כיצד הטביע הנאשם, לעיניו, את חותמתו על גב השיק , מבלי שחתם לצד החותמת, כשהמתלונן סבר כי די בכך. יצוין עוד, כי משמסר הנאשם גרסה - כמתלונן בפרשה, טרם הגיע המתלונן לתחנת המשטרה, כלל לא העלה טענה בדבר מסירת השיק (ת/3) לאשתו, אלא מסר מפורשות כי: "שמתי את השיק הזה בכיס שלי" (ת/1, שורות 11-10) וזאת, כמשתמע, עד שהשיק הוחלף על ידי טלן (ת/1, שורה 11 ואילך).

טלן אלכסנדר, שהעיד מטעם התביעה, מסר כי השיק נשוא הדיון נגנב ממכוניתו (עמ' 1, לישיבת יום 25/12/05). בהמשך עדותו, ביכר לדבוק בגרסה לפיה אבד זכרונו, משסרב לאשר את האמור בחקירתו במשטרה, ת/9, שהוגשה כקבילה על פי סעיף 10א. לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 וממנה עולה מפורשות כי טלן אישר את גרסת המתלונן לפיה, אכן הוצע על ידי הנאשם למתלונן, במהלך שיחות הטלפון, לקבל ממנו תמורת השיק: "שיק גנוב או 2000 ש"ח". (ת/9, שורה 30 ואילך). גם משנאמר לעד כי מפקח רונן סולמה מוסר כי אמר בפניו גרסה זו בדבר הצעת הנאשם למתלונן, חזר ונתלה טלן באובדן זכרונו (עמ' 3, שורה 1 וכן ראה גם ס/2א', עמ' 2 סוף העמוד, שורה ראשונה). עוד התכחש לדבריו, בחקירתו במשטרה, מתוכם משתמע כי לא חשש לומר למתלונן כי הוא יודע את כתובתו וכי: "ימצא אותו" (ת/9, גיליון 2, שורה 26), דבר שיש בו, בפני עצמו, לבטל מטענת הנאשם בדבר החשש הרב שליווה אותו ואת טלן, מפני המתלונן. עולה רושם ברור מעדותו של טלן, כי הוא מבקש להסתייג מאמירות קודמות שעלולות להיות לו ולנאשם לרועץ וגרסתו שלו בדבר גניבה עלומה של השיק  (ת/3) שהיה מונח כאבן שאין לה הופכין במכונית - לאחר שהוחזר לו על ידי הנאשם, מעוררת תהייה רבה, כאשר עולה מדברי הנאשם שהובאו לעיל, כי גרסה מעין זו כלל לא הועלתה בפניו ע"י טלן.

אשר לטענת "האליבי" שהעלה הנאשם, לאמור, כי בידו להוכיח כי במהלך הארועים הנטענים על ידי המתלונן, שהה במקום עבודתו שלו, כטכנאי התקנות בכבלים, אצל לקוחות שונים, יש לומר, כי מדובר בטענה מאוחרת, שזכרה לא בא בחקירתו במשטרה. לעניין זה מסתמך הנאשם על עדותו של מעסיקיו באותה עת, ע"ה 1, משה גרוסמן (ס/5), וע"ה 2, פוליאק אריה (ראה גם ס/12, ס/13) המאשר כי במועד הנקוב בכתב האישום, שבו בוצע, כנטען, מעשה המרמה, עבד הנאשם יום עבודה מלא, בבתי לקוחות, כטכנאי מטעם חברת הכבלים "ערוצי זהב", בעיר פתח תקווה, כשהדבר מגובה בהוראות ביצוע בכתב. (ס/5, א-ה), כשעולה עוד כי העבודה בוצעה, כשברשות הנאשם רכב מסוג "קנגו" בו נהג הנאשם בעת עבודתו זו (ס/6). עם זאת, עולה מגרסת ע"ה 2, כי מדובר בדיווחים בדבר שעות העבודה, המגיעים למנהל העבודה, מטעם הנאשם עצמו, כשלדברי העד: "אם הטכנאי משקר למנהל העבודה אין אפשרות לבדוק זאת,  אם הטכנאי אינו מדווח דיווחי אמת אני לא יכול לדעת" (עמ' 18, שורות 5-4). עולה עוד, כי טענה זו, לפיה נמצא הנאשם במקום עבודתו, בעת שביצע את הנטען נגדו, כלל לא עלתה בחקירתו הממושכת במשטרה. פער הזמנים האפשרי במהלך ביצוע העבודות, כשהכל נשען על דיווחיו של הנאשם, שנמצא מוסר גרסאות מתעתעות לרוב, כפי שפורט לעיל, שולל את מימד האמינות גם מגרסתו זו, בדבר זאת שלא היה באפשרותו להגיע למתלונן גם במהלך ביצוע העבודות, כשעימו אדם אחר ומכונית אחרת.

ב"כ הנאשם טען כי הדעת נותנת כי באותה עת כלל לא חפץ הנאשם לפתוח עסק שהינו "קיוסק" ולכן כלל לא נזקק לציוד החשמלי, גרסה בה תמכה גם אשתו בעדותה בבית משפט (ע"ה 3, עמ' 8-7 לפרוטוקול) שידעה לספר בעדותה כי נמסר לה שהחלפת השיקים בין טלן לבעלה - הנאשם, בוצעה כשאשתו של טלן נוכחת בארוע זה. אלא שעולה כי אין בנמצא זכר לגרסה זו של טלן ושל הנאשם - שהועלתה בעדותם בביהמ"ש - בדבר נוכחות אשתו של טלן בעת החלפת השיקים,  בגרסתם של טלן והנאשם במשטרה (ת/9, ת/2, ות/1). הדבר מעמיד גם גרסה זו כגרסה שאין עימה ממש. אף גרסתו של טלן בחקירתו במשטרה כי השיק  (ת/3) הושאר במכוניתו גם משנותרה במוסך, לצרכי תיקונה, נמצאת בעיני כגרסה שהסבירות ממנה והלאה (ת/9, גיליון 1, שורה 14 וכן עמ' 3 לישיבת יום 25.12.05, שם טוען טלן כי אין בפיו הסבר מדוע המשיך ושמר בחזקתו את השיק, הגם שלטענתו מסר שיק חלופי תמורתו, לנאשם).

הסנגור מצביע על כך שהמתלונן לא הפקיד את השיק בעצמו, אלא באיחור של מס' ימים ואף זאת באמצעות אביו, שהפקידו לחשבונו. עוד נטען כי המתלונן, טען כי זיהה את הנאשם בתחנת המשטרה, מבין מספר אנשים שהיו עימו - ולא היא, כעולה מעדותה של ע"ת 2, לילי רחמים. על כן, גרס הסנגור כי יתכן והשיק הגיע למתלונן בדרך מפוקפקת, מבלי שפגש אי פעם בנאשם.

שקלתי טענות אלו ואני סבור כי אין בהן כדי לאיין ממהימנות גרסתו הכוללת של המתלונן, שתאר אחת לאחת את אופן מסירת השיק לידיו, תוך שהוא מנהל כאמור מו"מ, קודם לכן, עם הנאשם, דבר שאיפשר את זיהויו הודאי, כשעולה כי העיכוב בהפקדת השיק, לרבות הפקדתו בחשבון הבנק של אביו, נעוץ בשיקולים הנוגעים, כפי שמשתמע מדבריו, למגבלות שהוטלו על חשבונו שלו בבנק (עמ' 22- 21 לפרוטוקול). כאמור גם אם ראה המתלונן, משיקוליו שלו, שלא לפעול מיד להפקדת השיק והפקידו כפי שהופקד, באמצעות אביו, עדיין אין בכך כדי לאיין ממהימנות גרסתו בכללותה, כפי שצוין לעיל.

כנגד גרסתו של המתלונן מצויה גרסת הנאשם, על התהיות והתמיהות לרוב שעולות ממנה, לרבות הצעתו למתלונן לפצותו בשיק גנוב. עוד יש לומר כי גרסתו של טלן, שביכר להתכחש לכל אשר אישר קודם לכן ושעלול היה לעמוד לרועץ לו ולנאשם, הכל כאשר בינו לבין הנאשם היה קשר הדוק באותה עת, אף היא שוללת ממהימנות גרסת הנאשם.

כל אלו אך שוללים ומאיינים מגרסת ההכחשה של הנאשם, שנמצא מעלה גרסה והיפוכה בנשימה אחת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ