השופטת נחמה מוניץ
א מבוא
:
כתב אישום זה שבפנינו מגולל פרשה מזעזעת, במהלכה רצח הנאשם אדם חף מפשע, בעבור סכום של 100 ש"ח, ששימש אותו לקניית מנת סם.
יבגני סרנצ'וקוב (להלן: "
הנאשם"), הובא לדין בשל עבירת רצח, עבירה לפי הסעיף 300 (א) (3) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"). בנוסף יוחסו לו עבירות של שוד מזוין, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק, החזקה ושימוש בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973. (להלן: "
פקודת הסמים המסוכנים"), כן יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
כתב האישום הוגש כנגד הנאשם, (נאשם 2 - לפי כתב האישום המקורי), וכנגד ולדימיר בושייב (להלן: "
בושייב"), שהופיע בו כנאשם 1.
ב. כתב האישום
:
מן המתואר בכתב האישום עולה כי, בזמנים הרלוונטיים' התגורר בושייב באתר קרוואנים השייך לקבלן אליהו זאדה, ליד עפולה (להלן: "
האתר"). בושייב התגורר בחלק אחד של הקרוואן ואילו ולרי גרשיצקין (להלן: "
המנוח"), בחלק האחר של הקרוואן. שני חלקיו של הקרוואן, מופרדים ביניהם בקיר. הנאשם היה בזמנים הרלוונטים חברו של בושייב, ונהג לבלות עמו בשתייה ובשימוש בסמים.
במוצ"ש 7/2/04, בא הנאשם לקרוואן של בושייב. השניים רצו להשתמש בסמים, אולם לא היה להם כסף לשם רכישתם. בושייב סבר כי אפשר שלמנוח יש כסף בכיסו, אולם הוא לא יכול היה לבקש מן המנוח את כספו, מכיוון שהמנוח אמר לו קודם לכן, שלא ילווה לו כספים נוספים. בושייב הציע לנאשם להמתין עד שהמנוח יירדם, ולגנוב את כספו. אולם, הנאשם סירב להמתין, והציע כי, ייכנס לקרוואן של המנוח ויהמם אותו על ידי מכה בראשו, בושייב הסכים לכך. הנאשם נטל קרש עץ כבד, שעליו הצביע בושייב, נכנס לחדרו של המנוח, אשר ישן בישיבה על הכסא, הלם בעוצמה עם הקרש בראשו של המנוח. כתוצאה מן המכה, התמוטט המנוח, נפל ארצה, ונגרמו לו שברים בגולגולת ודימומים במוחו, דבר אשר גרם למותו.
בושייב והנאשם נכנסו יחד לחדרו של המנוח, שדדו כסף שמצאו בחפציו, בסך 115 ש"ח' ומכשיר פלאפון. לאחר מכן, הם נסעו יחד עם שניים מחבריהם - סרגיי קורדש (להלן: "
סרגיי"), ודניס צ'רניק (להלן: "
דניס")/ ללוד, שם רכשו סם מסוג הירואין, תמורת הכסף והפלאפון ששדדו מן המנוח, והשתמשו בו.
הנאשם ובושייב הותירו את המנוח בחדרו שבקרוואן כשהם מודעים לכך שהוא מחוסר הכרה, וסובל מפגיעת ראש, מבלי לוודא את מצבו ומבלי להזעיק עזרה רפואית. במהלך הלילה, נפח המנוח את נשמתו, ובבוקר יום 8/02/04, התגלתה גופתו על ידי בושייב והקבלן כשהוא חסר רוח חיים.
במעשיהם אלה, גרמו בושייב והנאשם למותו של המנוח במזיד, תוך כדי ביצוע עבירה אחרת וכדי להקל על ביצועה.
ג. ההליכים
:
המשטרה שהוזעקה למקום עצרה את בושייב בחשד למעורבות ברצח, וכעבור יומיים, בתאריך 10/02/04 נעצר גם הנאשם. בתום חקירה קצרה, בה הכחיש תחילה בושייב את מעורבותו ברצח, ולאחר מכן, האשימו בושייב והנאשם איש את רעהו, מסרו בושייב והנאשם גרסאות התואמות זו את זו, לפיהן הנאשם הוא שהיכה את המנוח, בידיעתו והסכמתו של בושייב, כאמור בכתב האישום. לאחר חקירה משטרתית ענפה, הוגש כתב אישום כנגד שני הנאשמים, כמתואר מעלה.
בתשובתו לכתב האישום, טען הנאשם כי הודייתו במשטרה נמסרה בניגוד לרצונו הטוב והחופשי, ועל כן אינה קבילה. הוא העלה טענות זוטא, לפיהן נמסרה ההודייה כשהוא נתון בלחץ פיזי ונפשי, שהופעל עליו מצד החוקרים, אשר צעקו עליו והיכו אותו, וכן תחת השפעת סמים ותרופות.
לאחר שהחלה שמיעת עדי התביעה, הודה בושייב בעבירה של סיוע לרצח, על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, זאת במסגרת הסדר טיעון. בושייב הודה בכתב אישום מתוקן, והוטל עליו עונש מוסכם, שאושר על ידי בית המשפט, לפיו הוא נדון ל - 16 שנות מאסר, ושלוש שנות מאסר על תנאי. משפטו הופרד ממשפטו של הנאשם. בושייב הוזמן כעד תביעה כנגד הנאשם. בעדותו בבית המשפט, חזר בו בושייב מגרסתו במשטרה, ומסר גירסה חדשה, לפיה הוא זה שגרם למותו של המנוח, בנסיבות של קטטה שפרצה ביניהם. עוד מסר כי, הנאשם לא היה מעורב בגרימת המוות, או בשוד. גם הנאשם ניסה, במהלך עדותו בפנינו, לדבוק באותה גרסה, כפי שעוד אפרט בהמשך הכרעת הדין.
ד. יריעת המחלוקת
:
אין מחלוקת כי, בתאריך 7/02/04, שהה הנאשם יחד עם בושייב באתר הקרוואנים. מוסכם עוד כי במהלך אותו ערב, ספג המנוח מכה בראשו מקרש עץ והתמוטט כתוצאה ממנה. מוסכם גם כי הנאשם ובושייב הניחו אותו לנפשו במצב זה, עזבו את המקום כשברשותם כספו ומכשיר הפלאפון של המנוח, ונסעו יחד עם סרגיי ודניס ללוד, שם רכשו סמים תמורת הכסף והפלאפון של המנוח, והשתמשו בהם.