הכרעת דין בתיק פח 1079/07

הנאשם הואשם בביצוע עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 85(ג) תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, ועבירות נשק (החזקה) לפי סעיף 14(א) רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

במהלך הדיון העלה ב"כ הנאשם שתי טענות מקדמיות, כלהלן:

א.      לאחר ההתנתקות מרצועת עזה, מיום 12.9.05, לא היתה החזקת הנשק כפופה לאישור צה"ל, ומשכך ההחזקה היתה כדין.

ב.      הנאשם הסכים להחזיק בנשק לבקשת אחיו, שהינו פעיל חמא"ס, ואין הדבר מהווה  שירות עבור ארגון החמא"ס.

בהחלטה מיום 08.11.07 הוחלט כלהלן:

"אשר לסמכות בתי המשפט בישראל לדון את הנאשם על פי סעיף 13 לחוק העונשין, חלים דיני העונשין של ישראל על עבירות חוץ נגד ביטחון המדינה, בעבירות הפוגעות בביטחון המדינה, ועל פי הנטען בכתב האישום, מדובר בעבירות הפוגעות לכאורה בביטחון המדינה.

באשר לדרישה להסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין בעבירות חוץ, על פי סעיף 9(ב) לחוק העונשין, הרי שניתנה הסכמה כזאת במכתבו של המשנה לפרקליט המדינה, מר יהושע למברגר מיום 24.6.07, אשר צורף לכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (פ"ח 8039/07), בו הועבר הדיון על ידי נשיאת בית המשפט העליון לבית משפט זה.

מהוראות סעיף 13(א)(1) לחוק העונשין ויישומן על העבירות של פעילות וחברות בארגון טרור שבוצעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, שהן "עבירות חוץ", עולה כי יש לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט, שכן כתב האישום מתיחס לעבירות נגד ביטחון המדינה.

בכתב האישום נטען, כי היה במעשיו הנ"ל של הנאשם כדי לפגוע בבטחון המדינה, ובכך יש לכאורה גם כדי להקנות סמכות טריטוריאלית לבית משפט זה, לדון בענין וגם כדי להצביע לכאורה על כך שהחזקת הנשק היתה "ללא רשות על פי דין", ומכל מקום על פי סעיף 144(ג)(1)(2) "הטוען לרשות על פי דין", עליו הראיה, ולאור זאת השאלה אם החזקת הנשק היתה ברשות או ללא רשות, הינה שאלה עובדתית בה יש לדון לאחר שמיעת הראיות ולא במסגרת של טענות מקדמיות.

באשר לעבירה האחרת המיוחסת לנאשם בכתב אישום זה, נראה כי משנטען כי הנאשם עשה את הדברים לבקשת אחיו, שהיה פעיל בחמא"ס, והחזיק ברשותו שני רובי קלאצ'ניקוב אותם קיבל מאחיו למשמורת, אשר יועדו לכאורה לשמש בעתיד לפעילות עוינת במסגרת ארגון החמא"ס ומאוחר יותר השיב לו אותם, כאמור על פי הנטען בכתב האישום, יש לראות בכך לכאורה מעשה המשלים את העבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, שהרי על פי הנטען בכתב האישום, נתן הנאשם לכאורה שירות להתאחדות בלתי מותרת של ארגון החמא"ס, דבר שיש בו לכאורה כדי לפגוע בביטחון המדינה ולסכן את אזרחיה.

בנוסף, אין זה ראוי להחליט בשלב כה מוקדם, באשר לכוונת הנאשם לבצע מעשיו במגמה לסכן את ביטחון המדינה. משנטען בכתב האישום כי הנאשם החזיק ברשותו נשק למשמורת, כמתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, אין מקום לדון בשאלה זאת בשלב הטענות המקדמיות, בלי להידרש לחומר הראיות הרלוונטי, ורק לאחר עיון באמרות הנאשם ובמכלול הראיות, תהא אפשרות להחליט בקשר לכך.

ב"כ המאשימה הפנתה לבש"פ 1600/06 פלוני נ' מדינת ישראל, לפסיקתו של בית המשפט העליון, שם נקבע כי בהקשר של עבירות נשק, המבחן הוא מבחן התוצאה המסתברת.

בענייננו, יש לכאורה, על פי הנטען בכתב האישום, ב נשיאת נשק קטלני מסוג קלצ'ניקוב ומסירתו לאדם הפעיל בארגון עוין, כדי לפגוע בביטחון המדינה ואזרחיה.

משכך, אין לקבל טענתו המקדמית של הנאשם, לפיה אין הנטען בכתב האישום מבסס קיומה של עבירת מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ועבירת נשק (החזקה).

לאור כל האמור לעיל, נדחות הטענות המקדמיות".

הראיות

אמרות הנאשם במשטרה

במהלך הדיון הגישה המאשימה את אמרותיו של הנאשם מיום 31.05.07 (ת/1א') ומיום 10.06.07 (ת/2). 

באמרתו השניה אמר הנאשם:   

"שאלה: ספר לי על אחסנת הרובה אצלך השייך לפעיל חמאס?