כתב האישום וגדר הכפירה
כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, על כך שנעדר ממיט"ב XXXX החל מיום 1.1.01 ועד ליום 24/2/07, דהיינו, תקופה העולה על שש שנים.
הנאשם כפר באשמה. הנאשם לא כפר במודעותו לחובת התייצבותו ביחידתו מיט"ב XXXX, ביום 1.1.01, אך גרס, כי לא נתקיים היסוד העובדתי שבעבירה, דהיינו כי במועד הרלוונטי היה חייל, וזאת בין משום שגיוסו לצה"ל לא היה חוקי ובין משום שבמועד הרלוונטי לא נקבע לו פרופיל רפואי ולפיכך לא קמה לו החובה להתייצב ביחידתו. בטרם נפרט את טעמי הכפירה ונדרש להם, נביא את עיקר התשתית הראייתית שהונחה לפנינו.
רקע כללי - עובדות שאינן במחלוקת
הנאשם, יליד 18/11/79, עלה לישראל ביום 4/6/97, במסגרת תוכנית "חלום". עם הגיעו לארץ קיבל אזרחות ישראלית מכוח שבות (ת/4). תחילה שוכן הנאשם בנצרת עילית (ברח' כרמל 25). לאחר מכן עבר למרכז קליטה בשד' העצמאות 26 בקרית גת (ת/4). כתובת זו לא שונתה על ידי הנאשם ברישומי מנהל האוכלוסין. הנאשם התייצב בלשכת הגיוס בבאר שבע ביום 20/12/99. ביום זה נעצר הנאשם והועבר לבקו"ם לשם שיפוטו בדין משמעתי וגיוסו לצה"ל. באותו היום נדון הנאשם בדין משמעתי, הורשע ונגזר לו עונש של 28 ימי מחבוש מותנים (ת/16). החל מיום 21/12/99 שוב לא התייצב ביחידתו וזאת עד למעצרו ביום 29/7/00. נגד הנאשם הוגש כתב אישום והוא הורשע וריצה 156 ימי מאסר בפועל, עד ליום 31/12/00. היעדרותו הנוכחית מן השירות החלה יום לאחר שחרורו ממתקן הכליאה.
פרשת התביעה
באמרתו מיום 25/2/07 הודה הנאשם בכך שנעדר מן השירות.
סא"ל (בדימוס) שמואל סעדון, אשר שירת במועד הרלוונטי כמפקד לשכת גיוס באר שבע, העיד בפנינו אודות נהלי העבודה שבלשכת הגיוס. בין היתר, שמענו, כי לכל מועמד לשירות בטחון (להלן: "
מלש"ב") נפתח תיק אישי ובו מתויקים מסמכים הקשורים להליכי גיוסו ובכלל זה, רישומת אישית ממשרד הפנים, העתקי צווי גיוס שנשלחו למלש"בים, ותיעוד ביחס להליכי הגיוס השונים שננקטו. נהלי העבודה של לשכת הגיוס, על פיהם פעלו גם בלשכת הגיוס בב"ש, נקבעו בהוראות פנימיות שחייבו את מנהל הגיוס של צה"ל. סדר הפעולות לגיוס מועמד היה כדלקמן: הצו הראשון הופק בבית דפוס ונשלח בדואר רשום לכל רשימת המלש"בים על פי דו"ח שהופק על ידי משרד הפנים. ביום ההתייצבות הראשון המלש"ב עובר תהליך רישום ועדכון פרטים אישיים, בדיקות רפואיות ומבחני מיון לשם קביעת קבוצת האיכות שלו. אם הוחלט לגייס את המלש"ב היה נשלח אליו צו גיוס לשירות בצבא. במקרים מתאימים נשלח צו להמשך בדיקות. לגבי מלש"בים שלא התייצבו החל תהליך בירור ובמקביל נמשכו פעולות לזימונם לגיוס. הבירור כלל הפקת רישומים אישיים עדכניים ממשרד הפנים, ניסיון ליצור קשר טלפוני עם המלש"ב ומשלוח צווים בדואר רגיל ובדואר רשום לכתובת הידועה של המלש"ב, לרבות התראה לפני נקיטה בהליכים והוצאת פקודת מעצר. העד הדגיש בחקירתו הנגדית כי "אפשר להגיד בוודאות כמעט מוחלטת שכל הצווים נשלחו... גם לא הסתפקנו בצו אחד, לכל אחד נשלחו כמה צווים" (עמ' 12 לפרוטוקול, ש. 2 - 4). העד ציין עוד, כי בלשכת הגיוס נשמר תיעוד מדואר ישראל המאשר משלוח צווים בדואר רשום. למיטב ידיעתו אישורים אלו נשמרים עד כ- 5-6 שנים לאחר המשלוח.
העד אישר כי לא נתקבלו בלשכת הגיוס הנחיות לגבי משלוח מכתבים וצווים למרכזי קליטה וכי המשלוח בוצע כבשגרה לכתובת המעודכנת במשרד הפנים.
ביחס לנאשם, העיד סא"ל (בדימוס) סעדון, כי הגם שאין אינדיקציה למשלוח צווים בדואר ישראל, בין בדואר רשום ובין בדואר רגיל, הרי שהוא יודע כי צווים אלו נשלחו, שאחרת לא היו מתויקים העתקיהם בתיק האישי. העד התייחס לצווים הבאים: צו להתייצב למבחנים בלשכת הגיוס באר-שבע ביום 7/9/98 שנחתם ביום 20/05/98 - ת/5, צו התייצבות בלשכת הגיוס באר-שבע בתאריך 1/10/98, שנחתם ביום 8/9/98 - ת/6, מכתב התראה לפני הוצאת צו גיוס לפי סעיף 12 לחוק שירות בטחון, תשמ"ו - 1986, להתייצבות באופן מיידי בלשכת הגיוס בבאר-שבע, שנחתם ביום 8/11/98 - ת/7, צו התייצבות לשירות בטחון, שנחתם ביום 22/2/99, שנשלח בדואר רגיל- ת/8, ובדואר רשום - ת/9, צו התייצבות לשירות בטחון, שנחתם ביום 3/5/99 ונשלח בדואר רגיל- ת/11, מברק רשמי מיום 17/5/99 בו נכתב כי "מאחר שלא התייצבת לגיוס בתאריך 16/5/99 עליך להגיע לגיוס מיידית בלשכת הגיוס ב"ש, אחרת צה"ל ינקוט נגדך בכל האמצעים החוקיים"- ת/12 ות/13 ומכתב המבהיר את מעמדו של הנאשם וחובת התייצבותו בלשכת גיוס, שנחתם ביום 13/6/99 - ת/14. לפני הוצאת פקודת מעצר על שם הנאשם סוכם התיק על ידי ראש ביקורת התייצבות והסיכום הועבר לסא"ל (בדימוס) סעדון לשם בחינת התקיימות כל הליכי הגיוס לפני חתימה על פקודת המעצר. העד חתם על סיכום הראיון ואישר את נכונותו (ס/1), לרבות העובדה כי צו שנשלח בדואר רשום ביום 22/2/99 ליום 16/5/99 חזר. העד לא ידע להסביר מדוע המעטפה הרלוונטית לא מצויה בתיקו האישי של הנאשם (עמ' 16 ש. 14 - 20).
מכוח צווי הגיוס לשירות בטחון, ת/8, ת/9 ות/11, קראו לנאשם לגיוס למשך 36 חודשים החל מיום 16/5/99. הצווים הוצאו מכוח סעיף 12 לחש"ב שכן טרם נקבע לנאשם כושר רפואי, מאחר שהנאשם לא שיתף פעולה עם רשויות הגיוס ולא התייצב לבדיקות רפואיות בלשכת הגיוס באר שבע. משכך, אף הטופס המיועד לעדכון הפרופיל הרפואי של המלש"ב (טופס 7.400) לא מולא בעניינו של הנאשם (ס/2). העד הבהיר, כי אם נקבע לנאשם פרופיל רפואי לאחר גיוסו לצה"ל, מידע זה לא מתעדכן בתיק האישי.
העד ציין, כי נשלח לנאשם, ביום 20/04/99, מכתב בדואר רשום מהמפקח על הבחירות בצה"ל (ת/10). מכתב זה חזר מהסיבה "עזב". מאחר שכל מעטפת דואר רשום שהייתה חוזרת ללשכת הגיוס תויקה בתיקו האישי של המלש"ב הניח העד, כי צווי הקריאה נמסרו לנאשם, כנמען, שכן לא מתויקות בתיקו האישי מעטפות נוספות.
בנוסף לצווים שנשלחו באופן אישי, הוצא צו הפוקד הכללי. בהתאם לרשימות המיועדים לגיוס שהועברו ללשכת הגיוס ממשרד הפנים, הוצא צו שקרא להתייצבות לגיוס באופן כולל, על פי תאריכי לידה או תאריכי עליה לישראל. צו זה פורסם ברשומות וכן הועבר לרשויות המקומיות על מנת שיתלה בחוצות על לוחות המודעות.
ביום 20/12/99 התייצב הנאשם בלשכת הגיוס בבאר שבע. הנאשם רואיין על ידי סגן מפקד לשכת הגיוס, רס"ן בני אסיס. הנאשם טען בראיון כי לא קיבל לידיו צו כלשהו, למרות שכתובתו, שד' העצמאות 26 בקרית גת הינה נכונה (ת/15). סא"ל (בדימוס) סעדון הסביר, כי מאחר שהנאשם אישר את נכונות כתובתו, ראו אותו כאלו קיבל את צווי הגיוס שנשלחו אליו והוחלט לעצרו ולגייסו באותו היום. בכל מקרה הוצג לנאשם תיקו האישי אשר הכיל את הצווים שצוינו לעיל.
ראיות ההגנה
בעדותו, מסר הנאשם כי טרם עלייתו לארץ, לא דובר עימו כלל אודות שירות בצה"ל. רק בחלוף זמן מה מרגע הגעתו לישראל ולאחר שהחל להתעניין בכך, שכן ראה חיילים וחיילות, נאמר לו שצריך לקבל צו והוא המתין. הנאשם לא השלים את לימודיו במסגרת תוכנית "חלום" ונאלץ לעזוב את מרכז הקליטה ולהתחיל לעבוד ולפרנס עצמו. בתאריך 19/12/99 פגש בחברו מהתוכנית, לבוש מדים והלה הסביר לו היכן לשכת הגיוס ומה עליו לעשות. למחרת נסע הנאשם ללשכת הגיוס בבאר שבע, שם נאמר לו כי עליו להתגייס באופן מיידי. הנאשם לא היה ערוך לכך ולכן נעצר ונשפט. באותו היום החל אף שרשרת חיול. הנאשם נדרש להתייצב למחרת היום על מנת להשלים את שרשרת החיול, אך החל בהיעדרות נוספת. לדבריו, מאחר שנעצר ונשפט החליט כי הוא אינו מוכן לשתף פעולה עם הצבא.
בעת הראיון שנערך לו בלשכת הגיוס, הוסבר לו כי נשלחו אליו צווים אליהם לא התייצב. נערך עימו בירור לגבי כתובתו והנאשם ציין את כתובת מרכז הקליטה ככתובתו הנכונה, שכן באותה עת לא היה לנאשם מקום מגורים קבוע וזוהי כתובת בה יכול היה לקבל דברי דואר. מספר פעמים בדק האם הגיע אליו דואר אך חדל מכך לאחר זמן מה. הנאשם העיד, כי דברי הדואר שנשלחו למרכז הקליטה רוכזו בחדר אחד וכי חלוקת הדואר לא נעשתה באופן מסודר. אשר לשינוי הכתובת במשרד הפנים, ציין תחילה הנאשם, כי לא עשה כן מאחר שלא היה מודע לכך שעליו לעדכן את כתובתו במשרד הפנים. לאחר מכן ציין, כי שינה במשרד הפנים את כתובתו מנצרת עילית לקריית גת, שכן היה עליו להעביר את חשבון הבנק שלו.
במהלך שהייתו במתקן הכליאה, במהלך כליאתו הראשונה, ביקש הנאשם מקב"ן להיפגש עם פסיכיאטר, אך הדבר לא ניתן לו. נוכח בעיותיו הכלכליות שוחח הנאשם עם מש"קית ת"ש וקצינת שיקום, אך הומלץ שלא לפטרו משירות בטחון באותה עת. כשסיים לרצות את עונשו ידע הנאשם, כי עליו להתייצב ביחידתו, אך מאחר שהתחיל את הצבא "ברגל שמאל", כדבריו, גמר אומר בליבו שלא לשרת בצה"ל והחל בהיעדרותו הנוכחית. רק במהלך מעצרו כעת, השלים את שרשרת החיול ונקבע לו ביום 8/3/07 פרופיל 82. עם זאת, לאחר שנבדק על ידי פסיכיאטר הותאם לו, ביום 14/3/07, פרופיל 21 והוא פוטר משירות בטחון.
הנאשם נדרש להתייחס למספר טענות שנרשמו כביכול מפיו לגורמים השונים:
א. במהלך הראיון בלשכת הגיוס -ת/15- אמר לסמל"ג ב"ש כי הוא שירת במשך שנה וחצי בצבא רוסיה. הנאשם הסביר, כי מדובר היה במעין לימודי גדנ"ע, כחלק מלימודי התיכון וכי חוסר ההבנה נבע ככל הנראה מאי שליטתו בשפה העברית.