מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק (מחוזי) 21/12 - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הכרעת דין בתיק (מחוזי) 21/12

תאריך פרסום : 13/08/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי ח"א
21-12
04/07/2012
בפני השופט:
1. סא"ל כרמל ווהבי - אב"ד
2. רס"ן טל אבוקסיס
3. סרן שי פרידמן


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סגן לינוי ספקטור
הנתבע:
שמעון מיארה
עו"ד שבתאי גרוטס
הכרעת דין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה שעניינה גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז 1977, וזאת בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, 20/06/2012, ל' סיון תשע"ב, והודעה בפומבי ובמעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.

               _______________           _______________                   ______________

                       שופט                                  אב"ד                                  שופט

ג ז ר - ד י ן

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה גניבה בידי עובד הציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

עובדות כתב האישום המתוקן מלמדות, כי בתקופה שבין שנת 2008 ועד לחודש יוני 2011, שימש הנאשם כמורה להיסטוריה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בעיר באר-שבע (להלן: "בית הספר"), ובין היתר היה ממונה על ניהול שני חשבונות בנק של "מועצת התלמידים" אשר התנהלו בבנק אוצר החייל ובבנק הדואר. באחד מהחשבונות השוחר ראובן פלבנוב שימש כמורשה חתימה (להלן: "המורשה"). במהלך התקופה המדוברת הוציא הנאשם מהחשבונות האמורים סכום כולל של כ- 322,000 ש"ח והעבירם לחשבונותיו הפרטיים. בכל פעם הוציא הנאשם סכומים שנעו בין 1,000 ש"ח ל- 20,000 ש"ח. לצורך הוצאת הכספים מאחד החשבונות, הנאשם החתים את המורשה במספר הזדמנויות על המחאות ריקות ועל דפים ריקים, אותם מילא תוכן בעצמו בשלב מאוחר יותר, וזאת מבלי ליידע את המורשה כי אותם מסמכים נועדו לצורך הוצאת כספים מחשבון הבנק והעברתם לחזקתו האישית.

הפרטים הנוספים מלמדים, כי הנאשם עובד כאזרח עובד צה"ל בבית הספר מיום 03/09/1984, ומשמש כמורה להיסטוריה. במהלך חודש יולי 2011, ולאחר פתיחת החקירה, הנאשם הושעה מתפקידו. החקירה בתיק החלה נוכח חוסרים שהתגלו בחשבון הבנק של בית הספר, אשר בעקבותיהם פנה מנהל בית הספר אל הנאשם. בפגישה השנייה שהתקיימה בין מנהל בית הספר לבין הנאשם, הודה האחרון במעשים ולאחר מכן, ובמועד הסמוך לגילוי החוסרים, השיב את הכספים במלואם. רוב הכסף הוחזר עוד טרם פתיחת החקירה. הפרטים הנוספים מלמדים עוד, כי בחקירתו במצ"ח הנאשם הודה בכל המיוחס לו בכתב האישום והביע חרטה על המעשים. הנאשם מסר בחקירתו, כי המעשים בוצעו נוכח מצוקה כלכלית משמעותית בה היה נתון, וכי לאחר החקירה אף הוגשה על ידו בקשה לכינוס נכסים.

טיעוני הצדדים

 התביעה הצבאית עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. היא ביקשה כי בית הדין יגזור את דינו של הנאשם לפי המתווה שנקבע במסגרת התיקון לחוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב - 2012 (להלן: "תיקון 113 לחוק העונשין"). התביעה עמדה על החומרה הרבה הניבטת ממעשיו של הנאשם וציינה את העיקרון המנחה שנקבע במסגרת התיקון האמור, ואשר קורא להשית ענישה שתהלום את חומרת המעשה ואת מידת אשמו של הנאשם. נטען, כי במקרה שלפנינו, מידת הפגיעה באינטרסים המוגנים היא חמורה, וזאת נוכח היקף הגניבה, תדירותה, ביצועה על ידי הנאשם לבדו תוך ניצול האמון שניתן בו במסגרת תפקידו. לדעת התביעה, ראוי בנסיבות אלו להטיל עונש אשר יעמוד ברף העליון של מתחם הענישה וזאת נוכח שיקולים של הרתעת היחיד והרבים. התביעה לא התעלמה מהשיקולים שקוראים להקל בעונשו של הנאשם, אלא שלדעתה יש מקום ליתן לשיקולים אלו משקל נמוך.

ההגנה עתרה להשית על הנאשם מאסר מתון שירוצה בדרך של עבודות צבאיות. בראשית טיעוניה ההגנה אף התנגדה כי בית הדין יישם בענייננו את תיקון 113 לחוק העונשין, נוכח העובדה כי תיקון זה לא הוחל על בתי הדין הצבאיים. ההגנה פירטה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, ובכלל זה את מצב בריאותו, את גילו ואת היותו המפרנס העיקרי למשפחתו הכוללת ארבעה ילדים. ההגנה ביקשה להדגיש, כי מדובר באירוע חריג בחייו של הנאשם, כאשר מעשיו אלו עומדים בניגוד ל"שירותו" הארוך בצה"ל, במהלכו שימש כמורה נערץ וכמחנך. בנוסף, ההגנה ביקשה להדגיש את המצוקה הכלכלית שעמדה בבסיס המעשים, את מצבו הכלכלי העדכני של הנאשם, שרובצים לפתחו חובות בסכום כולל של למעלה משני מיליון ש"ח, וכן את שיתוף הפעולה שלו בחקירה, קבלת אחריות על המעשים והחזרת הכספים במלואם על אף אותן נסיבות כלכליות. ההגנה ביקשה כי בית הדין יתחשב גם בהשלכת הרשעתו של הנאשם והעונש שיוטל עליו על המשך דרכו בצה"ל. ההגנה הגישה לבית הדין אישורים המלמדים, כי הנאשם איננו בקו הבריאות, נקבע לו פרופיל 21 וכן נכות צמיתה בשיעור של 91%. בנוסף, הוגשו מסמכים המאמתים את גובה החוב שרובץ לפתחו של הנאשם ואת העובדה כי ניתן צו כינוס בנוגע לנכסיו. הוגשו גם אישורים המעידים כי הנאשם אכן החזיר את כל הכספים שהוציא מחשבונות הבנק. לבסוף, הוגשו מכתבי הערכה אודות הנאשם, הן מטעם מנהל בית הספר והן מטעם שניים מתלמידיו.

בדברו האחרון, הנאשם הביע צער עמוק על מעשיו וציין כי הוא מודע לטעות שעשה. הנאשם הדגיש את המצוקה הכלכלית שבה היה נתון וביקש מבית הדין לזקוף לזכותו את תרומתו כמורה וכמחנך במשך 28 שנים. הנאשם אף ציין את פגיעת מעשיו, ובכלל זה העונש שיוטל עליו, בבני משפחתו. 

תיקון 113 לחוק העונשין

ביום 02/01/12 אישרה הכנסת את תיקון 113 לחוק העונשין, תיקון שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. תיקון זה עתיד להיכנס לתוקף במהלך הימים הקרובים (10/07/12). בבסיס התיקון הובעה המטרה להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט בעת גזירת הדין לפי מדיניות עקבית, תוך הותרת שיקול דעת בידי בית המשפט בקביעת העונש ושמירה על עקרון הענישה האינדיבידואלית. בנוסף, נקבעה חובת הנמקה ביחס לשיקולים העונשיים העומדים ביסוד גזר הדין.

אין מחלוקת כי תיקון 113 לחוק העונשין לא הוחל במישרין על בתי הדין הצבאיים. יחד עם זאת, סברנו כי ראוי שגם בתי הדין הצבאיים יישמו את התיקון לחוק במהלך גזירת הדין, וזאת נוכח השאיפה להרמוניה חקיקתית בין מערכת השפיטה האזרחית לזו הצבאית [ראו גזר הדין שניתן לאחרונה בתיק מרכז (מחוזי) 47/11 התובע הצבאי נ' טור' אסמרה]. אומנם מערכת השפיטה הצבאית מחויבת לעיתים לשקול שיקולי ענישה ייחודיים הנובעים מאופייה של המערכת הצבאית, אלא שהתיקון לחוק לא קובע רשימה סגורה של שיקולי ענישה [ראו סעיף 40יב לתיקון שקובע לאמור כי אין בתיקון בכדי "לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם"].

נוכח האמור, בבואנו לקבוע את עונשו של הנאשם שבפנינו, מצאנו לפסוע במתווה שנקבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין.

העיקרון המנחה בענישה - עקרון ההלימה

תיקון 113 לחוק העונשין קובע את עקרון ההלימה כעיקרון המנחה בענישה. וכך קובע סעיף 40ב לחוק העונשין: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". בע"פ 1523/10 פלונית נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (ניתן ביום 18/04/12) נפסק באשר למעמדו של עקרון ההלימה, לאור התיקון לחוק, כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ