על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדר ללא רשות מיחידתו, בי"ס לפיקוד XXXX, מיום 11/12/2012 ועד יום 14/07/2013, שהם 216 ימים, על פי כתב האישום.
ניתנה והודעה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27/08/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופט
גזר דין
רקע כללי
1. הנאשם, טור' דניאל ג'אן, הורשע על פי הודאתו בפני בית הדין, בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955. על פי עובדות כתב האישום והפרטים הנוספים, נעדר הנאשם מיחידתו בי"ס לפיקוד 1055 מיום 11/12/2013 ועד יום 14/07/2013, בסך הכל 216 ימים, אשר בסיומם נעצר.
2. מתדפיסו האישי עולה, כי הנאשם התגייס לצה"ל ביום 10/08/2011, הותאם לו פרופיל 97, והוא סיים טירונות וקורס מכונאי רכב בסיסי.
3. בעברו של הנאשם 6 היעדרויות קודמות שאורכן: 3 ימים, 3 ימים, 7 ימים, 15 ימים, 6 ימים ו- 78 ימים, עליהן נתן את הדין במסגרת הליכים משמעתיים. על פי תדפיסו האישי, צבר הנאשם 336 ימי תב"ן. זאת, כאשר תקופת שירותו הכוללת עומדת על כשנתיים. קרי, הנאשם נעדר כ-50% מסך תקופת שירותו עד כה.
ראיות לעונש
4. במסגרת ראיות התביעה הוגשו שני טופסי 630. האחד, מיום 28/08/2012 ( ת/3), בגין היעדרות משירות בת 5 ימים, בגינה נדון הנאשם לעונש של 18 ימי מחבוש על תנאי. בטופס צוין כי הנאשם מסר " לא הייתי יום אחד. הייתי עצור והלכתי לעבוד באילת כי עצרו את אחי". עוד יצוין, כי בטופס נרשם על ידי הקש"ב, סא"ל שאול כליפה, כי " החייל נפקד ללא אישור" וכי " לחייל יש בעיות ת"ש קשות". בטופס השני, מיום 11/12/2012 ( ת/2), נשפט הנאשם בגין היעדרות משירות בת 78 ימים, ונדון לעונש של 10 ימי מחבוש בפועל והפעלת עונש המחבוש המותנה בן 18 הימים, במצטבר - סך הכל 28 ימי מחבוש בפועל. יצויין כי בטופס זה נרשם כי החייל מסר בהליך המשמעתי כי " אני לא מסתדר בצבא, אני צריך לצאת".
5. התביעה הצבאית ציינה כי הנאשם יצא להיעדרותו נשוא כתב אישום זה, ללא שריצה את עונש המחבוש האמור, בן 28 הימים. הסניגור המכובד, עו"ד הלוי, טען נחרצות, כי הנאשם ריצה עונש של 28 ימי ריתוק, חלף עונש המחבוש האמור, זאת בהמשך לסיכום בין הנאשם למפקד קורס המכונאות, בשם "רזיאל חג'בי", אשר לפיו אם הנאשם יסיים את הקורס בהצלחה, יומר עונש המחבוש בריתוק. בעניין זה, הגיש הסניגור לבית הדין מסמך ( ס/1) בו פנה הסניגור לתביעה וביקש לבדוק טענה זו.
6. אקדים ואציין, כי בכל הכבוד לנחרצות טענות ההגנה, בעניין ריצוי עונש ריתוק חלף עונש המחבוש האמור, לא מצאתי כל מסד ראייתי המבסס זאת. ראשית, ההגנה ציינה בהגינותה כי מר חג'בי סירב להגיע לבית הדין ולמסור עדות בעניין זה. מר חג'בי אף סירב להעביר מסמך כתוב בעניין זה ( ראו הצהרת הסניגור בפרוטוקול מיום 27/08/2013 עמ' 6 שור' 9-14). שנית, כפי שציינה התביעה בסיכומיה ( עמ' 5 שור' 42-42), המרת עונש מחבוש שהוטל במסגרת דין משמעתי בעונש ריתוק, אינה יכולה להיעשות על דרך של "הסכם" בין הנדון למפקד, אלא בהליך ערעור. קל וחומר כאשר מר חג'בי אינו הקש"ב אשר שפט את הנאשם בהליך המשמעתי. ההגנה לא העלתה כל טענה לקיומו של הליך ערעור, וממילא לא הציגה טופסי ערעור על גזר הדין המשמעתי. שלישית, והוא העיקר, טענת ההגנה לא עולה בקנה אחד עם הראיות הקיימות בתיק. עונש המחבוש, בעניינו טוענת ההגנה שהומר לעונש של ריתוק , הוטל על הנאשם ביום 11/12/2012. קורס המכונאות אותו עבר הנאשם הסתיים ביום 27/10/2012 (ראו תעודת סיום - ס/5), קרי כ חודש וחצי לפני שהוטל על הנאשם עונש המחבוש. אם כך, כיצד יכולה להישמע טענה כי עונש המחבוש שהוטל על הנאשם הומר לעונש של ריתוק בתנאי " שהוא יהיה מצטיין בסוף הקורס" (עמ' 6 שור' 11)?! רביעית, ב- ת/6, עליו חתום הקש"ב, סא"ל שאול כליפה, מצויין במפורש כך: " הבהרתי לחייל כי המחבוש על תנאי שקיבל הופעל ושעליו להיכנס למחבוש לאחר המשפט".
7. נוכח האמור, הריני קובע כי הנאשם יצא להיעדרותו נשוא תיק זה, לאחר שנדון בדין משמעתי בגין היעדרות קודמת, והוטלו עליו 28 ימי מחבוש לריצוי בפועל - אותם לא ריצה.
8. במסגרת ראיות ההגנה העידו הנאשם, אמו, אביו ואחותו. מעדויותיהם עלתה תמונה קשה. הורי הנאשם התגרשו לפני 20 שנים, ומאז האם מפרנסת בדוחק רב את המשפחה, המונה 3 ילדים, כולל הנאשם. האב הסתבך בחובות ונפל לעולם הסמים. הנאשם נאלץ לעזוב את לימודיו בכיתה יא' ומאז הוא עובד בעבודות מזדמנות ומסייע בפרנסת הבית. דברי העדים אומתו במסמכים שהוגשו לבית הדין ( ס/3, ס/4). יצוין, כי מעדויות בני המשפחה עלה כי האב, האם ואחות הנאשם שירתו כולם בצה"ל ורואים בשירות הצבאי חשיבות גדולה. הנאשם אף הוסיף וציין כי פרידה מחברתו הוסיפה למצבו הנפשי הקשה.
9. התביעה הצבאית עתרה להטלת עונש מאסר מכביד על הנאשם. זאת, נוכח היעדרויותיו הרבות, העובדה כי היעדרותו האחרונה הסתיימה במעצרו ובשים לב לחוסר המוטיבציה שמביע הנאשם להמשך שירות בצה"ל, כפי שעלה מחוות דעת גחל"ת. התביעה לא התעלמה מנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, אך ציינה כי גם התחשבות בהן אינה יכולה לפטור את הנאשם מעונש משמעותי.
10. הסנגור המכובד, עו"ד הלוי, טען כל שיכול היה לטעון לטובת מרשו. הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות הקשות מבית של הנאשם, היעדר דמות אב בחייו, מצבה הבריאותי של אמו, הקשיים הכלכליים, ונטל הפרנסה שהיה מוטל גם על כתפי הנאשם מגיל צעיר. הסנגור אף ציין כי הנאשם הסתיר שני ליקויים גופניים מרשויות הגיוס על מנת שלא לפגוע בסיכויי גיוסו למערך הלוחם. כך, עמד הסניגור על פגיעה במרפקו של הנאשם מגיל 15 ( ס/6) ואסטמה ( ס/2). הסנגור עתר להשתת עונש מאסר אשר יחפוף את תקופת מעצרו של הנאשם עד כה, ללא צבירת עונש המחבוש המותנה נשוא ת/2.
11. בדבריו האחרונים, ציין הנאשם כי השהות בכלא קשה לו מאוד, וכי הוא מבקש כי יתאפשר לו לחגוג את החגים הקרבים עם משפחתו.
דיון והכרעה