הע"ז
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
1291-09
21/10/2013
|
בפני השופט:
יעל אנגלברג שהם
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אייל נון
|
הנתבע:
דוד מיר
עו"ד אלעד שרון
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניכוי משכרם של עובדים זרים בשיעור העולה על המותר על פי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס - 2000 (להלן - "
התקנות") ובניגוד להוראות סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 (להלן - "
חוק עובדים זרים" או "
החוק").
בפתח הדברים וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הנני מקדימה ומודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. להלן ובהתאם להוראות החוק, נימוקי החלטתי.
האישום
1. הנאשם, חקלאי המתגורר
במושב שילת ומעבד שטחים
במושב חלץ, העסיק בחודשים
מרץ - מאי 2004 בהיתר כדין ששה עובדים, אזרחי תאילנד (להלן - "
העובדים הזרים"), בביצוע עבודות שונות ועיבוד מטעים. על פי הנטען בכתב האישום, ניכה הנאשם משכרם של העובדים ניכויים העולים על המותר על פי דין ועל השיעור שנקבע בתקנות. בגין עובדות אלה יוחסה לנאשם עבירה על הוראות סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים.
2. הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וטען כי הסכומים נוכו בהתאם לשיעור שהיה קבוע בתקנות במועד הרלוונטי.
3. על הנאשם הוטל קנס מינהלי בגין העבירה נשוא כתב האישום ובגין עבירה נוספת של ניכוי משכר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 (להלן - "
חוק הגנת השכר"), אולם הוא בחר להישפט. במהלך הדיונים בהליך שבפני חזרה בה המאשימה מהאישום בעבירה על ניכוי בניגוד לחוק הגנת השכר.
4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה - האם הניכוי שנעשה משכרם של העובדים נעשה בשיעור העולה על המותר על פי התקנות, אם לאו?
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע להעסקת ששה עובדים זרים; בנוגע לשיכונם בבית במושב חלץ; ובנוגע לשיעורים שנוכו משכרם בגין הוצאות המגורים (להלן - "
הניכוי"). המחלוקת בין הצדדים נגעה בשניים אלה -
א. סוגיית הבעלות במגורים שבהם שוכנו העובדים הזרים, האם מדובר במגורים שבבעלות הנאשם, אם לאו. כפועל יוצא משאלה זו - מהו הסכום המותר בניכוי משכר העובדים בגין המגורים?
ב. מה התעריף המותר בניכוי במועד שבו בוצע הניכוי?
הראיות
5. מטעם המאשימה העידו מפקחי המאשימה מר יוסי שבת (להלן - "
מר שבת") , מר גיורא מויאל (להלן -
"מר מויאל") ומר אבי גבאי (להלן - "
מר גבאי) וכן מר שלמה שטיין (להלן - "
מר שטיין").
המאשימה הגישה את תיאור המקרה (ת/1), רשימת עובדים (ת/2), הזמנת הנאשם לחקירה (ת/3), הודעות מר שטיין (ת/4), הסכם שותפות בין הנאשם למר שטיין (ת/5), הודעת נאשם (ת/6), פניית הנאשם למאשימה (ת/7), הסכם שנמסר למאשימה על ידי הנאשם לשכירות מגורים במושב חלץ (ת/8), יומן חקירות (ת/9), תלושי שכר (ת/10), הסכמי העסקה (ת/11), אישורי ביטוח רפואי (ת/12), תעודות בירור פרטים (ת/13) ותעודות עובד ציבור (ת/14).
מטעם הנאשם העידו הוא עצמו, יועצת המס הגב' ענת וינר (להלן - "
גב' וינר) ומר אבנר אברהם (להלן - "
מר אברהם"). עוד הגיש הנאשם את טופס הנימוקים להטלת קנס מינהלי (נ/1).
הכרעה
6. הנאשם הואשם בעבירה על פי סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים הקובע -
"(ב) מי שעשה אחד מאלה -
...
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה
או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף"