הכרעת דין בעניינו של ראש מועצת גן יבנה ונאשמים נוספים

החלטתי לזכות את נאשם 1 מכל האישומים המיוחסים לו.

החלטתי לזכות את נאשם 2 מעבירות של בידוי ראיות ומעבירות נוספות, ולהרשיעו בעבירות של הטרדת עד (בהזדמנות אחת) ושיבוש מהלכי משפט (בשלוש הזדמנויות).

החלטתי לקבל את טענת הנאשם 3 להגנה מן הצדק ולבטל את האישום כנגדו.

1.             כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס לנאשם 1 עבירות של גניבה, בידוי ראיות ומרמה והפרת אמונים, עבירות לפי סעיפים 384, 238 ו-284 לחוק העונשין.

לנאשם 2 עבירות של בידוי ראיות, שיבוש מהלכי משפט (מספר מקרים), מרמה והפרת אמונים, הטרדת עד (מספר מקרים) והפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 238, 244, 248 ו-287(א) לחוק העונשין.

לנאשם 3 עבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

כתב האישום כנגד נאשם 1

2.             במועדים הרלבנטיים שימש נאשם 1 כראש מועצת גן יבנה (להלן: "דרור" או "ר. המועצה") ואלון מצרי (להלן: "אלון" או "מצרי") ומשה מזרחי (להלן: "משה" או "מזרחי") כעובדי מועצה.

3.             מדי יום שישי מופץ בגן יבנה עיתון מקומי בשם "השבוע" (להלן: "המקומון"). ביום שישי ה-11.6.04 התפרסמה כתבה במקומון שעניינה חשדות לכאורה למעורבות לא תקינה של ר. המועצה בפיטורי מנהלת בבית ספר "אורט" בישוב, על רקע סכסוך בינה ובין אשת              ר. המועצה ששימשה כמורה בבית הספר (להלן: "הכתבה"). דרור ידע על כוונת המקומון לפרסם את הכתבה ביום 10.6.04 או אף לפני כן.

4.             ביום 10.6.04 בשעה 11:00 בבוקר או בסמוך לכך נפגש ר. המועצה עם מצרי והורה לו לגנוב את כל עותקי המקומון שיופצו למחרת בישוב, וזאת כדי למנוע פרסום הכתבה ברחבי הישוב. בעקבות כך פנה מצרי למזרחי, בידיעת ר. המועצה, בבקשה שיצטרף אליו לביצוע המעשה וסיכם איתו שלמחרת יגנבו את עותקי המקומון. בהמשך הודיעו לדרור כי יעשו כבקשתו.

5.             ביום 11.6.04 בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר שהופץ המקומון בנקודות החלוקה, החל מצרי לאסוף באמצעות רכבו את עותקי המקומון מנקודות החלוקה, ולקח אותם לביתו. בהמשך נפגש עם מזרחי והשניים המשיכו לאסוף יחד, באמצעות רכבו של מזרחי, עותקים נוספים של המקומון. בהמשך נסעו לביתו של מצרי ונטלו משם את העותקים שמצרי אסף לבדו. במהלך גניבת המקומון, דיווח מזרחי לר. המועצה על התקדמות מעשיהם בגניבת המקומון.

בהמשך ועל פי הוראתו של ר. המועצה נסעו השניים לביתו, דיווחו לו על מילוי הוראתו ועל פעולתם בגניבת עותקי המקומון. במהלך הפגישה בחצר ביתו של ר. המועצה בין מצרי, מזרחי ודרור, הציגו השניים לדרור את העותקים הגנובים שהיו ברכבו של מזרחי ובמעמד זה, דרור נטל מהרכב מספר עותקים והורה להם לזרוק את העותקים באזור התעשייה באשדוד. בהמשך נסעו מצרי ומזרחי לאשדוד והשליכו את עותקי המקומון, כאשר בדרכם המשיכו וגנבו עותקים נוספים. לאחר ההשלכה, דיווחו לר. המועצה על מילוי הוראותיו.

6.             במועד הנ"ל בשעות הצהריים עובר לשעה 12:09 הורה דרור לנאשם 2, שהוא פקח במועצה, (להלן: "עקיבא"), לרשום למקומון מספר רב של דו"חות בגין עבירה של השלכת פסולת ברבים (להלן: "הדו"חות הפיקטיביים"). לשם ביצוע מזימתו הנ"ל, הורה דרור למצרי ומזרחי, באמצעות עקיבא, להניח עותקים מהמקומון ברחבי הישוב ולצלם אותם כאילו פוזרו, לשם השלמת מילוי הדו"חות הפיקטיביים. בהתאם להוראותיו של דרור פיזרו מצרי ומזרחי עותקים של המקומון במקומות מסוימים בישוב וצילמו אותם. במהלך פעילותם עדכנו השניים את דרור ובהתאם להוראותיו של דרור, מצרי העביר לעקיבא את התמונות לצורך השלמת הדו"חות הפיקטיביים, ועקיבא מילא 12 דו"חות פיקטיביים באשמה של השלכת פסולת ברשות הרבים ושלח אותם בפקס.

רקע כללי

7.             ביום שישי ה - 11.6.04 עמדה להתפרסם במקומון כתבה שלילית על ר. המועצה ובמועד זה הועלמו עותקי המקומון מנקודות מרכזיות בישוב. המאשימה מייחסת לר. המועצה מעורבות בהעלמת העיתונים. העדים המרכזיים כנגד ר. המועצה הם מזרחי ומצרי שלטענתם, קיבלו ממנו הוראה להעלים את העיתונים ובהמשך, לפזר עיתונים ולצלמם, כדי לתמוך ברישום דו"חות כוזבים נגד המקומון.

בפני בית המשפט נפרשה מערכת מסועפת ומורכבת של ראיות ונשמעו עדים רבים. מרבית העדים (למעט השוטרים) הינם חברי מועצה, עובדי מועצה או נותני שירותים למועצה המעורבים פוליטית, בצורה זו או אחרת, בענייני המועצה והעומד בראשה, בעלי אינטרסים כאלה ואחרים, מי מהם תמכו בר. המועצה, מי מהם התנגדו לו, מי מהם ביקשו "לסבך" את ר. המועצה ומי מהם "להגן" עליו. גרסתם ניתנה בהתאם. מבין העדים היו כאלה שמאז מסירת גרסתם הראשונה ועד לעדותם במשפט "החליפו צד", כאלה שהפכו מתומכים ליריבים או ההיפך והיה בכך כדי להשליך במישרין על עדותם ובהתאם, על המהימנות שניתן לייחס לעדותם.

8.             אירוע גניבת העיתונים היה אירוע משמעותי, שלא לומר מכונן בישוב, עורר "גלים רבים" ויצר קלחת, שרבים רבים בחשו בה. עדי תביעה רבים "עסקו" באירוע לפניו, במהלכו ובעיקר לאחריו, שוחחו עליו, ייצרו "ראיות", ביצעו הקלטות, תיאמו עדויות, ניווטו את מהלך החקירה, את מועד החקירה, את תזמון החשיפה, את מקום החקירה, את הגורם החוקר, את הראיות שיציגו בפני החוקרים ואת אלה שלא, כל אחד על פי שיקוליו ומניעיו, באותה נקודת זמן.

במקביל לחקירה המשטרתית ואף לפניה התפרסמו כתבות בעיתונים אודות פרשת גניבת העיתונים, חלקן מגמתיות, והכל במטרה לשרת את בעלי האינטרסים ש"משכו בחוטים".

9.             ביום ראשון ה-13.6.04, הגיש שלומי הדר, כתב המקומון שכתב את הכתבה, תלונה במשטרה על גניבת העיתונים ופיזור העיתונים בזדון. ביום 27.7.04 מזרחי נחקר במשטרה (ת/121) וביום 28.7.04 מצרי נחקר במשטרה (ת/193) בקשר למעורבותם בהעלמת העיתונים והם הכחישו כל מעורבות. ביום 5.9.04 הודע למזרחי ומצרי על סיום החקירה (ת/141, ת/184). ימים ספורים לאחר מכן החלה להתבצע "חקירה עצמאית" ע"י שלומי הדר, שלומי כהן ואחרים בנושא גניבת העיתונים.