השופט מ' גלעד:
כתב האישום:
1. בכתב האישום מייחסת המאשימה לנאשם עבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן עבירות בנשק, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.
הרקע לאירוע בו מצא באסם בכרי (להלן: "המנוח") את מותו, הוא סכסוך בין הנאשם למנוח.
מעובדות כתב האישום עולה, כי בתאריכים הרלוונטיים לכתב האישום התגורר המנוח, בכפר בענה. בתאריך 13.4.08, סמוך לשעה 01:30, הסיעו יוסף נעמה ועבדאללה סנעאללה (להלן: "האחרים") את הנאשם ברכבו של יוסף נעמה, עד לקרבת ביתו של המנוח.
על פי המתואר בכתב האישום, ירד הנאשם מהרכב כשהוא מצויד בשני אקדחים וניגש לעבר המנוח שישב אותה עת בחצר ביתו. בהמשך לכך, שלף הנאשם את אחד האקדחים, ירה במנוח ממרחק קצר 4 כדורים, וגרם למותו. אחד הכדורים שירה הנאשם במנוח פגע בו בבית החזה משמאל, ושלושה כדורים בירכיו. לאחר שירה במנוח, רץ הנאשם לקרבת מקום, נכנס אל הרכב בו המתינו לו האחרים, ויחד נמלטו השלושה מהמקום.
מותו של המנוח נגרם כתוצאה מנזק חמור לריאה השמאלית עם איבוד דם פנימי בעקבות מעבר תעלת קליע דרך בית החזה.
על פי האמור בכתב האישום, גרם הנאשם, במעשיו המתוארים לעיל, בכוונה תחילה למותו של המנוח, לאחר שהחליט להמיתו והמית אותו בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין את עצמו להמית את המנוח והכין את הנשק והתחמושת, אשר בכוחם להמית אדם.
עוד נטען, כי במעשיו אלה נשא הנאשם נשק, בלא רשות על פי דין.
2.
תשובת הנאשם לכתב האישום:
בתאריך 30.6.08, כשהנאשם היה מיוצג על ידי עו"ד וויסאם עריד, הודיע בא כוחו, כי הנאשם כופר בעובדות כתב האישום ומבקש לקיים משפט זוטא. הנאשם לא טען טענת אליבי. בתאריך 22.10.08, לאחר חילופי סנגורים, הודיע ב"כ החדש של הנאשם, עו"ד עלאא סלימאן, כי הנאשם כופר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, מבלי לטעון טענת זוטא או אליבי (עמ' 24 לפרוט'). יצוין, כי סיכומי הנאשם הוגשו באמצעות בא-כוחו השלישי של הנאשם, עו"ד איגור יוטקין, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
3.
הראיות:
3.1 התביעה הציגה מטעמה ראיות רבות שחלקן הוגש בהסכמת ב"כ הנאשם.
עם זאת, בשל כפירתו הכללית של הנאשם בעובדות כתב האישום, היה על התביעה להעיד עדים באשר למכלול השתלשלות האירועים להם טענה.
3.2 לאור האמור לעיל, העידו מטעם התביעה העדים הבאים: עלי בכרי (אחיו של המנוח), בנו קאסם בן עלי בכרי (אחיינו של המנוח) וענאן בכרי (גיסתו של המנוח), אשר הגיעו למקום האירוע וראו את המנוח בסמוך לאחר האירוע. מעדותם עולה, כי שמעו מהמנוח, דקות ספורות לפני מותו, שמות של שלושה אנשים (הנאשם והאחרים) אותם קשר המנוח לאירוע.
עדים אלה העידו גם באשר לתגרה שהתפתחה בין הנאשם למנוח כשבוע לפני הרצח.
העד סאמר חסארמה היה גם הוא עד ראיה לאותה תגרה והעיד על כך בבית המשפט.
עדי תביעה נוספים העידו כי ראו אדם נמלט, בסמוך לאחר הירי, במנוח: הגב' חיריה בכרי והגב' יסרא בכרי (שכנות של המנוח וקרובות משפחתו) העידו, כי שמעו את הירי וראו בסמוך לאחר מכן אדם נמלט מהמקום. תאופיק גאני אשר התארח בשעת האירוע אצל חברו, מוחמד מוסא, העיד אף הוא כי ראה אדם נמלט מהמקום ונכנס למושב האחורי של הרכב (מוחמד מוסא לא העיד, אולם הודעתו הוגשה בהסכמה -
ת/72).
עוד העידו, שוטרים אשר היו מעורבים בפעולות חקירה בתיק: רס"מ חיכמאת נסראלדין, רס"מ גיבראיל עבד, רס"מ וואל שחאדה, פקד תומר שטראוס, רס"ב דוד אמור, רפ"ק יורם אזולאי וכן הפרמדיק חיים בקיש אשר הוביל את גופת המנוח אל תחנת המשטרה. העדות המרכזית, מבין עדויות השוטרים, הייתה זו של פקד שי פלג, אשר שימש כמפקד צוות החקירה המיוחד (צח"מ) בחקירת המקרה. העד סקר בעדותו את מכלול הראיות שנתגבשו בתיק החקירה דנן.