ניתן בזה צו איסור פרסום לגבי שמות המתלוננות וכן כל פרט שיכול לזהותן, לרבות שמות המקורבים אליהן המופיעים בהכרעת הדין, במיוחד אנו אוסרים פרסום דבר ההריון וההפלה שביצעה המתלוננת ק.צ.
כב' השופטת רות לבהר שרון
א. פתח דבר
1. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם, חנן גולדבלט, שישה אישומים של עבירות מין בשש מתלוננות שונות.
בהתאם לאמור בכתב האישום, הנאשם ניצל את היותו מורה לדרמה ולמשחק, כדי להציע למתלוננות ללמד אותן משחק באופן פרטי, בתואנת שווא כי הדבר יכשיר אותן לככב בסרט או בטלנובלה עפ"י תסריט פרי עטו. לצורך כך, שיכנע אותן הנאשם לערוך עמו חזרות על סצינות מין, לקראת האודישנים (מבחני במה), בהם הן, כביכול, עתידות להיבחן.
מדובר באירועים שהתרחשו לאורך שנים רבות, החל משנת 1986 ועד לשנת 2004, עת היה הנאשם כבן 45 עד 65. לצורך הבנת האירועים בכללם, חשוב להבין כיצד נחשפה הפרשה.
2. ביום 31.1.05, כארבעה חודשים לפני חשיפת הפרשה בכלי התקשורת, כפי שיפורט להלן, הגישה המתלוננת באישום השני, מ.ש, תלונה במשטרת רמלה בגין מעשיו של הנאשם כלפיה בין השנים 2003 - 2004. לאחר עיון בתלונה החליטה התביעה לגנוז אותה, מאחר שהגיעה למסקנה כי אין די ראיות להעמדת הנאשם לדין.
ביום 30.05.05, הופיע לראשונה פרסום בפורום באינטרנט, בו סיפרה אישה, אשר בחרה להישאר בעילום שם, אודות חוויית ניצול מיני שעברה בשנת 1989, עת הייתה בת 16, ע"י "
שחקן - בדרן, שהיה מפורסם מאוד" (
ת/70). ואלה הדברים שפורסמו:
"... הייתי ילדה מאוד תמימה והיום בדיעבד אני מבינה מה היה שם וזה נורא. המשכתי עם הפגישות האלה, שפרקו חלק גדול מנשמתי מתוך מחשבה מעוותת שאני אוהבת את האיש (שמבוגר ממני ב - 32 שנה).
ברור שלא אהבתי אותו, אבל כך הסברתי לעצמי את מה שקרה לי...".
קשריה של מ.ב.ש. עם הנאשם החלו בהיותה בת 16 לערך, כשהנאשם הציע ללמדה משחק באופן פרטי ושכנע אותה לקיים עימו יחסי מין כחלק מהחזרות לסרט על פי תסריט שהוא כתב. בתסריט סופר על נערה המקיימת קשר של גילוי עריות עם אביה, לאחר מות אמה.
תלונה זו של המתלוננת מ.ב.ש התיישנה, ולכן אינה כלולה בכתב האישום, אך עדותה נשמעה במסגרת עדויות על תלונות שהתיישנו, כפי שיפורט בהמשך.
3. דבר הפרסום באינטרנט הגיע לידיעת כתבת
"ידיעות אחרונות",
נעמה לנסקי (להלן:
"נעמה"), שהחלה לחקור את הפרשה. נעמה השיגה את מספר הטלפון של מ.ב.ש, התקשרה אליה וביקשה להיפגש עמה (עמ' 1485, ש' 13). בפגישתן הראשונה, שלא הוקלטה, הראתה המתלוננת לנעמה מכתב שכתבה עוד בשנת 1994, כשהיתה בת 20, אודות הקשר שלה עם הנאשם. במכתב זה, אשר פורסם בזמנו בעילום שם במדור "
דברים שרציתי לומר", במוסף "
זמנים מודרניים" - כתבה המתלוננת על אופן היווצרות הקשר שלה עם הנאשם, כך:
"...זו חכמה קטנה מאוד לגרום לנערה מתבגרת להתאהב בך, וזו חכמה עוד יותר קטנה להציע לה תפקיד ולבקש ממנה לעשות חזרות על "הסצינה הבעייתית", כדי "להיות בטוחים ברגע האמת" - ו"אופס, נוצר קליק", כמו שאתה כל-כך אוהב להגיד. נערה מתבגרת ולא מנוסה, שמישהו כמוך מתייחס אליה ומציע לה את חלום חייה, תאמין באמת שמשהו נוצר ביניכם, משום שאתה יודע איך לדבר, כל-כך לא לוחץ, כל-כך אכפתי וכביכול פורש את כל הקלפים על השולחן. בשבילה זו תהיה האהבה הכי אמיתית והכי רומנטית בעולם - ובשבילך, עוד כיבוש לאגו..." (נ/ 10).
מ.ב.ש סיפרה לנעמה באותה פגישה, כי כאשר ראתה את הנאשם מופיע בפרסומת חינוכית לבני נוער בטלוויזיה, העניין הציף אותה מחדש והדבר מאוד חרה לה. לדבריה:
"היום, בתור אמא, יש לי תחושה שלא היתה לי מעולם, של לגונן על משהו. ואני ראיתי את הבת שלי...והבת דודה שלי שהיא בת 16 כעס עצום, אני פשוט לא האמנתי, והסתכלתי עליו והיה לי ברור שהוא ממשיך, היה לי ברור". (עמ' 1080 לפרוטוקול)
מ.ב.ש. הרגישה שאסור שהדברים שקרו לה, יקרו גם לנערות אחרות, וזה מה שגרם לה לפרסם את ההודעה באינטרנט (עמ' 1489, ש' 7).
בשיחותיהן הבאות, סיפרה מ.ב.ש לנעמה באריכות על שלביה השונים של מערכת היחסים הסבוכה שהייתה לה עם הנאשם. שיחות אלה הוקלטו ותומללו
(ר' התמלילים - ת/81 ו- ת/ 82).
4. לאחר פרסום דבריה של מ.ב.ש באינטרנט, המתלוננת באישום החמישי, ה.ח, יצרה גם היא קשר עם נעמה, וזאת לאחר שחברתה - שרון - הפנתה את תשומת לבה לכתבה באינטרנט. ה.ח. סיפרה לנעמה שגם לה קרה משהו דומה עם הנאשם,
"אמנם לא סיפור חמור כמו זה המופיע באינטרנט, אבל קרה" (ר' עדות נעמה, בעמ' 1491, ש' 15). שיחתה של ה.ח עם נעמה הוקלטה (ת/22א') ותומללה (ת/22ב').