היתר להמשיך בבירור תביעה בעילת עשיית עושר (בגין העתקת מיכלי פלסטיק) נגד חברה בהסדר נושים

הקדמה :

לפני בקשה שהגישה חברת פלסטו-ווק (1990) בע"מ (להלן: "פלסטו-ווק"), חברה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק, למתן היתר להמשיך את הבירור המשפטי בתביעה שניהלה נגד המשיבה, חברת מ. א. ג לפלסטיק בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "החברה"), שאף היא עוסקת בייצור מוצרי פלסטיק, בת"א 1561/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט עמירם בנימיני), אשר עוכבה על פי החלטת כב' השופט בנימיני ביום 4/4/10, לאחר שביום 2/3/10 ניתן בבית משפט זה צו הקפאת הליכים כנגד החברה.

העובדות הצריכות לעניין :

בתאריך 19/5/03 הגישה פלסטו-ווק תובענה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד החברה, שיסודה בטענה כי החברה העתיקה מיכלי פלסטיק מתוצרתה, ייצרה אותם ושיווקה אותם.

לאחר שהוחלט על הפרדת שאלת האחריות ושאלת הנזק, ניתן ביום 26/11/08 פסק דין חלקי בשאלת האחריות, במסגרתו הוטלה על החברה אחריות בעילה של עשיית עושר וכן ניתן נגדה צו למתן חשבונות. באשר לשאלת הנזק, קבע בית המשפט כי לצורך הכרעה בשאלה זו, יידרש בהמשך לברר מה הרווח הבלתי לגיטימי שהפיקה החברה משיווק המיכל מאז תחילת שיווקו ואילך, בניכוי הוצאותיה. עוד התווה בית המשפט - באופן כללי - את השיקולים עליו יהיה לשקול במסגרת הערכת הנזק, ובתוך כך, האשם בהתנהלות החברה, ההשקעות שהשקיעה פלסטו-ווק בפיתוח המוצר ועוד שיקולים, כמפורט בפסק הדין.

עוד בטרם הושלם הליך מתן החשבונות ואומדן הנזק, ניתן ביום 2/3/10 צו הקפאת הליכים נגד החברה. לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, הגיש ב"כ הנאמן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לעיכוב הליכים, ואכן, ביום 4/4/10 עוכב המשך בירור התביעה, ומאז ועד היום מושעים ההליכים בין הצדדים במסגרת תביעה זו.

בינתיים הגישה פלסטו-ווק תביעת חוב נגד החברה, וזו נדחתה על ידי הנאמן בהחלטתו מיום 26/7/11 מהטעם שלא הוגשה במועד, על אף שפלסטו-ווק ידעה על מתן צו הקפאת הליכים נגד החברה בסמוך לאחר שניתן.

טענות הצדדים :

במסגרת הבקשה לפני עותרת פלסטו-ווק להורות על המשך הבירור המשפטי נגד החברה במסגרת ת"א 1561/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

לטענת חברת פלסטו-ווק, ההליך מעוכב זה כשנתיים, ולמעשה מדובר בחוב עתידי שטרם התגבש. עוד טוענת פלסטו-ווק כי בשלב זה אין היא מוצאת לנכון להגיש ערעור על דחיית תביעת החוב שלה על ידי הנאמן, שכן ככל שיותר לה להמשיך בתביעתה נגד החברה כמבוקש, כי אז ממילא ערעור שכזה מתייתר.

מנגד, לטענת החברה, דין הבקשה להידחות. החברה טוענת כי פלסטו-ווק מתעלמת ממצבה המשפטי של החברה ומכך שביום 26/1/11 אושר לה הסדר נושים, המסדיר את חובות "העבר" שלה, לרבות חובה הנטען של פלסטו-ווק. על פי הנטען, לא ניתן להיפרע מהחברה אלא במסגרת הסדר הנושים, בכפוף להגשת תביעת חוב. עוד טוענת החברה כי אף אם יתנהל ההליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ויינתן פסק דין משלים בשאלת הנזק, כי אז המדובר בפסק דין כספי שהוא בבחינת "חוב עבר" של החברה ואשר אמור להיפרע רק במסגרת הסדר הנושים. החברה ממשיכה וטוענת כי תביעת החוב שהגישה פלסטו-ווק הוגשה באיחור ונדחתה, ובנסיבות העניין אין מקום לאשר ארכה לפלסטו-ווק להגשת תביעת חוב, מה גם שבקשה כאמור לא הוגשה. החברה טוענת לבסוף כי על פלסטו-ווק להגיש בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, ורק במידה שזו תתקבל תידון התביעה לגופה ויתאפשר לה להיפרע מהחברה.

תגובת הכונ"ר :

חרף החלטתי מיום 1/9/11 במסגרתה הוריתי לכונ"ר למסור תגובתו לבקשה עד ליום 5/10/11, לא מצא הכונ"ר לנכון למסור את תגובתו, ולכן, ניתנת החלטה זו ללא שהובאה לפני עמדת הכונ"ר.

דיון והכרעה :

במסגרת התביעה שניהלה פלסטו-ווק נגד החברה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענה הראשונה כי החברה העתיקה מיכלי ייצור מתוצרתה, תוך שהיא מבקשת לבסס בתוך כך עוולה של גניבת עין ועשיית עושר. בית המשפט המחוזי שדן בתביעתה (כב' השופט עמירם בנימיני) דחה, כאמור, את התביעה בעילה של גניבת עין, וקיבל את התביעה בעילה של עשיית עושר. כמו כן, נעתר בית המשפט שם לבקשה למתן צו חשבונות נגד החברה.

דא עקא, שעוד בטרם לובנה והוכרעה שאלת הנזק, ניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה (ובהמשך אושר הסדר נושים לגביה), ובית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה על עיכוב ההליכים בתיק.

עומדת לפנינו, אם כן, נגד החברה תביעה נזיקית שהוכרעה במישור החבות, ברם טרם הוכרעה במישור הנזק, ואשר עוכבה לאחר כניסתה של החברה להקפאת הליכים.

תביעות נזיקיות, דוגמת תביעתה של פלסטו-ווק נגד החברה, אינן בנות הוכחת חוב בפירוק, אלא אם כן התגבשו לסכום קצוב באמצעות הסכם או באמצעות פסק דין, וזאת משום שבתביעות כאלה יש להכריע הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הפיצוי, שאלה שעשויה להיות מורכבת וסבוכה. לעניין זה, הביטוי "חוב בלתי קצוב" משמעו חוב שחישובו אינו אריתמטי גרידא, אלא שיש צורך בהערכה לגביו (צ' כהן, פירוק חברות (תש"ס-2000) (להלן: "ציפורה כהן"), עמ' 266-267). כך לדוגמא, הוצאות שנפסקו באותו הליך טרם מתן צו הקפאת ההליכים הן הוצאות חוב בר תביעה בהליך ההקפאה, בשונה מהנזק עצמו, הנתבע בתביעה והטעון בירור והכרעה.

לצורך ההמחשה, במסגרת פסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשאלת החבות, הקדים כב' השופט בנימיני והבהיר כי במסגרת שאלת הנזק יהיה עליו לשקלל מספר היבטים, לרבות שאלת משך הזמן שנדרש לפלסטו-ווק לפתח את המוצר בצורה עצמאית, אלמלא החיקוי, האשם בהתנהלות החברה, ההשקעות שהשקיעה פלסטו-ווק בפיתוח המוצר וכיוצ"ב. לצורך כך, אף מצא כב' השופט בנימיני לנכון להורות כי ימנה רואה חשבון לצורך הערכת רווחיה של החברה משיווק המיכל, בניכוי הוצאותיה.