הירש ואח' נ' בר תור ואח'

החלטה

בפני בקשה להבאת ראיה נוספת בערעור, נשוא פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת נאשף אבו אחמד).

בבקשה טוענים המשיבים כי יש להתיר להם לצרף כראיה כתבה שהתפרסמה לאחר מתן פסק הדין קמא, בעיתון "עובדה".

המשיבים צירפו לבקשה את "הראיה" הנטענת.

עד היום, לא הוגשה תגובה מטעם המערער.

ראש וראשון יצוין כי אין לצרף את "הראיה" המבוקשת בטרם קבלת רשות לעשות כן.

הדין קובע כללים ברורים באשר לאופן צירוף ראיה, אשר לא הובאה בפני הערכאה הדיונית. (ראה: תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 והנחיות נשיא בית המשפט העליון 1/92).

על פי הנחיית נשיא בית המשפט העליון 1/92 הנזכרת לעיל, בקשה להבאת ראיה  נוספת "תציין עיקר מהותה של הראיה בלי לצרפה ויובאו בה נימוקים להגשתה של הראיה בשלב זה של ההליכים...." (ראה סעיף 1 להנחיה).

הנחיה זו מבקשת, למעשה, לאזן בין הצורך שלא לחשוף את בית המשפט לראיה שטרם הוחלט שיש לקבלה לבין הצורך ליתן לבית המשפט מושג על טיב הראיה שצירופה מבוקש, וזאת לצורך הכרעה בבקשה להבאת הראיה. ראה: רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (12.1.10).

כך גם כך, המבקש להסתמך על ראיה "חדשה" יכול לעשות כן רק לאחר קבלת החלטה שיפוטית המתירה את קבלת הראיה.

שרבוב הראיה וצירופה, אגב הבקשה להבאת ראיה, מהווה התנהלות בלתי ראויה. מדובר במעשה שלא יעשה ויכול ורק מטעם זה דין הבקשה לדחייה.

לגופו של עניין, כתבה בעיתון, מכובד ככל שיהיה, כשלעצמה ,אינה בגדר "ראיה".

העובדה שמדובר בכתבה לאחר מתן פסק הדין לא שגי.

יודגש כי "הכלל הוא, אפוא, כי ערכאת הערעור בוחנת את פסק-דינה של הערכאה המבררת על-פי המצע הראייתי-העובדתי שלפיו ניתן פסק-הדין ונסיבות חריגות בלבד יצדיקו סטייה מן הכלל האמור ופתיחת מסכת הראיות בשלב הערעור. הרציונל המונח ביסוד גישה מצמצמת זו עניינו בעיקרון סופיות הדיון ובתפיסה לפיה הליך הערעור נועד לאתר טעויות שנפלו בפסק הדין של הערכאה המבררת... סטייה מן הכלל האמור תתאפשר, אפוא, רק באותם המקרים שבהם קיימת 'סיבה חשובה' המצדיקה חריגה מעקרון הסופיות ורק אם המבקש פעל בשקידה ראויה לגילוין ולהגשתן של הראיות בפני הערכאה המבררת". (ראה, לעניין זה, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 666-664 (מהדורה עשירית, 2009); ע"א 488/83 צנעני נ' אגמון, פ"ד לח(4) 141 (1984); ע"א 10704/05 לוגסי נ' פקיד השומה אשקלון (10.7.2008); ע"א 9784/05 עיריית תל אביב-יפו נ' גורן (12.8.2009); ע"א 8021/03 אלישע נ' אלישע, פ"ד נט(3) 337 (2004), ראה: ע"א 10687/07 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ – רמאללה נ' מוחמד חג'וג' (5.8.2010) וגם: עע"מ 5408/12 ברק555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ (14.2.13).

עוד ישאל השואל, הרי התקנות מדברות בלשון "שקידה סבירה" אי שקידה ראינו כאן?

מדוע דרך משל לא הומצא שאלון כהלכתו בערכאה הדיונית בדבר האתר ומרכיביו כשאלה מתבקשת הנתונה לבדיקה וחקירה נגדית?

מדוע לא נעשתה בדיקה פשוטה בעניין הביטוח? ועוד שאלות רלבנטיות במועדן, מבלי צורך להמתין לנטען בכתבה אשר התפרסמה לאחר פסק הדין בערכאה המבררת?

אשר על כן מתוך המכלול המפורט דין הבקשה לדחייה.

הנטען לנשוא היות האתר מבוטח כנטען, ידון אם ובכלל יעלה הצורך, במועד הקבוע לדיון.

בנסיבות, ובאין תגובה - אין צו להוצאות.