הירוקה נ' ישראלית לגז בע"מ

החלטה

בפני בקשה למתן צו להמצאת מסמכים, לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

הבקשה הוגשה כבקשה במעמד צד אחד, ובהתאם להחלטת כב' השופט י. ברקלי נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים, דיון אשר התקיים בפני.

בבקשה פורט שהחקירה המתנהלת על ידי המבקשת הינה בחשד לעבירה לפי חוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג- 1993, בשל הפרת היתר רעלים, ואחזקת כמות גפ"מ מעבר לכמות המותרת. לשם החקירה התבקש בית המשפט לצוות על הגשת תעודות משלוח אספקת גז למלון שלום בירושלים בשנת 2007, ובכלל זה פירוט כמויות הגז שסופקו.

בדיון שהתקיים בפני התנגדה המשיבה למסירת המסמכים, וזאת בטענה לחיסיון מפני הפללה עצמית.

כפי שנקבע, הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית אינה זכות מוחלטת. עמד על כך י. קדמי בספרו על הראיות חלק שני, מהדורת תשס"ד- 2003, עמ' 900-

"1) הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית הינה זכות יסוד, המענקה לכל אדם- הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי- פטור מלהשיב לשאלות שיש בתשובה עליהן כדי לסבכו באחריות לביצועה של עבירה; וזאת- הן במסגרתה של חקירה והן במסגרתו של דיון... 2) כפי שיובהר להלן, אין המדובר בזכות המעניקה "חסינות מוחלטת... זוהי חסינות מסוייגת בסייגים וגדרות המבטיחים את זכות העד מפני הפללה עצמית..."

החקיקה והפסיקה כאחד התייחסו לאזון הנאות בין הצורך לקיים חקירה אפקטיבית, לבין הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית. סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), קובע-

"(א)אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

(ב)ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך".

הסעיף קובע איפוא מנגנון אשר מצד אחד מאפשר לבית המשפט לקבוע שהראיה תמסר, ומצד שני נועד להבטיח את זכותו של אדם להמנע מהפללה עצמית, ככל שחל חיסיון מפני הפללה עצמית, באמצעות הקביעה בסעיף קטן (ב), לפיה ככל שהראייה נמסרה, היא לא תוגש כנגד אותו אדם במשפט שבו נאשם.

סוגית החיסיון מפני הפללה עצמית נדונה ונבחנה במספר פסקי דין (ראו למשל ע"פ 725/97 קלקודה נ' הרשות לפיקוח חקלאי, פ"ד נב (1) 749, ורע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון (פורסם במאגרים). נקבע בהלכה הפסוקה, כי בטענת חיסיון מפני הפללה עצמית יבחן בית המשפט, בין היתר, האם המסמכים המתבקשים הינם מסמכים פרטיים באופיים, או אז חל עליהם החיסיון, או שמא מדובר במסמכים ציבוריים, אשר אינם נהנים מהחיסיון האמור.

במהלך הדיון שהתקיים בפני, לא העמידה המשיבה תשתית עובדתית או משפטית לתמיכה בטענתה לחיסיון האמור. לא הועלתה כל טענה באשר לסיווג המסמכים נושא הבקשה, האם הינם מסמכים פרטיים או ציבוריים, ולא הועלו בפני טעמים מפורטים באשר לתחולת סעיף 47 (ב) לפקודת הראיות.

השתכנעתי כי המסמכים נושא הבקשה נמצאים ברשותה של המשיבה, וכן כי הם נחוצים לצרכי החקירה. מאידך גיסא, לא שוכנעתי שמדובר בהכרח במסמכים הנהנים מהחסיון לו טענה המשיבה.

ראוי לציין שככל שינקטו בעקבות החקירה הליכים פליליים כנגד המבקשת, ניתן יהיה לדון בשאלה בפני בית המשפט אשר ידון בהליך הפלילי.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה כי המשיבה תמציא לידי המבקשת תוך 30 ימים, את תעודות משלוח אספקת גז למלון שלום בירושלים בשנת 2007, ובכלל זה פירוט כמויות הגז שסופקו.

78313

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.