אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> היעדר אפשרות לתבוע בנזיקין מומחים מטעם בית המשפט, כל עוד עדיין מתנהל משפט בו הם צריכים להעיד כמומחים.

היעדר אפשרות לתבוע בנזיקין מומחים מטעם בית המשפט, כל עוד עדיין מתנהל משפט בו הם צריכים להעיד כמומחים.

תאריך פרסום : 04/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32543-08
05/09/2011
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
1. ד"ר עליזה רינג
2. רבקה לקשטיין

עו"ד שושנה גלס
הנתבע:
פלונית
עו"ד אלי הלם
פסק-דין

בקשת נתבעות לדחיית תביעה ולחילופין למחיקתה על הסף.

רקע דיוני

1.    הרקע תואר בין השאר בהחלטתו של כב' השופט ג'ובראן [בע"מ 1149/09]. להלן עיקרי הדברים: לתובעת ולבעלה תאומים ילידי 11.5.06. בראשית 2007 פנו בני הזוג, כל אחד בנפרד, לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, בין היתר בתביעות לקבלת משמורת על הילדים, כל אחד לעצמו [תמ"ש 1111/07 ותמ"ש 1113/07, להלן - " הליכי המשמורת"].

2.    בהסכמת הצדדים הזמין בית המשפט, כב' השופט בן ארי, חוות דעת פסיכיאטרית בעניין מסוגלות הורית של שני ההורים מאת המבקשת הראשונה, ד"ר רינג מנהלת המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז בריאות הנפש. אברבנאל בשיתוף עם המבקשת השנייה עו"ס רבקה לקשטיין הגישו לבית המשפט ביום 17.1.08 דו"ח פסיכו דיאגנוסטי [להלן - " חוות הדעת"].  

3.      ביום 15.12.2008 ניתן פסק הדין בהליכי המשמורת. בית המשפט קבע כי טובתם של הילדים מחייבת את העברתם למשמורת הבעל. החלטת בית המשפט נגזרה מניתוחו את חוות דעתם של הגורמים השונים שהעריכו את מסוגלותם ההורית של התובעת והבעל ואת יחסם לילדיהם וזה לזה כמו גם על התרשמותו הישירה שלו עצמו מבני הזוג. חוות דעת העובדים הסוציאלים השונים שהיו במגע עם המשפחה לא העלו מסקנה חותכת באשר למי מבני הזוג. לא כך היה בחוות הדעת מאת ע. ר, אשר בדיקתה העלתה ממצאים קשים לכאורה על התובעת וקבעה כי היא " סובלת מפתולוגיה אישיותית או לפחות הפרעת אישיות גבולית, אם לא חמור מכך...".

אעיר כאן כי המבקשות צפו בתובעת ובחלק מהנפשות הפועלות בפגישות ואינטראקציות שהתחוללו נגד עיניהן וביססו את חוות דעתן גם על אלה. לא מצאתי לפרטן כאן אך הן מפורטות בחוות הדעת עצמה [י.ה.].

לעומת זאת באשר לבעל נקבע כי הינו הורה מתאים. הבעל אף עבר בדיקה פסיכו דיאגנוסטית על ידי פסיכולוג אשר העלתה ממצאים חיוביים בעוד התובעת סירבה לעבור בדיקה דומה. עוד ציין בית המשפט לענייני משפחה כאמור את התרשמותו הישירה מהתובעת, כי המבקשת הטיחה הכפשות והשמצות רבות נגד הבעל ומשפחתו ולמעשה אף כלפי כל גורם אחר אשר נדמה היה לה כי "עומד בדרכה", זאת על אף האזהרות החוזרות ונשנות שניתנו לה כי לא תטיח השמצות אשר אין בידיה כל ראיה לבססן. עוד ציין הוא אף התפרצויות שונות שהיו לתובעת כלפי הפרקליטים, בית המשפט וד"ר רינג במהלך הדיונים, את דבריה המבולבלים והסותרים ואת שקריה המוכחים. לעומת זאת ציין בית המשפט את התנהגותו של הבעל אשר לא איבד את שלוותו חרף ההכפשות שהוטחו לעברו, התפשר וניסה להימנע מעימותים.

4.    לפיכך, קבע כאמור בית המשפט כי בניגוד לחזקת הגיל הרך, תימסר המשמורת על הילדים לבעל וזאת בהתבסס בעיקר על חוות הדעת השלילית של ד"ר רינג מהתובעת, חרף העובדה שזו לא עברה אבחון פסיכו דיאגנוסטי, לעומת התרשמות כלל גורמי המקצוע מהבעל אשר לא נמצא כל פגם ביכולתו ובמסוגלותו להיות אב ראוי לילדיו. עוד צוין בהקשר זה כי בניגוד לתובעת אשר ביקשה כי לא יהיה כל קשר בין הילדים לבעל, ביקש זה כי יונהגו הסדרי ראייה ראויים ואף בכך יש שיקול לטובתו. לאחר פסק הדין נקבעו הסדרי ראיה לפיהם שוהים הילדים יומיים בכל שבוע אצל האם, לרבות לינה, וכן בכל סוף שבוע שני.

5.    ערעורה של התובעת על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי [ע"מ 1183/08]. התובעת לא אמרה נואש וערערה לבית המשפט העליון [בע"מ 1149/09]. וכאן הסכימה לראשונה לעבור בדיקה פסיכו דיאגנוסטית אותה סירבה לעבור בזמנו. לאור הסכמת הצדדים, הורה בית המשפט העליון לתובעת לעבור את הבדיקה במכון שלם. מדו"ח המכון שהוגש לבית המשפט העליון עלו "ממצאי אבחון שונים במובהק מן הממצאים והמסקנות שבחוות-דעתה של ד"ר רינג, עליה נסמכו הערכאות קמא. כך צויין בסיכום הדו"ח של מכון שלם כי על פי ממצאי הבדיקה הפסיכו דיאגנוסטית מדובר באישה צעירה נורמטיבית, כי הממצאים אינם מעידים על קיומה של פתולוגיה אישיותית מובהקת וכי אף שקיימת אינדיקציה לחוסר בגרות קיימים לצידה משאבים אינטלקטואלים ואישיותיים סבירים אותם מסוגלת המבקשת לגייס לשם התמודדות עם דרישות המציאות ולשמירה על תפקוד נורמטיבי לאורך זמן. עוד נאמר באותו הדו"ח כי האבחון לא העלה ממצאים היכולים לשלול על הסף את מסוגלותה ההורית של המבקשת על רקע של פתולוגיה אישיותית משמעותית" [פסק דינה של כב' השופטת חיות מיום 15.9.09].

6.    לאור האמור ולאור בקשת מכון שלם, החזיר בית המשפט העליון את הדיון לבית המשפט למשפחה על מנת שיורה על עיון במידע רקע ובדיקות נוספות של הדמויות המעורבות ויקיים דיון משלים בעקבות חוות הדעת הנוספת שתתקבל. בקשת התובעת דאז לפסול את כב' השופט בן ארי - נדחתה.

7.    עד כה, וככל העולה מהבקשה ומהתגובות, לא התקבלה החלטת בית המשפט למשפחה לגבי היקף החומר שיועמד לרשות מכון שלם: בעקבות "תשובות עמומות" של מנהל המכון זימן אותו כב' השופט בן ארי למתן הבהרות בדיון שנקבע ל - 31.5.10. בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי עוד ב - 10.6.10. אך החקירה לא התקיימה שכן כב' השופט בן ארי נעתר לבקשתה השלישית של התובעת לפסול אותו מלדון בתיק.

עד כאן סקירת ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה.

54678313

8.    ביום 31.3.08, לאחר הגשת חוות הדעת לבית המשפט לענייני משפחה ובטרם מתן פסק הדין בהליכי המשמורת שם, הגישה התובעת תביעה קטנה 08 - 03 - 6781 לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בתביעתה עתרה להחזר כספים ששילמה למבקשות בגין חוות הדעת וכן פיצוי בגין, בין היתר, "תסקיר מוזמן, שקרי וכוזב", כל זאת בגבול סמכותו של בית המשפט - 17,000 ש"ח. כב' השופטת סימון מצאה להעביר את התביעה לדיון בבית משפט השלום.

9.    כאן כבר הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, מנוסח על ידי פרקליט יודע חוק. עילת התביעה כלפי המבקשות מיוסדת על רשלנות במתן חוות הדעת ואומדת את נזקי התובעת ב - 475,000 ש"ח. בסיפא של כתב התביעה עותרת התובעת למינוי "מומחים ניטראליים - במימון הנתבעות בשלב ראשון - בתחום הפסיכיאטריה והעבודה הסוציאלית בכדי לחוות את דעתם על רשלנות הנתבעות".

10. המבקשות הגישו כתב הגנה ובהמשך את בקשת הסילוק שלפני.

סיכום ההתדיינויות עד כה - הליכי המשמורת בבית המשפט למשפחה נמשכים, שכן טרם הוגשה חוות דעת מסכמת של מכון שלם וטרם התקיים דיון משלים בעקבותיה. ואילו בית משפט זה נדרש לדון בתביעת רשלנות.

עמדות הצדדים לבקשה

11. לטענת המבקשות חסומה התובעת מהגשת תביעתה נגדן לאור החסינות המוקנית להן כעדות ודאי כמומחיות מטעם בית המשפט [היינו, לאור חוות הדעת שהוגשה במסגרת הליכי המשמורת] וזאת בהסתמך על הלכת רויטמן ועל הטעמים לה [ע"א 61/76, רויטמן נ' בנק המזרחי, פ"מ לא [1] 281, 286 וע"א 572/74, רויטמן נ' בנק המזרחי, פ"מ כט [2] 57].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ