ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1357-01
10/05/2010
|
בפני השופט:
רות רונן
|
| - נגד - |
התובע:
רשות שדות התעופה בישראל
|
הנתבע:
1. רג'קום איירפורט 2000 (1998) בע"מ
2. ברנרד לחמי
3. רג'יקום אילת פרסומים (1993) בע"מ
4. ב.ל. טכניק אימג' בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין חלקי
מבוא
התובעת (להלן : "הרשות") אחראית על ההפעלה והניהול של שדות תעופה ומסופי גבול יבשתיים של מדינת ישראל. הרשות זכאית להקנות זכויות פרסום בשטחים מוגדרים בשדות התעופה. הנתבעת 1 (להלן: "רג'יקום"), היא חברה העוסקת בפרסום.
עד חודש אפריל 1998, הוקנו זכויות הפרסום על ידי הרשות לחברת נור שירותי פרסומת בע"מ (להלן: "נור"), מכוח הסכם שנחתם בין נור לבין הרשות בשנת 1991. באפריל 1998 התקשרה הרשות עם רג’יקום בהסכם הרשאה (שיכונה להלן "הסכם ההרשאה" או "ההסכם"), במסגרתו היא הסבה לרג’יקום את זכויות הפרסום שהוקנו לנור. בהסכם ההרשאה הוקנתה לרג’יקום רשות להעניק למפרסמים אפשרות לפרסם בשטחים מוגדרים שהוקצו לה, ובשטחים נוספים בכפוף לאישור מוקדם של הרשות. כנגד הסכמה זו היה על רג'יקום לשלם לרשות דמי הסכמה, שאופן חישובם מפורט בהסכם ההרשאה.
מלכתחילה התקשרו הצדדים ביניהם לתקופה של שנה אחת, עד 31.3.99. התקופה הוארכה עד ליום 31.3.00, ולאחר מכן היא הוארכה שוב, עד יום 31.12.00 (להלן : "תקופת ההרשאה").
נתבע 2 (להלן “הנתבע") היה בתקופה הרלוונטית מנהלה של רג'יקום ובעל השליטה בה. כנגד הנתבע הוגש כתב אישום (ת.פ. 2283/03) בגין המסכת העובדתית הניצבת בבסיס ההליך הנוכחי. בינואר 2006 ניתן צו כינוס על נכסיו של הנתבע.
נתבעת 3, רג'יקום אילת פרסומים (1993) בע"מ (להלן: "רג'יקום אילת") ונתבעת 4, ב.ל. טכניק אימג' בע"מ (להלן: "טכניק אימז'") הן חברות שעוסקות אף הן בפרסום. הנתבע שימש כמנהל ובעל שליטה ברג’יקום אילת. רעייתו של הנתבע ובנו – מר דוד לחמי, הם בעלי המניות בטכניק אימז'.
בתביעה דנן טענה הרשות כי רג'יקום הפרה את הסכם ההרשאה בכך שהיא לא שילמה לה את דמי ההרשאה על פי הסכם ההרשאה.
לטענת הרשות, במהלך שנת 1999, ערכה הרשות באמצעות רו"ח פיקהולץ ממשרד רו"ח שלמה זיו (להלן: "דו"ח זיו" או "דו"ח פיקהולץ"), ביקורת שגרתית בספרי רג'יקום, ביקורת שהתייחסה לשנת הפעילות הראשונה במסגרת הסכם ההרשאה. בביקורת הסתבר – כך טוענת הרשות – כי הדו”חות הכספיים שרג'יקום הגישה לרשות, לא שיקפו את התמורה המלאה שנגבתה בגין פעילויות הפרסום בפועל באותה השנה. המבקרים סיכמו את ההפרש בסכום של 437,727 ₪ בתוספת מע"מ. רג’יקום שילמה לרשות סכום זה.
במהלך ביקורת נוספת שערכה הרשות לגבי יתרת תקופת ההרשאה (התקופה מחודש אפריל 99 ועד מרץ 2000), התגלה כי רג’יקום לא העבירה לרשות את מלוא הסכומים המגיעים לה גם בגין תקופה זו.
לאחר מכן, נערכה על ידי הרשות בדיקה של כלל תקופת ההרשאה. בעקבות הממצאים, הוכן עבור הרשות דו"ח חשבונאי על-ידי רו"ח אביב. דו"ח זה אומד את הסכומים הכוללים שרג'יקום חייבת לרשות בגין כל תקופת ההרשאה (דו"ח זה יכונה להלן : "דו"ח המבקרים"). לטענת הרשות, רג'יקום לא חשפה בפניה את כל המסמכים שנדרשו לה לצורך עריכת דו"ח המבקרים.
החל מאמצע שנת 2000, חדלה רג'יקום לדווח ולשלם לרשות, משום שלטענתה עמדו לה טענות קיזוז כנגד הרשות, מכוח נזקים שהרשות גרמה לה. מתקופה זו ואילך (שתכונה להלן : "תקופת הקיזוז"), אין מחלוקת כי רג’יקום לא העבירה כספים לרשות.
בתובענה דנן עותרת הרשות לסעד של פיצוי כספי עבור דמי הרשאה שלא שולמו לה, בהתבסס על חוות דעת שהוגשה על-ידי רו"ח אביב. כן עותרת הרשות למתן חשבונות – הן לגבי התקופה שבה נמסרו לה לטענתה חשבונות חלקיים, והן לגבי התקופה שבקשר אליה לא נמסרו כלל חשבונות (תקופת הקיזוז). לטענת הרשות, יש צורך בחשיפת החשבונות, כדי שהרשות תוכל לאמוד את מלוא התמורה המגיעה לה לפי הסכם ההרשאה.
יצויין, כי עובר להגשת תביעת הרשות, הגישה רג'יקום תביעה נגד הרשות, בה העלתה שורת טענות שעניינן הפרת הסכם ההרשאה על ידי הרשות, ועתרה לקבלת פיצויים מאת הרשות בגין הפרות אלו. תביעה זו נמחקה, ורג'יקום המירה את הטענות שהועלו בכתב תביעתה בטענות הקיזוז בכתב ההגנה דנן. נספחי כתב התביעה המקורי שהוגשה על ידי רג'יקום שימשו אותה גם בהליך דנן, ולכן ככל שאזכיר בפסק הדין להלן נספחים לכתב התביעה של רג'יקום, הכוונה לכתב התביעה המקורי, שנמחק.
העדויות
מטעם הרשות, העידו מר יורם שפירא, שבתקופה הרלוונטית שימש ראש אגף מסחר ונכסים; מר נרי אזוגי, חשב הרשות בתקופה הרלוונטית; מר אוריאל רונד, מבקר הרשות בתקופה הרלוונטית; ורו"ח יצחק אביבי שלקח חלק בהכנת דו"ח המבקרים. כמו כן, הוגשה חוות דעת מומחה של רו"ח דרור אביב.
מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מומחה של רו"ח סהר, שהגיש חוות דעת בתגובה לחוות דעתו של רו"ח אביב. כן העידו מטעם הנתבעים מר דוד לחמי, שהוא בנו של הנתבע 2 (והוא יכונה להלן: "לחמי"); ומר צביקה חכים (להלן: "חכים"), אשר עבד ברשות בזמן הרלוונטי לתביעה. יוער כי מר חכים הושעה לתקופה של 4 שנים מעבודתו ברשות, עקב חשדות פליליים שהיו נגדו בגין הפרשה הנ"ל. בסופו של דבר בוטלו ההליכים הפליליים נגדו, ובתום תקופה זו שב מר חכים לעבוד ברשות. הנתבע 2 עצמו לא העיד.
טענות הצדדים
טענות הרשות
טענות הרשות בנוגע לפערי הדיווח נובעות ממספר נושאים: