א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
20857-08
18/06/2009
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
- נגד - |
התובע:
1. מ.ס.ד. חיפה חב' למסחר בע"מ 2. משה בוקובזה
|
הנתבע:
שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח
|
פסק-דין |
רקע
מונחת בפני תביעה כספית בסך 27,307 ש"ח שהוגשה בסדר דין מהיר.
מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ (להלן:
"תובעת 1") ומשה בוקובזה (להלן:
"תובע 2") (ולהלן:
"התובעים") היו מבוטחים אצל שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
הנתבעת") בביטוח מקיף (להלן: "
הפוליסה") לרכבם (להלן: "
הרכב").
על פי תנאי הפוליסה, מורשה לנהוג ברכב כל נהג מעל גיל 24. התובעים מסרו את הרכב לשימושה של עובדת התובעת 1, גב' יפה הדנה (להלן:
"הגב' יפה") שהיא ילידת 1979 ומשמע שהיא מעל גיל 24.
בתאריך 29.12.06 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים. גב' יפה מילאה את פרטי התאונה והעבירה לנתבעת בטופס הודעה תוך שציינה כי היא הייתה זו שנהגה ברכב. בבירור שערכו התובעים הודתה גב' יפה כי אחיה הוא זה שנהג ברכב והוסיפה כי בדוח שהועבר לנתבעת ציינה כי היא זו שנהגה כי חששה שתפוטר עקב מסירת הרכב לאחיה.
למותר לציין כי אחיה של גב' יפה, מר בנימין הדנה מעל גיל 24.
התובעים פירטו את נזקיהם כדלהלן העולים לכדי סכום התביעה:
1. 1. נזק לרכב בגין עבודה וחלפים ובגין ירידת ערך: 23,060 ש"ח.
2. 2. חוות דעת שמאי: 1,247 ש"ח.
3. 3. עוגמת נפש: 3,000 ש"ח.
הנתבעת הכחישה טענות התובע מכל וכל. לשיטתה, תנאי הפוליסה מתנים כיסוי ביטוחי בנהיגת כל נהג המורשה על ידי המבוטח. מאחר והאדם שנהג בפועל ברכב עת קרות התאונה לא היה מורשה, הרי שלא מתקיימים התנאים המקנים כיסוי ביטוחי.
תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז ל
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
דיון
לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה והכל כפי שיפורט להלן.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב נשוא התביעה היה מבוטח. אין מחלוקת בין הצדדים כי הביטוח היה בעבור כל נהג מעל לגיל 24.
מחלוקת הצדדים היא לעניין פרשנות התנאי בפוליסה ולפיו כיסוי ביטוחי יינתן רק אם בעת האירוע הביטוחי נהג ברכב נהג המורשה על ידי המבוטח.
המשמעות שיוצקת הנתבעת למונח "נהג מורשה" הוא נהג שקיבל רשות מפורשת מהמבוטח.
הנתבעת איננה כופרת בעובדת קיומו של ביטוח לרכב אלא טוענת כי קיומו של תנאי בביטוח הוא שפוטר אותה מלשלם לתובעים, זו טענת "הודאה והדחה".
אינני יכול לקבל פרשנות זו. הוכח בפני שלא קיים איסור גורף האוסר על עובדי התובעים לאפשר למי מבני משפחותיהם לנהוג ברכב.