1. זוהי בקשה לקבלת צו פיקוח ומעקב לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), שהוגשה ב- 15.8.07. הדיון התקיים רק היום בעקבות בקשת ב"כ המשיב לדחייה בשל חופשת לידה.
2. המשיב הורשע בת.פ 1152/04 בארבעה פרטי אישום של מעשה מגונה בבן משפחה (נכדתו בת ה- 10) לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וזאת בעקבות הסדר טיעון, שעל פיו הודה המשיב בעבירות שיוחסו לו. נגזרו עליו שתי שנות מאסר בפועל אותן סיים לרצות במלואן וכן הוטלו עליו שתי שנות מאסר מותנה למשך שלוש שנים לגבי כל עבירות המין בסימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, זאת בנוסף להטלת פיצוי לטובת המתלוננת.
3. המשיב שוחרר מבית הסוהר ב- 7.3.07 ועקב תקלה בפרקליטות הוגשה הבקשה שנידונה היום רק חמישה חודשים לאחר מכן. בכל תקופת המאסר לא זכה המשיב לחופשה.
4. על פי הבקשה מתבקש בית המשפט להורות על הגבלות אחדות הקשורות במגע עם המתלוננת וכן עם קטינים אחרים אלא בנוכחות מבוגר אחר וכן הגבלות הקשורות בעיסוקו של המשיב, שהינו פנסיונר של חברת החשמל והעוסק מעת לעת בביצוע עבודות חשמל. כן התבקש ביהמ"ש להורות על פיקוח קצין הפיקוח על המשיב - פיקוח שיכלול גם את יידועו של קצין הפיקוח על כל העסקה של המשיב בין בתמורה ובין בהתנדבות.
5. ב"כ המשיב מסכימה, שביהמ"ש יורה על המשיב לשתף פעולה עם המפקח וכן על איסור קשר עם המתלוננת, אולם מבקשת כי בהתחשב בתוכן הערכת המסוכנות לא יוטלו מגבלות כנידרש באשר לביצוע עבודות, בין בתמורה ובין בהתנדבות, וזאת מאחר שלטענתה מגבלות אלה אינן מידתיות ואינן מתיישבות עם הערכת המסוכנות שנקבעה לגביו, המוגדרת כנמוכה עד בינונית.
6. ב"כ המשיב טענה, כי למעשה לא קיימת הערכת מסוכנות עדכנית בפני ביהמ"ש ועל כן אין מקום להתחשב בה, שכן הערכת המסוכנות מיום 6.8.07 הינה למעשה מחזור של הערכת מסוכנות שנעשתה לו עוד במב"ן בינואר 2007.
לשאלתי אם מעונינת ב"כ המשיב בהערכת מסוכנות עדכנית, התקבלה תשובה שלילית ולפיכך לא אתייחס לטענתה, שאין בפני ביהמ"ש הערכת מסוכנות.
7. באשר לטענת ב"כ המשיב כי הבקשה, איננה מידתית לאור קביעה בהערכת המסוכנות כי מדובר במסוכנות נמוכה עד בינונית בלבד - אכן יש, לכאורה, סתירה פנימית בין הקביעה בהערכת המסוכנות כי
"קיים חשד לקיומה של סטייה מינית מסוג פדופיליה" לבין הקביעה כי רמת המסוכנות איננה גבוהה. לטענת עורכת הערכת המסוכנות
"מסוכנותו מוגברת על רקע חוסר תובנה למניעים שהובילו אותו לביצוע עבירות המין וחוסר יכולת לזהות מצבי סיכון בעתיד".
8. מאחר שהמשיב, חרף הודאתו בביצוע העבירות בבית המשפט, שלל כוונות מיניות במעשיו וגילה חוסר תובנה תוך כדי שהותו בכלא ומאחר שהמשיב לא קיבל טיפול כלשהו בכלא מאחר שלא גילה עניין בכך, סבורה ב"כ המבקשת, כי חרף הגדרת הערכת המסוכנות כנמוכה עד בינונית יש להגבילו במגבלות המבוקשות, שכן אחרת קיים חשש לסיכונם של קטינים שעימם יבוא המשיב במגע.
9. אין ספק שחייבת להיות הלימה בין הגדרת מידת הסיכון הנשקפת מעבריין שהורשע בעבירת מין לבין המגבלות המוטלות עליו מכח החוק. כפי שאמרה כב' הנשיאה בייניש:
"רואה אני להדגיש כי הטלת מגבלות על אדם שנידון בבית משפט, שדינו נגזר והוא ריצה את עונשו, היא ללא ספק פגיעה בזכויות היסוד שלו - הזכות לחירות, לחופש תנועה, לחופש עיסוק ולחופש אישי. המחוקק קבע כי ניתן לפגוע בזכויות אלה בהתקיים תנאים נאותים לכך, וזאת לשם הגנה על הציבור. הפגיעה המתבקשת היא בודאי לתכלית ראויה, אך עליה להיות מידתית ולאחר קיום הליך ראוי שבו תינתן לעבריין הזדמנות להשמיע טענותיו" [בש"פ 2686/07
מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם; 13.06.07)].
אין דינו של מי שנקבע לגביו כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו היא נמוכה עד בינונית לבין מי שנקבע לגביו כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו הינה גבוהה או גבוהה מאוד.
לפיכך, במקרה זה, כל המגבלות המתבקשות באשר להימצאותו של המשיב בחברת קטינים שלא בנוכחות מבוגר או באשר להתחברותו לקטינים הינן מידתיות. אולם, הבקשה להגבילו בעבודתו איננה מידתית ופוגעת בזכות יסוד שלו לחופש העיסוק. המשיב, שהינו פנסיונר של חברת חשמל, מקבל מעת לעת עבודות מזדמנות. ניתן להגבילו שלא לקבל על עצמו עבודות במקומות בהם מצויים ילדים באופן מובהק כגון גני ילדים או בתי ספר, אך אינני רואה כי יש מקום להגבילו לגבי עבודות המתבצעות בדירות פרטיות או במקומות עסק, שבהם לא ניתן לדעת מראש אם ימצאו שם ילדים אם לאו ועל כן חובת היידוע מצידו על כל עבודה ועבודה איננה מידתית, זאת במיוחד לאור העובדה שהמשיב הורשע בעבירות שבוצעו כלפי נכדתו בלבד ולא כלפי קטינות אחרות.
בדיון הסתבר, כי למשיב בת זוג אשר איננה יודעת על עברו ויכול להתקיים סיכון כלפי נכדיה או נכדותיה אם יימצאו בבית המשיב שלא בנוכחותה של בת הזוג.
באשר לאורך התקופה המתבקשת - שנתיים ימים - זוהי אומנם איננה תקופה ארוכה. אולם, לנוכח העובדה שהמשיב כבר נמצא מזה 10 חודשים משוחרר מבית הכלא ולמבקשת לא אצה הדרך להגן על הציבור עד להגשת הבקשה ב- 15.8.07 - נראה כי בשלב זה ניתן לקצר את התקופה המתבקשת והמבקשת תוכל תמיד לפנות בבקשה מחודשת לביהמ"ש אם תסבור כי נתמלאו התנאים לכך.
10. אשר על כן, אני קובעת כדלקמן:
א. מטילה על המשיב צו פיקוח ומעקב לתקופה של שנה וחצי בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 13(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006.
ב. בנוסף לכך ולאחר ששוכנעתי שלא ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב בדרך אחרת, אני מורה כי יתווספו לתנאי הפיקוח התנאים המפורטים להלן:
(1) איסור יצירת קשר עם המתלוננת.