תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
51668-05-11
05/07/2011
|
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע
|
| - נגד - |
התובע:
הטכניון מכון טכנולוגי לישראל
|
הנתבע:
1. אדם הייב עיתה
2. פלאח כאמל
3. רדוה פלאח
4. הייב עיתה אדהם
5. חנאן פהד
6. חוסיין הייב עיתה
7. טארק הייב עיתה
8. עלי הייב
9. פאטמה הייב עיתה
|
|
החלטה
בעניין: בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה
איני מקבלת את אישורי המסירה לאף אחד מהנתבעים.
חלק מאישורי המסירה נמסרו לכאורה ביום 11/5/2011, דבר המעיד בבירור כי לא כתב התביעה הוא שנמסר לנתבעים, ואכן על אישורי המסירה לא צויין מס' התיק.
בנוסף לכך, ובאשר לאישורי המסירה, שלא נדרשו, התובע טוען כי הימנעות מדרישת דברי דואר הינה המצאה כדין ואף צירף דוגמאות, ברצוני להדגיש כי בע"א 618/74 ניסים שמעון פאעור נ' סעידה קמיל (פורסם בנבו), מדובר על הפרת חוזה על פי חוק החוזים, בסמוך לאותם מועדים נחתם חוזה בין הצדדים ובו ניתנו כתובותיהם המדוייקות של הצדדים. בת"א 26053-07 אורי בר נ' מיכאל ברק (פורסם בנבו), המדובר בכתובת של ב"כ המבקש שהפסיק את ייצוגו של המבקש, ואף אחד מהצדדים לא טרח לעדכן את בית המשפט, ולכן נקבע כי ההמצאה בוצעה כדין.
בענייננו, המדובר בכתב בי-דין ראשון. ההמצאה הינה פעולה משפטית שפניה וגווניה רבים ולכן השיקולים הרלבנטיים ומשקלם שונים מעניין לעניין. השיקולים המרכזיים בגדרי פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") הם יידוע בעל דין על החלטה שניתנה בעניינו, וכן קביעת פרוצדורה ברורה שבעקבות ביצועה יש להתחיל ולמנות את התקופה הקבועה לשם הגשת כתב ההגנה. שיקול זה, שלא ניתן להמעיט בחשיבותו, נגזר מהצורך לשמור על וודאות, יעילות הדיון ומניעת סרבול המערכת המשפטית עקב התדיינויות אין קץ ביחס לידיעתו של בעל הדין על דבר הגשת כתב התביעה.
על חשיבות החלת "כלל ההמצאה" לשמירה על פעולה תקינה ויעילה של מערכת השיפוט לצד שמירת זכויותיהם הדיוניות של הצדדים, עמדה כב' השופטת א' פרוקצ'יה בבש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס (פורסם בנבו), 13.11.07:
"העקרון על פי סדר הדין הוא כי כלל ההמצאה הוא המחייב לצורך מנין הימים להגשת הליך ערעורי. כלל זה קובע את המסגרת הדיונית המוגדרת מבחינת לוח זמנים להליכים אזרחיים בבתי המשפט. מסגרת זו מאפשרת פעולה תקינה ויעילה של מערכת השיפוט, תוך שמירת זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין. ההסדרה המוגדרת של המועדים לעשיית פעולות שונות הקשורות בהליך השיפוטי נועדה להבטיח את יעילות המערכת, ולהגן על זכותו של בעל הדין לנהל את ענייניו בהתאם למסגרת זמן ברורה וידועה מראש. חובת ההמצאה כדין של כתבי בי דין נועדה להבטיח כי כל שלב בהליך השיפוטי ייעשה בידיעת בעלי הדין הנוגעים בדבר, וכי מירוץ הזמן יחל משלב ההמצאה כדין, שאם לא כן, זכותו של בעל הדין עלולה להיפגע. כלל ההמצאה כדין,הוא, איפוא, הכלל הנוהג והמחייב, ועל פיו חייב בעל דין לכלכל את התנהלותו הדיונית" (ההדגשה שלי ג.ס.ב.)
בנוסף, סעיף 57ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 קובע:
"57ג.המצאה על ידי הדואר מקום שחיקוק מתיר או מחייב למציא מסמך על די הדואר,
בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון
אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת-
אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח
שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד
כי הוא נשלח בשירות המדינה;
במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח
היפוכו של דבר".
בע"א 203/84 שלום יעיש נ' מנשה אהרון, פד"י (1) 328 נדונה חזקה זו, בעמ' 333 נאמר: "בעל דין יוכל להיזקק לחזקה, הכלולה בסעיף 57ג' לפקודת הראיות, רק כאשר כל התנאים המפורטים בסעיף מקוימים ואין הסעיף בא לעזור לו להתעלם מתקנות סדר הדין או לפעול בניגוד להן .... ."
כלומר כדי שבעל דין יוכל להסתמך על החזקה עליו להוכיח שנתמלאו כל תנאי הסעיף.