החלמה ונופש בע"מ נ' בזק-חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

כללי

הליך זה עניינו תביעה כספית להשבת סך של 270,526 ₪, אשר שולם על-ידי התובעת במשך 189 חודשים, במהלך השנים 1992-2007, עבור ציוד תקשורת שהעמידה לרשותה הנתבעת (להלן: "המרכזיות").

תחילה הוגשה התביעה כנגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "חברת בזק"), כיוון שבפועל, נגבו הכספים על-ידה, אולם נוכח טענותיה, לפיהן, שימשה היא אך כ"צינור" להעברת כספים וכי היא מהווה אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת, ובהסכמת הצדדים, תוקנה זהות הנתבעת בתביעה כך שחברת בזק נמחקה מן ההליך והנתבעת באה תחתיה.

מר זוהר יפה (להלן: "יפה"), מנהל התובעת העיד מטעמה, ומטעם הנתבעת נמסרה עדותה של עובדת הנתבעת גב' שרה נביפור, מי ששימשה בעבר כאחראית פניות הציבור אצל הנתבעת ולפני כן עבדה בחברת בזקכל (להלן: "נביפור"). ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

ההדגשות לאורך פסק הדין, הוספו. ההפניות לעדויות בחקירה הנגדית הינן לעמוד / שורה בפרוטוקול הדיון.

רקע עובדתי

התובעת הינה חברה המפעילה סנטוריום - הוסטל למגורים טיפוליים בחולי נפש בעיר נתניה. הנתבעת, חברה בת של חברת בזק, עוסקת במתן שירותי תקשורת שונים.

לאורך השנים, התקשרו הצדדים ביניהם בהסכמים הנוגעים לציוד תקשורת משני סוגים: מרכזיית טלפונים מסוג "צומת" ומרכזייה מסוג "יהלום" (להלן, בהתאמה: "מרכזיית צומת" ו- "מרכזיית יהלום" וביחד: "ציוד התקשורת").

בנוסף למרכזיות עצמן, סופקו לתובעת, כחלק מן ההתקשרות בין הצדדים, אף שלוחות המשמשות לחיבור של ציוד קצה (מכשירי טלפון ופקסימיליה) אל ציוד התקשורת.

ראשיתן של התקשרויות אלו בין הצדדים בראשית שנות התשעים, והן נעשו במקור באמצעות חברת בזקכל תקשורת בע"מ (להלן: "בזקכל"), אשר בשנת 2007 מוזגה עם הנתבעת. גביית הכספים בגין השירותים נשוא ההתקשרות נעשתה לכל אורך התקופה על-ידי חברת בזק.

משלב מסוים בשנת 1992, השתנתה מתכונת ההתקשרות בין הצדדים משכירות לרכישת ציוד התקשורת (באשר לרכישת שלוחות המרכזייה קיימת מחלוקת בין הצדדים, אליה אתייחס להלן).

המחלוקת בגדרו של הליך זה נוגעת לחיובים חודשיים בהם חויבה הנתבעת בתקופה שבין חודש ינואר 1992 ועד לחודש אוקטובר 2007 (גבייתם של חיובים אלו הופסקה על ידי הנתבעת ביום 16/10/2007).

תמצית טענות התובעת

טענתה המרכזית של התובעת הינה, כי למרות רכישת ציוד התקשורת כבר בשנת 1992, המשיכה הנתבעת, שלא כדין, לגבות ממנה דמי שכירות חודשיים עבור ציוד זה, וזאת בסכום אשר נכון לחודש יולי 2007 עמד על סך של 968 ₪.

בהקשר זה טענה, כי ציוד התקשורת נרכש על שלוחותיו, ומכאן שלא הייתה לנתבעת זכות לחייבה באותם חיובים חודשיים אף בגין השכרת השלוחות בתקופה הנדונה.

לשיטתה, יש לראות בהפסקת גבייתם של סכומים חודשיים אלו על ידי הנתבעת (באמצעות חברת בזק), בחודש אוקטובר 2007, משום הודאת בעל דין מצד הנתבעת בדבר אי התקינות בגבייתם של חיובי שכירות חודשיים אלו, בתקופה שלאחר רכישת ציוד התקשורת.

לפיכך, זכאית התובעת, לשיטתה, להשבת סכומם של חיובים אלו לידיה.

תמצית טענות הנתבעת

בפי הנתבעת טענות סף, כי חלקה הארי של התביעה התיישן וכן כי יש לדחותה כבר בשל השיהוי הרב בהגשתה.