החלטת המשטרה שלא לחקור חשדות לביצוע עבירות ע"י אנשי "כלבוטק" - סבירה

השופט ס' ג'ובראן:

           עתירה למתן צו המורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא יפתחו בחקירה לשם בירורם של חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי המשיב 4, מר רפי גינת (להלן: גינת) והמשיבה 7, סיוון לוי (להלן: סיוון) והמשיבים 5, 6 ו-8-13 (להלן: אנשי "כלבוטק") במסגרת תכנית הטלוויזיה "כלבוטק" ששודרה ביום 7.1.2003.

התשתית העובדתית

2.        תחילתה של הפרשה שבפנינו בתחקיר עיתונאי טלוויזיוני שנערך במסגרת התוכנית "כולבוטק" (להלן: התוכנית) בו נחשפה, לכאורה, פרשת הטרדות מיניות שביצע העותר במסגרת תפקידו כמנהל לשכת התעסוקה בישוב אריאל בנשים שבאו לחתום בלשכת התעסוקה שם.

           במסגרת התחקיר ביצעה סיוון שינוי בכתובת המגורים שלה כפי שהיא מופיעה במרשם האוכלוסין והעבירה אותה לישוב אריאל, על מנת שתהיה זכאית לפנות ללשכת התעסוקה בה עבד העותר. ואכן, פעולה זו נעשתה, התחקיר יצא לדרך, ותוצאותיו שודרו בתוכנית "כלבוטק" ביום 7.1.2003.

           יוער כי התחקיר התבסס על הפגישות של סיוון עם העותר, ועל עדויותיהן של מספר נשים שפנו מוקדם יותר למערכת "כלבוטק" בכדי להביא לחשיפתה של הפרשה.

           באותו יום בו שודרה התוכנית, פנתה המשטרה לעותר בכוונה לעצור אותו, על פי החשדות שהועלו נגדו על ידי המתלוננות וסיוון, וכן על פי הפרטים והצילומים שהופיעו בתחקיר "כלבוטק".

3.        ביום 16.7.2003 הגישה המדינה נגד העותר כתב אישום לבית משפט השלום בפתח תקוה (פ 2088/03) אשר נשא ארבעה אישומים המייחסים לעותר שורה של הטרדות מיניות וכן עבירות של מרמה והפרת אימונים.

4.        במסגרת ניהול ההליכים נגדו הגיש העותר בקשה לבית משפט השלום, ליתן צו המורה למשיבים 4-13 (להלן: נציגי התוכנית) להעביר לידיו את כל החומר שנאסף במסגרת הכנת ועריכת הכתבה.

           בתשובת נציגי התוכנית נמסר, תחילה, כי אין בידם כל חומר הנוגע לעניינו של העותר מעבר לכתבה ששודרה, ואשר הועברה לידיו, והוצהר על ידם שהדבר נובע ממדיניות מחזור קלטות חומרי גלם, שהינן חומר גלם יקר ביותר.

5.        בדיון שהתקיים בפני בית משפט השלום ביום 1.12.2004 מסר המשיב 6, גולן יוכפז, שהינו עורך התוכנית, כי הקלטות ששימשו במהלך הכנת התוכנית הועברו למאגר קלטות ששימש למיחזור בו נמצאות מאות קלטות. באותו יום הורה בית המשפט לגינת לבחון האם ישנה אפשרות לבדוק את מאגר הקלטות, כדי לוודא שלא נמצא בהן חומר הנוגע לעניינו של העותר.

           בתגובה להחלטת בית המשפט, הודיעו נציגי התוכנית כי אין בידם חומר נוסף הנוגע לעניינו של העותר וכי אין כל אפשרות לבדוק כל אחת מהקלטות במאגר הקלטות. עם זאת, ביום 29.12.2004 הודיעו כי בבדיקה נוספת שנערכה נתגלו במקרה שתי קלטות המכילות חומר שנוגע לעותר, בתוך מגירה, ולא במסגרת מאגר הקלטות המיועדות למיחזור, ומשום כך לא התגלו לפני כן.

6.        ביום 4.4.2005 דחה בית משפט השלום (כבוד השופטת ל' לב-און) את בקשתו של העותר למסור לידיו חומרים נוספים מידי גינת והתוכנית. בית המשפט קבע כי אומנם התרשם שהיה בהתנהגותם של נציגי התוכנית בראשית הדרך, משום ניסיון להתחמק משיתוף פעולה, אולם בסופו של דבר התרשם כי הם עשו את כל המאמצים הסבירים לאתר קלטות הקשורות לבקשה וכי הנימוקים שהוצגו באשר לאי שמירת חומר דיגיטאלי על ידם הם סבירים. בנוסף, העלה בית המשפט ספקות באשר לטענתו של העותר כי החלק שנמחק באחת מהקלטות הוא חלק "משמעותי ביותר" ושמחיקה זו נעשתה בזדון, אולם קבע כי אין מקום לדון בשאלה זו בשלב זה של ההליך.

7.        על החלטתו של בית משפט השלום ערער העותר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט דחה את ערעורו בכפוף לכך שהוא חייב את המשיבים 4-13 למסור לבית המשפט את התרשומות המקוריות ללא השחרה, שכן התרשומות שנמסרו עובר להחלטה זו נמסרו כשמושחרים בהם פרטים שלפי דעת המשיבים 4-13 היו אמורים להישאר חסויים.

8.        על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה שאף היא נדחתה משום שהתקבלה קביעתו של בית משפט השלום כי הוא מקבל את העובדה שנציגי התוכנית אינם שומרים חומרי גלם לאור עלותם הגבוהה.

9.        במקביל להליכים אלו בבית המשפט, הגיש העותר ביום 28.11.2004 תלונה במשטרה בה טען כי המשיבים 4-13 עברו עבירות, הן לפני שידור התוכנית, בפעולותיה של התחקירנית סיוון, והן אחרי שידורה, בכל הנוגע להתנהגותם בנוגע לנושא חומר הראיות שהיה ברשותם.

10.      ביום 25.1.2005 נשלחה לעותר תשובה מהמשטרה, מאת סנ"צ מיכאל מובשוביץ, כי אין בתלונה תשתית ראייתית לביצוע עבירות פליליות כלשהן ועל כן הוחלט שלא לפתוח בחקירה בנושא.

           זמן קצר לאחר מכן, ביום 10.2.2005, קיבל העותר הודעה נוספת מהמשטרה, לפיה הוחלט שלא לחקור את תלונתו משום ש"אין אשמה פלילית".

11.      ביום 20.6.2005 הגיש העותר ערר ליועץ המשפטי לממשלה על החלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה פלילית.