אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5266/14

החלטה 5266/14

תאריך פרסום : 05/08/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
5266-14
05/08/2014
בפני כבוד השופט :
א' שהם

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד מנשה סלטון
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

 

 החלטה

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' יעקב – סג"נ; ז' בוסתן; ש' בורנשטין), בע"פ 49692-03-14, מיום 17.6.2014, בגדרו נדחה ערעור על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' זמיר), בת"פ 31364-0612, מיום 14.7.2013 ומיום 9.2.2014.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ומעשה מגונה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין. בכתב האישום מסופר, כי המבקש היה חבר של אחותה הגדולה של המתלוננת, ובמספר אירועים נגע המבקש בגופה של המתלוננת, בהיותה קטינה. בשני מקרים, המבקש נגע בחזה של המתלוננת מעל לבגדיה, בניגוד לרצונה, וביקש לנשק אותה. במקרה אחר, המבקש ביקש לנשק את המתלוננת, והיא שבה וסירבה. באותו לילה, נרדמו המתלוננת ואחותה במיטתן, וביניהן שכב המבקש, שהודיע על כוונתו ללכת לישון בביתו. לאחר שהמתלוננת נרדמה, המבקש הפשיט אותה, אחז בחוזקה בישבנה וגרם לה כאב, מישש את חזה, והחל לנשק וללקק את ישבנה.

 

  1. ביום 14.7.2013, הרשיע בית משפט השלום את המבקש בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת "כנה, אישית ואותנטית שאותות האמת ניכרים על פניה". נקבע, כי ניתן לתת בעדות זו אמון מלא, ובפרט כאשר היא זכתה לחיזוק משמעותי באמצעות עדויות וראיות נוספות. בין היתר, צויין כי לאחר האירוע האחרון, ניהלו המבקש והמתלוננת התכתבות באמצעות מסרונים, במסגרתה ביקש המבקש את סליחתה של המתלוננת. בית המשפט מצא בחלופת המסרונים "חיזוק משמעותי" לגרסתה של המתלוננת, וקבע כי בקשת הסליחה מהווה "ראשית הודאה" מצידו של המבקש. בנוסף, ועוד לפני שהמתלוננת הטיחה במבקש האשמות, היא פרסמה על קיר הפייסבוק שלה "פוסט" שבו נכתב: "גם האנשים הכי קרובים אליך נותנים לך סכין בגב". בסמוך לאחר מכן, שלח לה המבקש מסרון: "מה שרשום בפייסבוק עלי". מן העבר השני, עדותו של המבקש בבית המשפט לא עוררה "שמץ של אמון", ונמצאו בה שקרים וסתירות מהותיות. גם עדותה של אחותה של המתלוננת, אשר העידה לטובת המבקש, לא נמצאה אמינה.

 

  1. בית המשפט גזר את דינו של המבקש ביום 9.2.2014. במסגרת גזר הדין, ציין בית המשפט את עיקרי התסקיר שנערך בעניינו של המבקש על-ידי שירות המבחן, ואשר ייחס למבקש העדר גבולות; דפוסים מניפולטיביים; יכולת תחכום; תכנון; אלמנטים של פיתוי וחזרתיות וקושי בדחיית סיפוקים. בתסקיר נפגעת העבירה, תוארו הפגיעות הקשות שנגרמו למתלוננת ולתפקודה היומיומי, בעקבות מעשיו של המבקש. בית המשפט הדגיש את הערך החברתי המוגן על-ידי עבירות המין, ואת כיעורן המוסרי של עבירות אלה, בפרט כשהן מבוצעות בקטינים. בבחינת נסיבותיהן של העבירות במקרה דנן, נמצא כי הפגיעה בערך המוגן היתה קשה ומשמעותית, בין היתר מכיוון שהמבקש ניצל את האמון שנתנה בו המתלוננת, אשר ראתה אותו כ"אח גדול". לקולה, נשקלו בעיקר גילו הצעיר של המבקש, והעדרו של עבר פלילי העומד לחובתו. לאחר זאת, השית בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים; פיצוי למתלוננת בסך 20,000 ש"ח.

 

  1. המבקש ערער על הכרעת הדין, וטען כי בית משפט השלום לא קבע במדוייק באיזה שלב התעוררה המתלוננת משנתה, ולפיכך קיים קושי לקבוע, כי התקיימה הנסיבה הקבועה בסעיף 345(א)(4) לחוק העונשין – ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר המונע הסכמה חופשית. בנוסף, נטען לקיומן של סתירות בעדותה של המתלוננת לגבי ההתרחשות המדוייקת של האירועים; וכן נטען לקיומם של מחדלי חקירה, בין היתר בכך שחברותיה של המתלוננת לא נחקרו במשטרה. טענה נוספת בערעור היתה, כי נפל כשל בייצוגו של המבקש בפני בית משפט השלום. לצד הערעור על הכרעת הדין, ערער המבקש גם על גזר הדין, וטען כי העונש שהושת עליו "אינו מידתי".

 

  1. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, בפסק דין מיום 17.6.2014. נקבע כי אין סתירה ממשית בין הגרסאות שמסרה המתלוננת. גם לעניין המועד המדוייק שבו התעוררה המתלוננת משנתה, לא ראה בית המשפט סתירה מהותית בדבריה של המתלוננת. בפסק הדין הובהר, כי בית משפט השלום הסביר היטב את ההרשעה בביצוע מעשה מגונה בנסיבות של אינוס, שכן המתלוננת היתה שקועה בשינה בשעה שהמבקש החל לבצע את המעשה המגונה. כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי את טענתו של המבקש ל"כשל בייצוג", ולא מצא מקום להתערבות בגזר הדין.

 

הבקשה לרשות ערעור

 

  1. לטענתו של המבקש, בית המשפט המחוזי "לא דן באופן ראוי וצודק בטענות ההגנה", ופסק הדין שניתן בערעור איננו מנומק די צורכו. במסגרת הבקשה לרשות ערעור, מפנה המבקש לטענותיו כפי שנטענו בכתב הערעור, ובין היתר, לעניין הסתירות שנפלו בגרסאותיה של המתלוננת; מחדלי החקירה; כשל בייצוגו של המבקש; וכן לעניין חומרת העונש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ