בש"פ
בית המשפט העליון
|
5179-14
28/08/2014
|
בפני כבוד השופט:
א' שהם
|
- נגד - |
המבקש:
אדיר כהן עו"ד ליאור דוידי; עו"ד מיכל דוידי
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד מורן פולמן
|
החלטה |
החלטה
- לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' נאות פרי), בעמ"ת 49120-06-14, מיום 26.6.2014, בגדרה התקבל עררה של המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' כנעאן), במ"ת 42763-05-14, מיום 24.6.2014.
רקע והליכים קודמים
- מעובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המבקש עולה, כי ביום 20.5.2014, בשעה 01:15 או בסמוך לכך, הגיעו שוטרים לדירתו ברחוב אילנות 9 בעיר חיפה (להלן: הדירה). לאחר שהשוטרים דפקו על דלת הדירה, שאל המבקש לזהותם, והם ענו לו "משטרה". בעקבות זאת, החלו להשמע מהדירה קולות התרוצצות, והנוכחים בה התמהמהו לפתוח את הדלת. בשלב זה, רץ אחד השוטרים מחדר המדרגות אל מתחת לחלון הדירה של המבקש, כאשר השוטר הנוסף שהיה עמו נותר בסמוך לדלת הדירה. בהמשך, שעה שהשוטר עמד מתחת לחלון הדירה, נזרקה מתוכה שקית שבתוכה מגבת אשר עטפה תת מקלע מסוג "קרל גוסטב", עם מחסנית בתוכו וכדור בבית הבליעה. בנוסף, לאחר שהשוטרים נכנסו לדירה, נמצאו בה שני שכפ"צים ושני רובי דיג. בכתב האישום צוין, כי המבקש החזיק בתת המקלע, במחסנית ובתחמושת, ללא היתר להחזקת הנשק כדין.
בגין מעשים אלה, ייוחסו למבקש העבירות הבאות: החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת אבזר ותחמושת של נשק, לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין.
- בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. בבקשתה, עמדה המשיבה על חומר הראיות שנאסף לתיק החקירה, הכולל, בין היתר, את דוחות השוטרים שהגיעו לדירתו של המבקש; צילומים של זירת האירוע המתואר בכתב האישום; וצילומים של תת המקלע שנזרק מדירתו של המבקש. המשיבה טענה, כי ראיות אלה מבססות תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של המבקש. בנוסף, טענה המשיבה, כי מהמבקש נשקפת מסוכנות לשלומו וביטחונו של הציבור, כפי שנלמד הן מהחזקת הנשק עצמה והן מעברו הפלילי, הכולל 3 הרשעות קודמות.
- ביום 28.5.2014, ניתנה החלטתו של בית משפט השלום בבקשת המשיבה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. בית משפט השלום קבע, כי חומר הראיות בתיק מבסס תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של המבקש. הוטעם, בהקשר זה, כי מדוחות השוטרים, עולה כי תת המקלע נזרק מדירתו של המבקש, מסקנה המתחזקת נוכח הימצאותם של שכפ"צים בדירה, ופרק הזמן שלקח לנוכחים בדירה לפתוח את הדלת. בית משפט השלום הוסיף וקבע, כי נגד המבקש קמה עילת מסוכנות סטטוטורית, מכוח העובדה שהוא מואשם בהחזקת בכלי נשק חם, וכן בשים לב לעברו הפלילי. עם זאת, ציין בית משפט השלום, כי השאלה מדוע החזיק המבקש בכלי הנשק לא התבררה עד תומה, וכי הראיות שקיימות נגד המבקש אינן "מאסיביות". לפיכך, נקבע כי יש מקום לבחון אפשרות לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר, ובית משפט השלום הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו.
לאחר עיון בתסקיר המעצר, הורה בית משפט שלום, ביום 24.6.2014, על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. בית משפט השלום ציין, כי מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המבקש עולה, כי אין אפשרות להעריך את סיכויי הישנות העבירה בעתיד, אך ניתן "להפחית את סיכון לפריצת גבולות", במידה שהמבקש ישהה בחלופת מעצר הדוקה, הרחוקה ממקום מגוריו, ובפיקוחם של דמויות "מכילות וסמכותיות". בית משפט השלום ציין בנוסף, כי אף במסגרת תסקיר המעצר, לא הובררה הסיבה מדוע החזיק המבקש בכלי הנשק, ולכן לא ניתן לקבוע כי העורר החזיק בו לצורך ביצוע עבירה. לפיכך, ובהתחשב בכך שהראיות לכאורה אינן מצויות ברף הגבוה, קבע בית משפט השלום כי יש לשחרר את המבקש למעצר בית מלא ביישוב אור עקיבא, בבית דודו ודודתו – שיהיו גם מפקחיו, בתנאים הבאים: הפקדת ערבות צד ג' של המפקחים בסך של 10,000 ₪ כל אחד; הפקדת מזומן בקופת בית המשפט בסך 6,000 ₪; הטלת צו פיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים, שבמהלכם ישתלב המבקש בקבוצה טיפולית לעצורי בית, המתכנסת בעיר חדרה. נקבע, כי המשטרה תהא רשאית לבקר בבית המפקחים, בכל עת, על-מנת לוודא שהמבקש מקיים אחר תנאי שחרורו מהמעצר.
- המשיבה הגישה ערר על החלטתו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 25.6.2014 התקיים דיון בערר, שבסופו נקבע כי החלטה בתיק תינתן למחרת היום.
למחרת, ביום 26.6.2014, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים. בפתח הדברים ציין בית משפט קמא, כי בבוקר יום מתן ההחלטה בערר, הגישה המשיבה בקשה "להוספת מסמך לעיון בית המשפט", שעניינו מידע סודי בקשר למבקש, מידע שהובא לידיעתה של המשיבה מוקדם יותר באותו היום (להלן: החומר החסוי). עוד צוין, כי אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה או לקיומה של עילת מעצר נגד המבקש, והשאלה העיקרית היא, האם ניתן לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, בשים לב למסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט המחוזי קבע, כי נסיבות החזקת הנשק מלמדות שמסוכנותו של המבקש נמצאת ברף הגבוה, כאשר הודגש שהנשק נמצא כשבתוכו מחסנית עם כדור בבית הבליעה, וכי בדירתו של המבקש נתגלו שני שכפ"צים ושני רובי דיג. בנוסף, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו למידע סודי שהיה בתיק, ובעיקר לחומר החסוי שהתקבל בבוקרו של יום מתן ההחלטה. בית משפט קמא ציין, כי על-אף שהחומר החסוי אינו נוגע לאישומים הקונקרטיים נגד המבקש בתיק הנוכחי, הרי שיש בו כדי ללמד על מסוכנותו הרבה של המבקש, ועוד נקבע, כי "המידע 'החדש'...מהווה נדבך משמעותי נוסף בכל הנוגע לרמת המסוכנות". בנסיבות אלה הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי אין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, והוחלט לעוצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.