בית המשפט העליון
|
4891-14
10/09/2014
|
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. עזבון המנוח ד"ר מחמוד טבעוני
2. לחאם ואסף
עו"ד עמראן חטיב
עו"ד מוחמד סבאח
|
המשיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת
|
| החלטה |
|
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת מיום 26.6.2014 בעמ"נ 36445-11-13 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ב' ארבל
|
|
בשם המבקשים:
|
עו"ד עמראן חטיב, עו"ד מוחמד סבאח
|
1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 26.6.2014 (עמ"נ 36445-11-13, סגן הנשיא ב' ארבל). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתה של ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה – מחוז הצפון (להלן: ועדת הערר) מיום 20.10.2013 (תיק ערר 847/11).
רקע והליכים קודמים
2. בשנת 1988 אושרה תוכנית השבחה 5149/ג בנוגע למקרקעין בעיר נצרת שהמבקש 2 היה בהם בעל זכויות, לצד בעלי זכויות נוספים. בשנת 1992 חתם המבקש 2 על הסכם עם ד"ר טבעוני ז"ל (להלן: הרוכש), שהמבקש 1 הוא עזבונו, ובו הוא מכר לרוכש זכויות שהיו לו במקרקעין (להלן:המקרקעין). בין הצדדים הוסכם כי החבות בהיטל השבחה תוטל על הרוכש. העסקה לא דווחה עם ביצועה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, היא המשיבה (להלן: הוועדה המקומית), ועל כן לא הוצאה בשלב זה שומת היטל השבחה. הערת אזהרה על שם הרוכש נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1993, אולם רישום העסקה והעברת הבעלות בזכויות לא הושלמו. לטענת המבקש 2 בשנה זו הוא אף שילם מס שבח מקרקעין בגין העסקה, אך עובדה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים (כפי שצוין בהחלטתה של ועדת הערר).
3. ההליך שבפנינו נסב על שאלת החבות בהיטל השבחה בגין העסקה המתוארת, ובכלל זה האם החבות בהיטל השבחה התיישנה. התשובה לשאלה זו מחייבת להקדים ולהתייחס להסדר הסטטוטורי בנושא היטל השבחה כקביעתו בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). סעיף 196א לחוק זה קובע כי ועדה מקומית תגבה היטל השבחה כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק (להלן: התוספת השלישית). סעיף 2 לתוספת השלישית קובע שהיטל זה יוחל מקום בו אירעה השבחה במקרקעין, כלומר כאשר חלה עליית ערך המקרקעין מסיבות שונות, ובכלל זה בשל אישור תכנית השבחה. המועד לתשלום של היטל ההשבחה נקבע בסעיף 7 לתוספת השלישית, והוא חל לכל המאוחר בעת "מימוש זכויות", שהוא למעשה המועד אשר בו יכול בעל המקרקעין להפיק הנאה כלכלית ממשית מאירוע המס (ראו: אהרן נמדר, היטל השבחה 327 (2011) (להלן: נמדר)). המונח "מימוש זכויות" מוגדר, כידוע, בסעיף 1 לתוספת השלישית, ובין היתר הוא כולל בחובו את החלופה של העברת זכויות במקרקעין.
4. בשנת 1994 הרוכש הגיש בקשה להיתר בניה במקרקעין על מנת להקים בהם גדר. במסגרת זו, בחלופת מכתבים ארוכה, צירף הרוכש אסמכתאות לרכישת המקרקעין על-ידו, וכן הציג את עצמו כלפי הוועדה המקומית כבעל המקרקעין. הבקשה לקבלת ההיתר נדחתה באותה עת בשל נימוקים תכנוניים. ביום 14.10.1996 שלחה עיריית נצרת מכתב למבקש 1, ובו ביקשה לחייב אותו בהיטל סלילת כביש הגובל בחלקתו. במכתב זה רואה המבקש 1 הכרה בבעלותו במקרקעין, במובן זה שלשיטתו ניתן ללמוד ממנו כי גם הוועדה המקומית ידעה באותו שלב על מימוש הזכויות, וממילא החל מרוץ ההתיישנות ביחס לחיוב בהיטל השבחה.
5. ביום 1.11.2010 פנה המבקש 1 (באמצעות עורך דינו) לוועדה המקומית לשם הנפקת אישור על כך שאינו חייב בתשלום היטל השבחה. הבקשה נומקה בכך שחוב זה התיישן מאז מימוש הזכויות במקרקעין (במועד כריתת ההסכם בשנת 1992). הבקשה נדחתה על ידי הוועדה המקומית. על החלטה זו הגיש המבקש 1 ערר לוועדת הערר. ביום 9.12.2010 קבעה ועדת הערר כי אין לפתוח תיק ערר שכן הוועדה המקומית טרם הנפיקה שומת היטל השבחה בגין מימוש הזכויות במקרקעין. בהתאם לכך, קבעה ועדת הערר כי על הוועדה המקומית להמציא למבקש 1 שומה כאמור, וכי המבקש 1 יהיה רשאי להגיש ערר על שומה זו אם יחפוץ בכך.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
