החלטה 3719/14

החלטה  

           ערר על החלטתו מיום 27.6.2014 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ' אבו טהה), בבע"ח 49647-12-13, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיין במסמכים שמהווים, לטענתו, חומר חקירה בעניינו.

1.        נגד העורר הוגש ביום 25.6.2013 כתב אישום (תפ"ח 51973-06-13) המייחס לו מעשי סדום, אינוס ומעשים מגונים שבוצעו במתלוננת, ילידת 1996, בין השנים 2011-2002. העורר הוא בן-זוגה של אם המתלוננת, אשר התגרשה מאביה של המתלוננת בשנת 2000. במועדים הרלבנטיים לכתב האישום התגוררה המתלוננת עם אמה ועם העורר. בשנת 2012 עברה המתלוננת להתגורר בביתם של אביה ובת זוגו הנוכחית וסמוך לכך גם הוגשה תלונתה נגד העורר, תלונה שעל יסודה הוגש כתב האישום נגדו.

הבקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי

2.        העורר הגיש לבית משפט קמא שלוש בקשות לעיון במסמכים שונים.

           הבקשה הראשונה מתייחסת ליומנים שנכתבו על ידי המתלוננת בעת שהתגוררה עם העורר ועם אמה. יומנים אלה (להלן: היומנים הישנים) נמסרו על ידי העורר ובת זוגו למשטרה. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מסרה העתק של היומנים הישנים לעיון ההגנה, בתנאי שעותק שלהם יוחזק רק בידי בא-כוח העורר, כשהעורר עצמו יוכל לעיין בהם רק בנוכחותו של הסנגור. כיוון שהעורר הוא נכה שדרגת נכותו גבוהה, מה שמקשה על ניידותו, נוכח העובדה שהיומנים הוחזקו בעבר על-ידו, הוא עיין בהם ומסרם למשטרה, ונוכח רצונו להכין את הגנתו, התבקש להעביר לידי העורר עצמו עותק של היומנים הישנים. יצוין, כי לטענת העורר אין ביומנים הישנים כל אזכור לתלונותיה של המתלוננת כלפיו.

           הבקשה השניה מתייחסת למסמכים שנערכו אגב טיפולים נפשיים שניתנו למתלוננת. העיון במסמכים אלה נדרש, לטענת העורר, בעיקר על מנת שניתן יהיה להשוות בין תוכן ההודעות שמסרה המתלוננת במשטרה לבין תוכן האמרות שמסרה לגורמי הטיפול, ופחות לצורך בחינת מצבה הנפשי של המתלוננת.

           בגדרה של בקשה זו התייחס העורר לשתי קבוצות של מסמכים טיפוליים: הקבוצה האחת, היא "חומרי הגלם" ששימשו את הפסיכיאטר ד"ר אהרן פלשמן שהכין חוות דעת בעניינה של המתלוננת (להלן: מסמכי פלשמן). חוות הדעת עצמה מצויה בידי העורר, שכן היא הוכנה במסגרת הליך משפטי המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה והנוגע, בין היתר, למתלוננת, ולטענתו הגרסה המובאת בה מפי המתלוננת באשר למעשיו המיניים של העורר, שונה תכלית שינוי מהגרסה שנמסרה למשטרה. בנסיבות אלה נטען, כי מן הראוי לאפשר להגנה לעיין ב"חומרי הגלם" (או "ניירות העבודה") ששימשו את ד"ר פלשמן לצורך הכנת חוות דעתו.

           בנוסף מבקש העורר לעיין במסמכים טיפוליים שנערכו על ידי אנשי צוות "מרכז ענב"ל" הפועל לסייע לנפגעות תקיפה מינית (להלן: מסמכי ענב"ל). לענין זה אוסיף, כי נציגת עמותת ענב"ל ציינה בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 6.4.102, כי למעט הטענה בדבר חשיפת איבר המין של העורר (כמפורט באישום הראשון) לא עלו בשיחות הטיפוליות טענות אחרות לגבי פגיעה מינית של העורר במתלוננת. יש להניח כי למידע זה כשלעצמו יש משמעות עבור ההגנה, גם ללא העיון במסמכי ענב"ל. כאמור, העורר מעוניין לעמוד על מלוא הגרסה שמסרה המתלוננת במסגרת הטיפול לו זכתה ב"מרכז ענב"ל" ולהשוותה לגרסה שנמסרה על ידה במשטרה.

           הבקשה השלישית עוסקת ביומן שנרשם על ידי המתלוננת לאחר שעברה להתגורר עם אביה הביולוגי בחודשים הסמוכים להגשת התלונה (להלן: היומן החדש). לטענת העורר הוא מבקש ללמוד על הלך רוחה של המתלוננת בתקופה האמורה, תקופה משמעותית לעניין ההחלטה על הגשת התלונה, גם אם אין בו התייחסות ישירה למעשיו הנטענים של העורר. העורר קיבל לעיונו שני עמודים מתוך היומן החדש, עמודים שנמסרו למשטרה על ידי אביה של המתלוננת.